אינפלציה | בדיקת גלובס

מקבלי הפנסיה התקציבית יזכו לתוספת נדיבה, הדלק יתייקר: המרוויחים והמפסידים מהאינפלציה

סעיף ההצמדה למדד המחירים לצרכן היה בעשור האחרון עוד כוכבית שולית בחוזים ובתשלומים רבים, אך אינפלציה של 4.4% הפכה אותו לסעיף ששווה 11 מיליארד שקל • בקצבאות ביטוח לאומי, בארנונה, בבלו, בפנסיות התקציביות וגם במשכנתאות ובשכר במגזר הציבורי: כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד?

מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מדד המחירים לצרכן עולה, ויחד איתו מגוון רחב של תשלומים, חוזים, מסים והחזרים מתייקרים. במהלך רוב העשור האחרון, כשהאינפלציה הייתה נמוכה, ההצמדות במשק נעלמו מהעין בשל ההשפעה המועטה שלהן, אבל כעת, כשהאינפלציה בישראל מזנקת והגיעה בחודש יוני לשיא של 14 שנה (4.4%), ההצמדות הופכות מסעיף טכני וסמלי לעניין מהותי ששווה לא מעט כסף.

כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד? מניתוח גלובס עולה כי סך ההצמדות למדד שניתן לחשב מסתכמות בכ־254 מיליארד שקל בשנה, שמהווים 16.3% מהתוצר השנתי של כל הכלכלה הישראלית. כלומר, אינפלציה של 4.4% תייקר אותם אוטומטית ב־11 מיליארד שקל בשנה. מדובר בחישוב שמרני, משום שהוא לא כולל את ההצמדות המאתגרות יותר להערכה, כמו חוזים פרטיים, הלוואות שאינן משכנתאות ושכר דירה.

ההצמדה הגדולה ביותר: ביטוח לאומי

ההצמדה המשמעותית ביותר אולי למשק הישראלי היא זו של ביטוח לאומי. מלבד קצבת הנכות, שמוצמדת לשכר הממוצע במשק, וקצבת האבטלה, שקשורה לשכר האינדיבידואלי של מקבל הקצבה, כל קצבאות ביטוח לאומי מוצמדות למדד המחירים לצרכן. כלומר, כ־96 מיליארד שקל בשנה שמוצמדים למדד המחירים לצרכן. המטרה, כמובן, היא למנוע שחיקה בקצבאות בעיתות אינפלציה, אך המשמעות שלה היא הוצאות נוספות לביטוח לאומי, שכבר היום סובל מגירעון אקטוארי נרחב והאינפלציה לכשעצמה מגדילה את הוצאותיו.

ההצמדה השנייה גם היא הוצאה ממשלתית - החוב הלאומי. על פי דוח החוב השנתי לשנת 2021 "עמד החוב הצמוד על כ־50% מסך החוב. עיקר העלייה בשיעור החוב הצמוד בשנים האחרונות נובע מגיוס נטו של איגרות חוב מיועדות". אגרות החוב המיועדות הן מעין סבסוד לפנסיה, בדמות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד המחירים לצרכן שמניבות תשואה גבוהה בהרבה מהמקובל בשוק ביחס להשקעה סולידית כל כך. לאחרונה, משרד האוצר החל בתהליך של הפסקת הנפקת אגרות החוב המיועדות לטובת מנגנון הבטחת תשואה לחוסכים, אך האג"ח המיועדות שכבר הונפקו עדיין צפויות להישאר איתנו בזמן הקרוב. בנוסף, ישראל מנפיקה אגרות חוב "סטנדרטיות" צמודות למדד, ויחד מדובר על כ־50% מהחוב.

כדי לחשב את ההשפעה השנתית, ניתן לקחת את החזר החוב השנתי שעומד על 110 מיליארד שקל בשנת 2022, להוסיף לו את תשלומי הריבית בסך 43 מיליארד שקל באותה שנה, ולחלק את הסכום ב־2, בהתאם למשקל אגרות החוב הצמודות מתוך סך החוב. כלומר - כ־76 מיליארד שקל בשנה. על פי דוח החוב השנתי, כל עלייה שנתית של 1% במדד מוסיפה 5.2 מיליארד שקל למלאי החוב הלאומי, ומעלה את יחס החוב־תוצר של ישראל ב־0.34%.

 
  

ההצמדה הבאה בגודלה היא מס הקנייה (הבלו) - המוטל על דלק, אלכוהול, טבק וחלקי רכב. על פי דוח הכנסות המדינה לשנת 2020, אלה היוו במס קנייה 35.5 מיליארד שקל. סך ההנחה על מס הדלק שפורסמה בעת האחרונה צפויה להסתכם למיליארד שקל בלבד ב־2022, כך שעדיין מדובר על 34.5 מיליארד שקל בשנה שצמודים כולם למדד.

ההשפעה של התייקרות המשכנתאות

ההצמדה הגדולה ביותר שאינה ממשלתית היא כנראה זו במשכנתאות. מחישוב גלובס עולה כי סך החזרי המשכנתה הצמודים למדד הסתכמו בשנה האחרונה ב־19.2 מיליארד שקל. בעקבות ההצמדה למדד, והעלאת ריבית בנק ישראל בתגובה לאינפלציה, המשכנתאות מתייקרות בכל המסלולים.

