מענקי הקליטה למרצים מחו"ל: 600 אלף שקל רק למקצועות הנדרשים ביותר

בית הדין האזורי לעבודה אימץ את מדיניות האוצר ודחה את התנגדות הסגל הבכיר באוניברסיטה העברית שדרש מענקים אחידים • המרצים מתכוונים לערער: "הרוב יקבלו סכום נמוך מאוד"

האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock
האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את עתירת נציגי הסגל הבכיר באוניברסיטה העברית נגד מתווה סל הקליטה החדש למרצים שקבע הממונה על השכר באוצר, קובי בר־נתן. 

האוצר יציע 600 אלף שקל למרצים בתחומי ההייטק במטרה שיחזרו לארץ 

בחודש אפריל סיכם האוצר עם נציגי האוניברסיטאות על החלפת סלי הקליטה הנהוגים שחולקו עד היום בסכום אחיד של כ־300 אלף שקל לכל מרצה חדש, במענקי קליטה דיפרנציאליים שיוכלו להגיע בקצה העליון ל־600 אלף שקל למרצה. ככל שטווח סכומי המענקים שיבחרו האוניברסיטאות לשלם יהיה רחב יותר, כך הן יקבלו תקציבי קליטה גדולים יותר. הרציונל: לאפשר לאקדמיות לפתות חוקרים מצטיינים במקצועות מבוקשים לחזור ללמד בארץ, לאחר שהשלימו את לימודי הפוסט־דוקטורט שלהם בחו"ל, ולעודד תחרות בין המוסדות האקדמיים.

בנוסף, הממונה על השכר קבע כי מענקים יחולקו רק למרצים המגיעים מלימודים מחו"ל, כדי לגדוע את תופעת המרצים שמקבלים שני סלי קליטה במימון המדינה - פעם אחת כשחזרו לארץ ופעם שנייה כשעברו בין אוניברסיטאות בתוך גבולות המדינה.

את המענקים הגדולים יקבלו בעיקר מרצים בתחומי המדעים המדויקים, שנמצאים במחסור. מרצים בתחומים "רכים" יותר יקבלו פחות מבעבר.

"החלטת בית הדין קובעת שהשכר הוא כלי ניהולי"

בתחילת החודש דחתה השופטת יפה שטיין את העתירה, וקבעה: "אף שנכון כי החלטות משמעותיות מעין אלה יתקבלו על־ידי כל הגורמים, בדרך של שיתוף־פעולה מלא - לא מצאנו כי בנסיבות העניין יש מקום להתערבות של בית הדין בהחלטת הממונה, כאשר לא נפל פגם מהותי המצדיק את התערבות בית הדין".

באוצר רואים בפסק הדין תקדים חשוב לטובתם, שעשוי לסייע להם בהסכמי שכר עתידיים לכל רוחב המשק. "החלטת בית הדין קובעת כי השכר הוא כלי ניהולי", אמר גורם באוצר, והסביר שהוא יאפשר לממונה על השכר להתגונן מפני ועדים שיסרבו לרפורמות שונות. כאמור, באוצר צופים כי סל הקליטה החדש יעודד את התחרות.

נציגי הסגל הבכיר: "הקביעה תייצר מרמור"

הצד השני של המשוואה הוא שמרצים פחות מבוקשים יקבלו מענקי הצטרפות נמוכים משמעותית מכפי שחולקו בעבר, ובשל כך, בין היתר עתרו נציגי הסגל האקדמי הבכיר.

נציגי חברי הסגל הבכיר באוניברסיטה העברית הודיעו לאחר מתן פסק הדין כי יערערו על ההחלטה לבית הדין הארצי. "בית הדין נותן תוקף למתווה החדש שהממונה הכתיב, שמתיר לאוניברסיטאות לשלם סל קליטה משמעותי רק אם הוא דיפרנציאלי, באופן שהרוב לא יקבלו סל קליטה בכלל או יקבלו סכום נמוך מאוד, וחלק קטן יקבלו סכומים גבוהים מאוד", כתבו בוועד ארגון הסגל.

"אנחנו ממשיכים להתנגד בתוקף לכל דיפרנציאליות בסל הקליטה, שתייצר מרמור בקרב חברי הסגל החדשים ומהווה פתח לחוזים אישיים וערעור הסולידריות בין חברי הסגל. אנחנו גם מתנגדים לפגיעה בגובה סלי הקליטה ולנסיגה מההסכם הדו־צדדי בין ארגון הסגל לאוניברסיטה".

פסיקה: המרצים לא זכאים למענקי מחקר על כנסים שבוטלו בקורונה

הישג נוסף שרשמה המדינה מול המרצים נוגע לכספים למימון טיסות לכנסים האקדמיים בחו"ל, בשעה שהם בוטלו בשיא הקורונה. בית המשפט האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את עמדת האוצר לפיה לא התקיימו הכנסים בחו"ל, ולכן לא נדרשו לשלם לקרן לקשרי מחקר בינלאומי עבור אותה תקופה.

הפסקת התשלומים לסמסטר סוכמה מראש בין האוצר לאוניברסיטאות, אבל לאחר מכן החלה מחלוקת בין הצדדים האם המונח סמסטר מתייחס ל־15 שבועות, כפי שטענו המרצים - או לחצי שנה מלאה בהתאם לעמדת האוצר, שהתקבלה על־ידי בית הדין.

לפי נתוני האוצר, חבר סגל בכיר מקבל בממוצע כ־26 אלף שקל המיועדים לנסיעות מקצועיות לכנסים בחו"ל. בממוצע, כשליש מהסכום נצבר לזכותם של חברי הסגל משנה לשנה. באוצר מלינים על כך שכספים אלה מוזרמים במועד הפרישה לקרן הפנסיה של המרצה כשהוא יוצא לגמלאות, או מועברים ליורשיו - באופן שלא תואם את ייעודם.