האם מדינת ישראל היא שיאנית בפער בין ימי עבודה לימי לימודים

ימי החופשה בבתי הספר בעייתיים? לפחות אפשר לומר שביחס לעבר חל שיפור • המשרוקית של גלובס

אלכס קושניר, ישראל ביתנו, צבע הכסף, כאן ב', 28.8.22 / צילום: יוסי זמיר
אלכס קושניר, ישראל ביתנו, צבע הכסף, כאן ב', 28.8.22 / צילום: יוסי זמיר

המאבק בין האוצר להסתדרות המורים שאיים להוביל לכך ששנת הלימודים לא תפתח במועדה, העלה שוב לדיון מספר סוגיות יסוד הקשורות למערכת החינוך בארץ. ח"כ אלכס קושניר התראיין בנושא בכאן ב' וציין, בין היתר, את נושא החופשות מהלימודים. "אנחנו רוצים סוף־סוף לסנכרן את ימי החופשה (של בתי הספר) לימי החופשה של המשק, כי זה לא הגיוני שמדינת ישראל היא שיאנית העולם באי־סנכרון של ימים כאלה".

זאת קביעה מעניינת, שיש בוודאי לא מעט הורים שמזדהים איתה על רקע העובדה שבישראל אכן אין התאמה אידיאלית בין ימי החופשה של הילדים וההורים. יחד עם זאת, אנחנו נאלצים לאכזב כבר בשלב זה ולהבהיר כי הבדיקה שלנו לא העלתה ממצא גורף בסוגיה הזאת. נתחיל עם מה שיש. בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מ־2012 אכן הגיעה למסקנה שדומה לזו שהעלה קושניר. הבדיקה בחנה את המצב בישראל ובעולם בשנה"ל 2010/11 וקבעה כי בישראל הפער בין ימי החופשה של ההורים לימי החופשה של התלמידים עמד על 66 ימים - נתון שמציב אותנו במקום השני אחרי ליטא. ממוצע ה־OECD בבדיקה עומד על 50 יום. האם זה הנתון שעליו הסתמך הח"כ? אין לדעת מכיוון שהוא לא השיב לפניותינו החוזרות.

אבל כך או כך, לבדיקה ההיא צריך להוסיף כמה סייגים (מעבר לכך שהיא נוגעת רק לשנה ספציפית מלפני כעשור). ראשית, אחת הסיבות לפערים הגדולים בישראל שהציגה הבדיקה קשורה לחישוב שנערך בה לפיו הורה בישראל מקבל עשרה ימי חופשה בשנה בלבד (המינימום החוקי באותה תקופה). זאת הנחה בעייתית מכמה סיבות, חלקן מוזכרות במסמך חדש שפרסם הממ"מ ב־2021, ובכל מקרה מאז שונה גם המינימום החוקי (שעומד כעת על 12 יום). עניין נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא תוכנית "בית הספר של החופש הגדול", שהחלה לפעול ב־2014 (כלומר, לאחר הבדיקה הקודמת), ומספקת מסגרת חינוכית מסובסדת במהלך שלושה שבועות ביולי לתלמידים בכיתות א' עד ג'.

ב־2018 החל לפעול במתכונת דומה גם "בית הספר של החגים". בעקבות השינויים הללו ואחרים בממ"מ מעריכים כעת כי לפחות עבור הורים לילדים בגילים הללו מספר הימים הלא מסונכרנים עומד כעת על 39 בלבד. איפה כל זה מעמיד אותנו ביחס לעולם? ובכן, זאת הבעיה. במסמך החדש של הממ"מ לא נערכה השוואה כזאת, ואנחנו לא הצלחנו למצוא מחקר אחר שבו בוצעה העבודה הסיזיפית של חישוב ימי חופשה בשנה נתונה במדינות שונות בעולם. אבל יש עוד עובדה חשובה שנשמטת לעיתים מהדיון הזה. כפי שהזכירה לנו ד"ר איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן, בישראל יש דווקא הרבה ימי לימוד ביחס ל־OECD, בשל העובדה שהלימודים כאן מתקיימים שישה ימים בשבוע ולא חמישה. כלומר, חלק מאי־הסנכרון עליו מדברים קושניר ואחרים נובע גם מכך שכשההורים בחופש הילדים לומדים, ולא להפך.

לסיכום: השוואה מ־2012 שנערכה על ידי הממ"מ אכן קבעה כי ישראל נמצאת בצמרת מבחינת חוסר ההתאמה בין חופשות הילדים וההורים. יחד עם זאת, ההשוואה כללה הנחות בעייתיות, ובנוסף מאז חלו שינויים שהביאו לשיפור של המצב בישראל, בעיקר בכל הנוגע לילדים בכיתות נמוכות. אין בנמצא נתונים שמשווים את המצב העדכני בישראל למצב העדכני במדינות מקבילות בעולם. 

