עושים סדר בפנסיה ובביטוחים בלחיצת כפתור

הכתבה בשיתוף מנורה מבטחים

הקִדמה הטכנולוגית מציבה בפנינו אינסוף אפשרויות להתעדכן בנעשה בעולם בכל רגע נתון - בהודעות פוש, ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ. שירותי המיקום והניווט מאפשרים לנו להגיע בקלילות מנקודה אחת לנקודה אחרת ולהזמין אוכל, הסעה או חבילה מכל מקום בעולם. המכשיר הקטן שנמצא בכיס שלנו מספק יכולות אחסון עצומות שמהוות תחליף לאלפי מסמכים, תקליטורים ואנציקלופדיות. אבל ככל שהעולם מתקדם, כך גם קשה לנו לעקוב אחרי הקצב המסחרר, שפע המידע וכמות הפרטים. אנחנו יכולים לעשות הכל נכון, בדיוק לפי הוראות הספר, כמו שלמדנו בילדותנו וכמו שיישמנו בבגרותנו, ועדיין ללכת לאיבוד בין השורות הבירוקרטיות.

כמה כסף חסכנו?

ניקח לדוגמה את הפנסיה שלנו. במהלך חיינו אנו צוברים כספים בשלל אפיקי חיסכון בידיעה כי מדובר במקור ההכנסה המרכזי של רובנו ביום שבו נגיע לגיל הפרישה. אנחנו עובדים כמעט מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו, חושבים על העתיד, חוסכים כמו שעון מדי חודש ומבינים שבבוא היום נקבל את הכספים כקצבה שתספק לנו רמת חיים איכותית. אנחנו אפילו מספיק אחראים בשביל לפתוח את הדוח התקופתי ולעיין בו. חלק מאיתנו מגדיל SMS*שנשלח אלינו במייל או בלעשות כשהוא גולש ביוזמתו לאזור האישי באתר האינטרנט של החברה שאחראית לניהול הפנסיה במטרה לעקוב מקרוב אחרי הכסף.
אבל מה קורה כשיש לנו כמה קרנות פנסיה, כאלה שפתחנו בגיל צעיר עם כניסתנו לשוק
העבודה והספקנו לשכוח מהן או כלל לא היינו מודעים לקיומן? ומה קורה כשיש לנו קרנות
השתלמות, קופות גמל או תוכניות חיסכון אחרות שכל אחת מהן מנוהלת במקום אחר?
ומה לגבי "כספים אבודים" שהתפזרו לאורך המסלול המפותל של הקריירה שלנו?

כמה אנחנו משלמים על ביטוח?

לצד ההיערכות לעתיד, אנחנו כמובן מניחים את האצבע על הדופק בכל מה שקשור להווה, להתנהלות השוטפת ביומיום. במיוחד בתקופה הזו, שבה יוקר המחיה ועליות המחירים מהווים נושא מרכזי בסדר היום הציבורי בישראל, חשוב לוודא כי אנחנו לא מבזבזים לשווא מאות עד אלפי שקלים מדי חודש. במילים פשוטות: אנחנו רוצים לדעת כמה כסף יוצא לנו מהכיס. בדיוק כמו שאנחנו שולטים בעלויות החודשיות בתחום הדיור, המזון, התחבורה והחינוך, כך נרצה לדעת כמה שיותר על דמי הביטוח שאנחנו משלמים באופן שוטף - איזה ביטוח יש לנו וכמה הוא עולה לנו. אנחנו מבטחים את עצמנו כנהגים ואת הרכב שבו אנחנו נוסעים, מבטחים את הדירה שבה אנחנו גרים, משלמים על ביטוחי בריאות וחיים עבור עצמנו ולעתים גם עבור יקירינו. גם כאן, לפעמים, אנחנו משלמים יותר מפעם אחת על פוליסות שמעניקות לנו את אותו הכיסוי הבטיחותי - אם, למשל, עברנו למקום עבודה חדש והצטרפנו לביטוח בריאותי קבוצתי כחלק מהזכויות אצל אותו המעסיק. לאור המורכבות הזו, איך אפשר לדעת בכל רגע נתון מה מצב כלל כספי החיסכון שנמצאים בבעלותנו וכספי הביטוח שאנחנו מוציאים מדי חודש?

 ראובן כהן, סמנכ"ל המכירות וסגן מנהלת אגף השיווק והמכירות של מנורה מבטחים / צילום: באדיבות מנורה מבטחים

מאתרים את הכסף - בשלושה צעדים פשוטים

המענה החדש לכל השאלות האלה הוא הצ‘ק אפ הדיגיטלי של מנורה מבטחים. מאז שהושק לפני כחודשיים, עשרות אלפי ישראלים ביקשו לדעת איפה הכסף שלהם וקיבלו
48 שעות. מדובר בממשק * תשובה מדויקת תוך פחות מאינטראקטיבי פשוט ומהיר שמותאם למובייל ומאפשר לכל אחד - בין אם הוא לקוח של מנורה מבטחים ובין אם הוא לא - לגלות את סכום החיסכון שהוא צבר לפנסיה ובתוכניות אחרות ואת פיזור החסכונות בין הגופים השונים, אילו ביטוחים יש ברשותו וכמה הם עולים, ואת הקצבה החודשית הצפויה בגיל הפרישה ובמקרה של אובדן כושר עבודה. "השקנו את הצ‘ק אפ הדיגיטלי מתוך הבנה והפנמה שלא לכל אחד יש פנאי לקרוא דוחות מקיפים של עשרים עמודים, לצלול לתוך טבלאות אקסל ולפענח מושגים מסובכים, אבל לכל אחד מגיע שיקוף מלא ונגיש כשזה נוגע לכסף שהוא חסך או מוציא מדי חודש", מסביר ראובן כהן, סמנכ"ל המכירות וסגן מנהלת אגף השיווק והמכירות של מנורה מבטחים. "בסופו של דבר, כדי לקבל החלטות ביטוח, לחסוך * חשובות - כמו לדאוג לעצמך כשאתה בתת כסף כשאתה בכפל ביטוחי, או לאתר כספים אבודים - רוב הישראלים צריכים לקבל את השורה התחתונה בצורה הברורה והנגישה ביותר, וזה בדיוק מה שהצ'ק אפ הדיגיטלי מספק בשני קליקים. באמצעות המידע שמתקבל בצ'ק אפ הדיגיטלי, אפשר כמובן לבצע התאמות אישיות, להביא את החיסכון הפנסיוני למצב אופטימלי ולפעמים לחסוך מאות שקלים בחודש".