נושא ההתנהלות של מרכזי בריאות הנפש וסוגיית האשפוזים בכפייה זוכה בשנים האחרונות לעניין ציבורי גובר, כשהעיסוק בנושא בולט במיוחד בתוכניתה של העיתונאית קרן נויבך בכאן ב'. שר הבריאות ניצן הורוביץ התראיין לאחרונה בתוכנית בעניין תחקיר שעסק במתרחש במרכז לבריאות הנפש איתנים. בשלב מסוים בשיחה הוא העלה מיוזמתו נקודה נוספת: "אני רוצה להגיד עוד נתון שאולי ידגיש את חומרת העניין: בישראל, אחוז האשפוזים הכפויים, זאת אומרת אחוז האנשים שנמצאים במוסדות האלה נגד רצונם… הוא גבוה. רוב האנשים במוסדות בריאות הנפש מאושפזים כנגד רצונם… והיות שכך, עוד יותר יש חובה על המדינה… לדאוג להם".
אשפוז של אדם בכפייה הוא אינו עניין של מה בכך. לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א־1991 , על מנת לאשפז אדם באופן כזה יש צורך בצו של פסיכיאטר מחוזי, בית משפט, או מנהל בית חולים פסיכיאטרי. צווים אלו צריכים לעמוד בשורה של קריטריונים מחמירים שנועדו לוודא כי לא נפגעות זכויות המאושפז. על מנת להאריך את האשפוז הכפוי מעבר לתקופה של 14 יום ישנו צורך באישור של ועדה פסיכיאטרית.
כמה מהמאושפזים בבתי חולים ובמחלקות הפסיכיאטריות הוכנסו למוסדות אלה בכפייה? אנחנו מצאנו כמה מקורות שעוסקים בנתון הזה. לפי דוח של מבקר המדינה, שפורסם במאי 2018, בשנת 2015 כ־66% מהאשפוזים הפסיכיאטרים נעשו מרצון, ו־34% היו בכפייה. כעבור שנה, ב־2016, שיעור האשפוזים בכפייה ירד ל־26% מכלל האשפוזים, והשאר, 74%, נעשו בהסכמה. כלומר, בניגוד לדבריו של הורוביץ, רוב האשפוזים בשנים הללו היו מרצון, ולא בכפייה.
נתון מעט מעודכן יותר מצאנו במאמר שהתפרסם בסוף 2020 בכתב העת "חברה ורווחה" שמוציא משרד הרווחה. המאמר בחן רק את נושא האשפוזים הראשוניים, כלומר לא עסק באשפוזים חוזרים, וממנו ניתן ללמוד כי מדי שנה מתאשפזים במחלקות הפסיכיאטריות בישראל כ־4,500 איש. על איזה שיעור מהם האשפוז נכפה? לפי הנתון העדכני ביותר, מ־2018, מדובר ב־40.2%. זוהי עלייה לעומת העשור הראשון של המאה הנוכחית שבו נע השיעור הזה סביב 35%, אך בהשוואה לשיא שנרשם ב־2014, 44.5%, מדובר בירידה.
לבסוף, וידאנו גם עם המשרד שבראשו עומד הורוביץ כי בנתונים לא חלו שינויים דרמטיים בשנים האחרונות, ומשם נמסר לנו כי "אחוז הקבלות לאשפוז פסיכיאטרי בהסכמה הוא 65%-70%. אחוז הקבלות לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה הוא 30%-35% מכלל הקבלות".
בשורה התחתונה: דבריו של הורוביץ לא נכונים. על פי נתונים שאסף מבקר המדינה, נתונים שהתפרסמו בכתב עת של משרד הרווחה, ונתונים שנמסרו לנו ממשרד הבריאות, בעשור האחרון רק כ־30% עד 40% מהאשפוזים הפסיכיאטריים היו בכפייה, ורוב האשפוזים הללו נעשים בהסכמה.