 תחקיר: אוריה בר־מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אלכס קושניר
מפלגה: ישראל ביתנו
תוכנית: צבע הכסף, כאן ב'
תאריך: 28.8.22
ציטוט: "אנחנו רוצים סוף סוף לסנכרן את ימי החופשה (של בתי הספר) לימי החופשה של המשק, כי זה לא הגיוני שמדינת ישראל היא שיאנית העולם באי-סנכרון של ימים כאלה"

טרם חתימת ההסכם בין הסתדרות המורים למשרד התראיין אלכס קושניר ל"צבע הכסף" בכאן ב', והתייחס למה שהממשלה מעוניינת להשיג מול המורים. בין השאר, קושניר ציין את נושא החופשות מהלימודים: "אנחנו רוצים סוף סוף לסנכרן את ימי החופשה (של בתי הספר) לימי החופשה של המשק, כי זה לא הגיוני שמדינת ישראל היא שיאנית העולם באי-סנכרון של ימים כאלה".

ב-31 באוגוסט 2022 הסתדרות המורים ומשרד האוצר חתמו על הסכם ששינה את לוח החופשות: חמישה ימי חופשה הורדו (אסרו חג, תענית אסתר ול"ג בעומר) לטובת גשר בין יום כיפור לסוכות ושני ימי בחירה לעובדי ההוראה. הדבר אמור להתאים את לוח החופשות לימי העבודה של המשק.

ב-2012 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה משווה של ההפרש בין ימי החופשה מבתי הספר לימי החופשה במשק במדינות השונות. ההפרש נמדד בשנת לימודים אחת, של 2010-2011, כדי לעקוב אחר התאריכים המדויקים בהם התקיימו החופשות, ולנפות חופשות שיצאו על סופי שבוע וכיוצא באלה. הפער חושב באופן הבא: מסך כל ימי החופשות מבתי הספר הורדו סופי שבוע (בישראל גם ימי שישי, שהם ימי לימודים בדרך כלל, אבל לא ימי עבודה עבור רוב המשק) וימי שבתון לכל המשק (כלומר, לדוגמה, ליל הסדר לא נספר כיום חופש, שכן גם ההורים לא עובדים בו). כלומר, חושבו רק ימי החופשה שנפלו על ימי עבודה. לאחר מכן, חושב הפער בין מספר הימים הנ"ל למספר ימי החופשה השנתית שעובדים זכאים להם על-פי חוק. ההפרש הוא מספר ימי העבודה בהם לא אין לימודים וההורים לא יכולים לקחת יום חופש.

לפי חישוב זה, בשנה"ל הנ"ל היו בישראל 76 ימי חופשה מהלימודים, לעומת 10 ימי חופשה שנתית, מה שיצר פער של 66 ימים. הדבר העמיד את ישראל באותה שנה במקום השני, כשרק בליטא ההפרש היה גדול יותר (71 ימים). הדבר מציב את ישראל עם 16 ימי פער יותר מהממוצע ב-OECD, שלפי חישוב הממ"מ הגיע ל-50 יום.

עם זאת, יש לשים לב למספר סייגים. הראשון הוא מהותי: מתוך 16 ימים הימים שמפרידים בין ישראל ל-OECD, עשרה מהם הם תוצאה של פער בימי החופשה השנתית של ההורים: עשרה בישראל לעומת 20.2 בממוצע ה-OECD. רק שישה ימים נבעו מיותר ימי חופשה מבתי הספר (76 לעומת 70). השני הוא מתודולוגי: ההשוואה נעשתה רק בשנה אחת, ומאחר שחופשות עשויות לזוז בין ימי השבוע בין שנה לשנה, לא מן ההכרח שהפערים בימי החופשות יישמרו בין שנה לשנה. סייג מתודולוגי נוסף עולה מתוך מסמך של הממ"מ מ-2021: ימי החופשה השנתית שנבחנו הוא המינימום החוקי, ולא בהכרח מספר ימי החופשה השנתית שיש להורים בפועל. הממ"מ הביא נתונים מהסקר החברתי של הלמ"ס, בו עולה שמספר ימי החופשה השנתית הממוצע להורה במשרה מלאה עומד על 20, מה שמקטין את הפער בעשרה ימים. עוד באותו עניין, כפי שגם מוזכר במסמך של הממ"מ, במשק בית עם שני הורים הרי שאין הכרח ששניהם ייקחו חופש בו-זמנית, מה שמגדיל את מספר ימי החופשה שהם יכולים להשתמש בהם כדי להתמודד עם החופשה מהלימודים.

