שבע פגישות, עשרות שעות ותוכנית כלכלית אחת: יו"ר הליכוד וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו היה הראשון להציג מצע כלכלי מקוצר למערכת הבחירות לכנסת ה־25, ומיד אילץ את המערכת הפוליטית להגיב למהלך. על רקע יוקר המחיה והקפיצה במחירי הדיור טבעי היה כי באופוזיציה יתקפו את מדיניות הממשלה ויציעו פתרונות, דבר שנתניהו לא היה בעמדה לעשות ב־12 השנים האחרונות, בהיותו מי שצריך לתת את הפתרונות הללו.
בשבועיים האחרונים נערכו שבע פגישות בין נתניהו, פרופ' אבי שמחון, השר לשעבר יובל שטייניץ ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר שי באב"ד. האחרון גויס למערכה מאחר שנחשב מוערך על ידי נתניהו ושטייניץ. הארבעה ישבו לדיונים של שעות ארוכות, לאחר שנתניהו הציב את נושא יוקר המחיה בראש הקמפיין של הליכוד לבחירות הקרובות ובהתבסס על סקרים שנערכו מאז פוזרה הממשלה.
נתניהו הניח כעת יוזמות על השולחן (טובות יותר ומוצדקות פחות) כמו הפחתת מסים וחינוך חינם במטרה שראשי המפלגות יתכתבו איתם, מה שאמור להעביר את הדיון מכן נתניהו/לא נתניהו לנושאים בהם הוא יכול לתקוף חזרה.
אובדן ההכנסות ממסים: 10 מיליארד שקל
תוכנית החירום הכלכלית שהציג נתניהו תעלה למדינה סכום אדיר של כ־20 מיליארד שקל בשנה - כך מעריך יועצו הכלכלי שמחון. מחצית מהסכום, כ־10 מיליארד שקל בשנה, ייגרע מקופת האוצר מאובדן הכנסות מסים, שיופחתו לפי התוכנית.
רשימת ההבטחות שהציע נתניהו לקהל הבוחרים במצגת שהעביר בשידור חי באמצע השבוע כוללת: חינוך חינם לפעוטות עד גיל 3, הפחתת מס הכנסה ומס חברות, הורדת מחירי החשמל, המים והדלק, הקפאת תעריפי הארנונה לשנה - וגם קאמבק של התוכנית לבלימת מחירי הדיור באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות.
את כל הטוב הזה מתכוון נתניהו, לדבריו, לממן מתוך עודפי גביית מסים חזויים בגובה 60 מיליארדי שקלים ל־2022. ואולם, התחזיות המוכרות של המדינה מדברות על עודפים נמוכים משמעותית. בכל מקרה, שימוש שכזה בעודפים הוא לא פשוט. הוא מצריך העברת תקציב מדינה חדש והגדלת מגבלת ההוצאה המתוכננת.
באוצר כנראה לא יאהבו את התוכנית
עמדתו הכלכלית המרחיבה וה"נדיבה" של שמחון כראש המועצה הלאומית לכלכלה בממשלות נתניהו האחרונות, גררה אותו לא פעם לעימותים קשים מול אגף התקציבים באוצר. גם הפעם, לא נראה שבאוצר יאהבו במיוחד את התוכנית שהכין שמחון (יחד עם שטייניץ ובאב"ד), המתמודד בימים אלה לרשימת הליכוד. את חלק מהעימותים הצפויים, אם וכאשר ייבחר נתניהו ויבקש להוציא את הצעדים לפועל, ניתן לחזות מראש כשידור חוזר משנים קודמות. כך למשל, תוכנית הדיור שהציג כעת, כבר הוצעה על ידי שמחון מספר פעמים מאז 2016 ונבלמה בלחץ אגף החשב הכללי באוצר.
לפי התוכנית שהחזיר כעת נתניהו לקדמת המסך, המדינה תנפיק אגרות חוב ממשלתיות צמודות למחירי הדיור. "היום אנשים הולכים וקונים בתים, קונים דירות כי הם חוששים שהמחירים יעלו", הסביר יו"ר הליכוד, "האג"ח שננפיק יאפשר לזוג צעיר לקחת את הכסף שהיה זורק על הדירה ולשים אותו באגרת החוב. אתה לא חייב לקנות את הדירה. אתה מבוטח למעשה נגד עליית מחירים. זה יוריד בבת אחת את הביקושים בשוק".
באוצר טענו בשעתו שהרעיון מסוכן, ומאז לא השתנתה עמדתם. אם מחירי הדיור יוסיפו לעלות, כפי שהם אכן עלו מאז 2016, ההתחייבות של המדינה למחזיקי האג"ח תזנק ותכניס את המדינה לחובות גדולים. הדבר עלול אף לפגוע גם בסדרות אג"ח אחרות שמנפיקה המדינה. חשש נוסף שקיים הוא שהרעיון הישן לא ישיג אף מטרה מלבד להעשיר את העשירים, שיוכלו להרוויח מהזינוק במחירי הדירות פעמיים: גם על הדירות שבבעלותם וגם על האג"ח הצמוד שירכשו במקביל.