תחקיר: אורי כהן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: ניצן הורוביץ
מפלגה: מרצ
תאריך: 2.8
ציטוט: "רוב האנשים במוסדות בריאות הנפש מאושפזים כנגד רצונם"
ציון: לא נכון
שר הבריאות ניצן הורוביץ התראיין ב-2.8 לקרן נויבך בתכנית "סדר יום", ונשאל בין היתר על תחקיר כאן 11 שחשף התנהלות בעייתית של צוות המחלקה הסגורה לנשים במרכז לבריאות הנפש איתנים. הורוביץ השיב כי הוא לוקח את העניין ברצינות המירבית, שהוקם צוות בדיקה חיצוני ובלתי תלוי, ושהעדויות נבדקות לעומקן. "אין כוונה לטייח את זה, חשוב לנו שבמוסדות האלה תהיה התנהגות הולמת", אמר, והוסיף מיוזמתו פרט מידע נוסף. "אני רוצה להגיד עוד נתון באופן כללי שאולי ידגיש את חומרת העניין: בישראל, אחוז האשפוזים הכפויים, זאת אומרת אחוז האנשים שנמצאים במוסדות האלה נגד רצונם - או שהם באים דרך בית משפט או שהם באים בצו אשפוז של פסיכיאטר המחוזי - הוא גבוה. רוב האנשים במוסדות בריאות הנפש מאושפזים כנגד רצונם… והיות שכך, עוד יותר יש חובה על המדינה… לדאוג להם, כי הם לא נמצאים שם מרצונם".
בדקנו האם אכן רוב האשפוזים הפסיכיאטרים בישראל נעשים בכפייה.
לפי אתר משרד הבריאות, בישראל פועלים עשרה בתי חולים פסיכיאטרים ממשלתיים, או מרכזי בריאות נפש (מזור, מעלה כרמל, שער מנשה, באר יעקב, לב השרון, נס ציונה, אברבנאל, איתנים, כפר שאול, ובאר שבע), בית חולים ציבורי אחד (הרצוג), שניים בבעלות קופת חולים כללית (גהה ושלוותה) ושניים פרטיים (אילנית והחלמה ונופש). בנוסף, פועלות עשר מחלקות אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים ברחבי הארץ (האנגלי בנצרת, גליל מערבי, העמק, זיו, הלל יפה, רמב"ם, שניידר, שיבא, הדסה, ברזילי). ישנן עוד מסגרות בהן מטופלים פגועי ומתמודדי נפש, כמו בתים מאזנים או מגורים שיקומיים בקהילה, בהן השקיעה ממשלתו של הורוביץ עשרות מיליונים בשנה האחרונה.
לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 , על מנת לאשפז אדם בכפייה יש צורך בצו של פסיכיאטר מחוזי, בית משפט, או מנהל בית חולים פסיכיאטרי. צווים אלו צריכים לעמוד בשורה של קריטריונים מחמירים שנועדו לוודא כי לא נפגעות זכויות המאושפז. על מנת להאריך את האשפוז הכפוי מעבר לתקופה של 14 יום ישנו צורך באישור של ועדה פסיכיאטרית.
אז כמה מהמאושפזים בבתי חולים ובמחלקות הפסיכיאטריות הוכנסו למוסדות אלה בכפייה? לפי דוח של מבקר המדינה, שפורסם במאי 2018, בשנת 2015 כ-66% מהאשפוזים הפסיכיאטרים נעשו מרצון, ו-34% היו בכפייה. כעבור שנה, ב-2016, שיעור האשפוזים בכפייה ירד ל-26% מכלל האשפוזים, והשאר, 74%, נעשו בהסכמה. כלומר הורוביץ לא דייק כשקבע שרוב האשפוזים הפסיכיאטרים נעשים בכפייה.
בנוסף, בסוף 2020 התפרסם מאמר בכתב העת "חברה ורווחה" שמוציא משרד הרווחה, ונקרא "מגמות באשפוז פסיכיאטרי כפוי בישראל ובקרב מיעוטים ועולים (2001-2018). המחקר בחן רק את נושא האשפוזים הראשונים, כלומר לא אשפוזים חוזרים. נמצא כי בשנים אלו מספר האשפוזים הראשונים שנעשו בכפייה עלה: מ-33.4% ב-2001 ל-40.2% ב-2018, גידול בכ-20%. לפי המאמר, בעשור הראשון שיעור האשפוז בכפייה נותר יציב יחסית, סביב 35%, הגיע לשיא של 44.5% ב-2014, וירד מעט נכון ל-2018 (40.2%).
פנינו למשרד הבריאות על מנת לקבל נתונים מעודכנים. גם מתשובת המשרד עולה כי השר האחראי טועה. "אחוז הקבלות לאשפוז פסיכיאטרי בהסכמה הוא 65-70% מכלל הקבלות. אחוז הקבלות לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה הוא 30-35% מכלל הקבלות". כלומר רוב האשפוזים נעשים בהסכמה, בניגוד לדברי הורוביץ.
לסיכום, על פי נתונים שאסף מבקר המדינה ושנמסרו לנו ממשרד הבריאות בשבוע האחרון, רוב האשפוזים הפסיכיאטרים בישראל נעשים בהסכמה ולא בכפייה. לכן דבריו של הורוביץ לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