ועוד סייג הוא הזמן שחלף מאז אותה סקירה, מה שמשפיע על התוצאות. עשרה ימי חופשה שנתית (במינימום) היה המספר באותה שנה. אך ב-2016 עבר תיקון לחוק חופשה שנתית, שהעלה את ימי המינימום ל-12 (לעובדים שיש להם חמישה ימי עבודה בשבוע), מה שמקטין מעט את הפער. כמו כן, כפי שמזכירים במסמך של הממ"מ, ב-2014 התחילו לפעול בתי הספר של החופש הגדול, המספקים מסגרת חינוכית מסובסדת במהלך שלושה שבועות ביולי. בתחילה המסגרת פעלה עבור ילדי כיתות א'-ג', ובהמשך הפעילות התרחבה לגנים נוספים. כמו כן, ב-2018 החל לפעול גם בית הספר של החגים, הפועל באופן דומה לזה של בית הספר של החופש הגדול. לפי חישוב גס של הממ"מ, הדבר הקטין את הפער בין חופשות בתי הספר לחופשות ההורים ב-27 ימים עבור הורים לילדים בכיתות א'-ג', וב-12 יום להורים לילדים בגילי גן. עם זאת, לא ניתן להסתמך על החישוב הזה לבדו, שכן בממ"מ מדגישים שמדובר בהערכה בלבד ושהדבר תלוי בכך שמסגרות החופש הגדול והחגים עובדות כסדרן. כמו כן, עוד הודגש במסמך, אנחנו לא יכולים לדעת אילו שינויים נעשו במדינות אחרות, ולכן לא ניתן להשוות את הנתונים החדשים על ישראל לנתונים של המדינות האחרות שנאספו ב-2012.

יצוין שבמסמך של הממ"מ מ-2021 נכלל גם חישוב של פורום קהלת, שהגיע למסקנה שהפער בין ימי החופש של התלמידים לימי החופש של ההורים עומד על 23 יום, בהנחה ששני ההורים לוקחים את ימי החופש שלהם בנפרד. מדובר בפער נמוך יותר מזה שהגיע אליו הממ"מ עם ההערכה המעודכנת ל-2021 - 39 בכיתות א'-ג'. ממשרד החינוך מסרו למשרוקית שבתי הספר של החופש הגדול ושל החגים התקיימו בשנת הלימודים הקודמת בכל הרשויות לילדי גנים (גילי 3-6) ולכיתות א'-ג'.

חשוב להבהיר שבחלק מהיישובים נגבה תשלום מההורים על בתי הספר של החופש הגדול והחגים: רשויות באשכולות למ"ס 1-4 לא נגבה תשלום, באשכולות 5-7 נגבים 20 ש"ח ביום ובאשכולות 8-10 נגבים 30 ש"ח ביום.

שוחחנו עם ד"ר איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, כדי להבין את המקורות לפערים. "מספר ימי הלימוד ומספר שעות הלימוד בישראל גבוה ביחס ל-OECD. זה נובע מכך שבבתי הספר לומדים שישה ימים ולא חמישה. אבל להורים יש פחות ימי חופשה ביחס לממוצע ה-OECD, וזה יוצר הפרש גבוה בין החופשות. אבל בית הספר של החופש בגדול צמצם את הפער. כדי לצמצם עוד אפשר להגדיל את מספר ימי החופשה מהעבודה, אבל לא רוצים לעשות את זה כדי שהתמ"ג יעלה, או לדרוש עוד ימים בבתי הספר, אבל אנחנו כבר מלמדים הכי הרבה. בסופו של דבר יש את חוק התפוקה השולית הפוחתת, אם נוסיף עוד ועוד שעות תהיה שחיקה של המורים ושל המערכת. מה שנשאר זה פתרון יצירתי, לא כזה שמתאים את בתי הספר לשוק העבודה, אלא מה שנותן פתרון אחה"צ, מחוץ לכיתות, באופן לא פורמלי. המערכת לא אמורה לשמש כמחסן".

מטעמו של ח"כ קושניר לא נמסרה תגובה.

לסיכום, ההשוואות הבינלאומיות שנעשות הן של ימי לימודים ולא של ימי חופשה, מה שמקשה על ישראל בגלל הלימודים בימי שישי. ההשוואה השיטתית של ימי חופשה שנעשתה בישראל היא מ-2012 על שנה אחת בלבד, ומאז נוספו בתי הספר של החופש הגדול ושל החגים, שהקטינו את הפער בין החופשות להורים לילדים עד כיתה ג'.