מעבר לכך, הצפי הוא שרוב האג"ח בכלל לא יירכשו על ידי אנשים פרטיים אלא על ידי המוסדיים. עיקר הכסף לא ישתרשר אל הציבור בזמן שחברות הביטוח ובתי ההשקעות ינצלו את ההטבה כדי לקנות ערך נקוב ולהגן על עצמם מפני ירידות בשווקים. המשמעות מבחינת האוצר תהיה למעשה חזרה דרך הדלת האחורית של אגרות החוב המיועדות, אחרי שהצליחו לבטלם רק בתקציב המדינה הנוכחי.
בפעמים הקודמות שעלתה התוכנית לדיון הציעו האוצר חלופה כפשרה: פתיחת פקדונות לציבור עם סובסידיה ממשלתית מסוימת. פתיחת הפקדונות דרך הבנקים ולא כהנפקת אג"ח תאפשר לקבוע תנאים מי זכאי להטבה (כמו זוגות צעירים) ומי לא (המוסדיים).
נתניהו אף הציג את העליות בשנה האחרונה במחירי הדלק, החשמל והמים והבטיח להוריד אותם. איך בדיוק? האם יפחית את מס הבלו על הדלק כפי שעשה באחרונה שר האוצר הנוכחי ויריבו המר של נתניהו אביגדור ליברמן? האם יפרוס את התייקרות החשמל לשנים הבאות כפי שהממשלה הנוכחית לחצה והצליחה? נתניהו לא הרחיב ולא סיפק הסברים. כך או כך, הדרך המיידית העיקרית של הממשלה להוריד מחירים שנגזרים ממשברי סחורות בעולם (פחם שמייקר את החשמל, נפט שמייקר את הדלק) היא הטבות מס וסבסוד ממשלתי. אם זאת כוונת המשורר, הרי שלא מדובר תוכנית כלכלית מתוחכמת במיוחד.
איפה נתניהו היה עד עכשיו?
בדיונים שנערכו ביקשו בליכוד לתת קונטרה להעלאת המסים על ידי ליברמן. בממשלות הליכוד בעבר קידמו מדיניות של הורדת מסים למעמד הביניים או מס חברות, וכן שטייניץ היה שר האוצר הראשון שהנהיג מס הכנסה שלילי. לכן, מבחינתם זו חזרה על מדיניות שהונהגה בעבר.
נתניהו ציין בתוכנית כי יגדיל את המענקים המשולמים לעובדים בעלי שכר נמוך, וכן ירווח את מדרגות מס ההכנסה ויוסיף נקודות זיכוי כדי להקטין את הגבייה. הוא אף חזר מספר פעמים על הצלחתו לחלץ את ישראל משני משברים כלכליים והציג נתונים גם מ־2003 וגם מהשנים 2009־2012.
למעשה, נתניהו הציג שתי תוכניות: האחת לבלימת האינפלציה והשנייה בדמות בשורות כלכליות כמו חינוך חינם מגיל לידה. מבחינתו הוא הראשון שביצע את הצעד כשהוריד את גיל חינוך חינם מגיל חמש לשלוש, אבל לא סתם מבקריו טוענים כי הוא היה גם זה שבלם בשנים האחרונות את הצעד עליו הכריז כעת.
כחול לבן דרשה להכניס את הורדת גיל חינוך חינם לגיל אפס לתקציב שנתניהו בלם ב־2020. אז אורית פרקש הכהן, עמיר פרץ ופנינה תמנו שטה יזמו חינוך חינם בעלות של שמונה מיליארד שקלים לשנה ובחלוקה הדרגתית להורים עובדים. בשנה החולפת העלה על נס את החינוך חינם גם שר האוצר אביגדור ליברמן אך לא הספיק לקדמו, ובשנים שלפני כן ניסו לקדם יוזמות דומות מספסלי האופוזיציה אך הליכוד לא תמך.
אי אפשר להתעלם מהעובדה כי זו הפעם הראשונה מזה למעלה מעשור שהליכוד מציג מצע כלכלי ותוכנית סדורה שאפשר לנתח. ובאשר לשאלה היכן נתניהו היה עד עכשיו? ובכן הוא היה בשלטון והרענון באופוזיציה עשה את שלו.
עיקרי תוכנית החירום
- הרחבת חוק חינוך חינם לגילאי 0־3
- הפחתת מסי הכנסה וחברות והגדלת מענקי עבודה
- הורדת מחירי החשמל, המים והדלק
- הקפאת תעריפי הארנונה לשנה
- הנפקת אג"ח ממשלתיות צמודות למחירי הדיור
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