למרות שהתייקרות המשכנתאות עשויה למתן את מחירי הדיור, היא עלולה דווקא לתדלק את האינפלציה. מדד המחירים לצרכן לא מחשב את מחירי הדיור, אלא רק את מחירי השכירות הממוצעים. התייקרות המשכנתאות תגדיל את הביקושים בשוק הדיור להשכרה, מה שעשוי להוביל לעליות מחירים בענף שמהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן.

לא רק המשכנתאות יכולות להתגלגל לשוק השכירות ולתדלק את האינפלציה. תקרת הפטור ממס על השכרת דירה עלתה השנה עם מדד המחירים לצרכן מ־5,070 שקל בחודש ל־5,196 שקל בחודש. אם הזינוק באינפלציה יימשך, התקרה שתעלה בעוד כמה מאות שקלים תפתח למשכירים את הדלת לעדכון שכר הדירה כלפי מעלה ולהישאר פטורים ממס.

ישנן כמובן גם הלוואות נוספות שאינן משכנתאות וצמודות למדד, אך אי אפשר לחשב את ההחזר השנתי שלהן באותה צורה.

ההצמדה הבאה בתור היא הארנונה. על פי חישוב התאחדות התעשיינים, סך הארנונה למגורים ולעסקים כאחד מסתכמת ב־33 מיליארד שקל בשנה, 50% מתוכם צמודים למדד - קרי 16.5 מיליארד שקל בשנה.

 
  

קרוב מאוד לכך עומדת הצמדה ממשלתית נוספת - פנסיה תקציבית. חלק מההבטחה של פנסיה תקציבית, בדומה לקצבאות ביטוח לאומי, היא תשלום ריאלי קבוע תוך התאמה מלאה למדד המחירים לצרכן. בשנת 2020, השנה האחרונה שיש עליה דיווח בנושא, תשלומי הפנסיה התקציבית עמדו על 12 מיליארד שקל בשנה. היום מדובר ביותר.

ישנן הצמדות ממשלתיות קטנות יחסית, כמו הצמדת השכר במגזר הציבורי. בעבר, השכר במגזר הציבורי היה צמוד ברובו למדד המחירים לצרכן ו"תוספת יוקר" הייתה דבר שבשגרה. אך לאורך הזמן, כדי למנוע מצב של סחרור שכר־מחירים, נותקו רוב ההצמדות. כיום, לרוב עובדי המגזר הציבורי ישנה רק "תוספת שקלית" צמודה למדד בשווי מאות שקלים למשרה מלאה, מה שמצטבר לפחות ממיליארד שקל בשנה. אך בתקופה האחרונה נראה שבהסתדרות כבר מחממים מנועים לקראת החזרת הדרישה להצמדת השכר. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הקדים תרופה למכה והזהיר לאחרונה כי "יש חשיבות גדולה לחתום על הסכמי השכר אבל אסור שיהיו בהם מנגנוני הצמדה קשיחים. כפי שלמדנו משנות ה־80 זה מה שמוביל לספירלת שכר".

ההצמדות שהוצאו מהחישוב

ישנן עוד הצמדות במשק הישראלי, אך מורכב לחשב אותן: שווי נקודת זיכוי ממס, כמו גם מדרגות מס הכנסה, צפויות להתרחב עם עליית מדד המחירים לצרכן - מה שדווקא יצמצם את תשלומי המסים בישראל. ישנה גם הצמדה של חוזים במגזר הפרטי, שאינם מתועדים ומסוכמים בשום מקום, ולכן קשה להעריך את גודלם.

הסיכון של "סחרור אינפלציוני"

מטרת ההצמדות למדד היא לשמור על התחייבויות מסוימות זהות במונחים ריאליים ולכאורה חסינים מפני תנודות באינפלציה. עם זאת, נראה שלפחות מבחינת ההצמדות הקשורות למדינה, הוצאות הממשלה על שיפוי ביטוח לאומי בהתאם לקצבאות וההוצאות על פנסיה תקציבית צפויות לעלות. בו זמנית, הטבות המס כתוצאה מנקודות זיכוי במס הכנסה גדלות, ומדרגות המס עולות כך שנדרש שכר גבוה יותר כדי להגיע לכל מדרגת מס שולית. למרות שגם הבלו צמוד למדד, נראה שבסך-הכול השפעת האינפלציה על הממשלה היא הגדלת ההוצאות לעומת ההכנסות. ותוסיפו לכך את העובדה שגם החוב הלאומי עצמו גדל ב־5.2 מיליארד שקל על כל 1% של אינפלציה.

עם זאת, הבעיות הגדולות באמת בהצמדות למדד מתחילות כאשר האינפלציה אינה חד פעמית, אלא עניין שנמשך כמה שנים. במקרה כזה, עלול להיווצר "סחרור שכר־מחירים". כלומר, התשלומים מתייקרים בעקבות עליית האינפלציה, מה שמחייב העלאת שכר, מה שמעלה את תשומות הייצור, מה שמחייב העלאת מחירים, מה שמייקר את התשלומים וכן הלאה. גם הוצאות הממשלה נדרשות לגדול עוד ועוד, מה שמזרים כסף נוסף לכלכלה ומגביר את האינפלציה. דווקא במקרה כזה, נדרשת קטיעה של הקשר המתמטי בין האינפלציה לתשלומים במשק, כדי לבלום את הסחרור ולחזור לרמות אינפלציה נמוכות יותר.