הבטחות הבחירות של גוש נתניהו יצטרכו לחכות חצי שנה לפחות

הגדלת מספר השוטרים, מתן חינוך חינם לגילאי 0-3, חלוקת כרטיסי מזון לנזקקים ושלל הבטחות בחירות נוספות של הממשלה הנכנסת - כל אלה יצטרכו להמתין. היוזמות הללו יוכלו לקרום עור וגידים רק כשיאושר תקציב מדינה חדש, וזה צפוי לקרות רק בסביבות אמצע 2023. עד אז תתבסס הממשלה על תקציב המשכי בלבד, שלא יאפשר לה להוציא תוכניות חדשות.

תקציב המדינה הבא צפוי להיות דו-שנתי, לשנים 2023-2024, אם כי טרם התקבלה החלטה סופית בנושא. עד לפרסום תוצאות הבחירות, שאפו במשרד האוצר לגבש את התקציב כך שיאושר סופית בכנסת עוד בחודש מרץ הקרוב. לוח הזמנים המקוצר יחסית, במסגרתו שאפו באוצר לאשר את התקציב הבא באופן סופי בכנסת בעוד כ-4 חודשים כנראה שירד מהפרק.

בעבר חייב החוק לאשר תקציב מדינה עד 100 ימים מרגע השבעת ממשלה חדשה. אלא שטווח הזמן הזה שונה בחקיקה של הממשלה הקודמת, ונקבע על 145 ימים. כלומר, אם הממשלה תוקם בתוך שבוע-שבועיים, כפי ששואף ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו, הרי שיקבל ארכה בהעברת התקציב עד אחרי פסח, לקראת סוף מאי.

זהות שר החדש עדיין לא ידועה, כאשר בבורסת השמות הוזכרו בימים האחרונים יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ, שר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ, ניר ברקת לו הובטח התפקיד בממשלת נתניהו הקודמת וכן יו"ר ש"ס, אריה דרעי. אבל כבר עכשיו, הקרבות התקציביים החלו מתחת לפני השטח. עוד לפני שיתחילו ישיבות התקציב הרשמיות, המבנה שלו ייקבע במידה לא מועטה על ידי ההסכמים הקואליציוניים שייחתמו בין הליכוד לשאר מפלגות השלטון.

קיים נוהל המסדיר את מעורבות אגף התקציבים באוצר בגיבוש ההסכמים הקואליציוניים. הרציונל הוא לאפשר לפקידי האוצר לוודא שהפוליטיקאים לא ישתוללו עם חתימה על תוכניות יקרות ונטולות מקורות תקציביים. לרוב האגף משתתף בהליך קביעת ההסכמים הקואליציוניים, שהיקפם יכול להגיע לעשרות מיליארדי שקלים. ואולם, הנוהל אינו מגן על האוצר בצורה הרמטית. ברצות המפלגות המשתתפות בהסכמים, תוכל הממשלה להדיר את נציגי האגף מהתהליך החשוב.

ידי הממשלה כבולות

ההסכמים הקואליציוניים שייקבעו יילקחו בחשבון בקביעת התקציב ומסגרת ההוצאה של הממשלה. הצפי הוא שהממשלה תבקש לפרוץ את מסגרת התקציב הקבועה בחוק, כדי לאפשר שימוש בעודפים התקציביים שצברו בקופת האוצר מתחילת השנה הנוכחית - סכום עתק שעומד על כ-33 מיליארד שקל.

באוצר יבקשו לשמור על כמה שיותר מהכסף ולנצל אותו להחזרי חובות של המדינה, שרק תשלומי הריבית עליהם מגיעים ליותר מ-40 מיליארד שקל בשנה. אף אחד באוצר לא יודה בכך בפה מלא, אבל במשרד דריכות וקיים חשש מפני חזרה למדיניות פיסקאלית מרחיבה ביותר - הגדלת הוצאות הממשלה וקיצוץ בהכנסות ממיסים - בהתאם להבטחות הקמפיינים ובהתבסס על התנהלות ממשלת הליכוד הקודמת.

כך או כך, הממשלה החדשה תתחיל את הקדנציה כשידיה כבולות לתקציב ההמשכי. התקציב יאפשר בעיקר להשאיר את הראש מעל המים ולקיים את המשך התוכניות שכבר תוקצבו בעבר. רבות מתוכניות אלה הושקו על ידי ממשלת השינוי היוצאת, שהממשלה החדשה עשויה לבטל. התקציב ההמשכי יאפשר למשרדי הממשלה להוציא את אותו הסכום שאושר להם ל-2022, בתוספת קלה המחושבת לפי קצב גידול האוכלוסייה בשנים האחרונות - אבל בקיזוז הקיצוץ הרוחבי שנערך באחרונה בתקציבי המשרדים על מנת לממן את הסכם שכר המורים.

כלומר, במשך חצי השנה הקרובה לפחות, תחווה כנראה המדינה קיפאון מבחינת יכולתה לממש את מאווייה. מנגד, בממשלה כבר שמו עין על "מאגרי הרזרבה" של התקציב ההמשכי. אחרי שמדינת ישראל כבר סחבה תקציב המשכי לאורך משבר הקורונה, בשנים 2020 ומרביתה של 2021, נקבע נוהל חדש באגף החשב הכללי באוצר שגדיל את מרחב התמרון של הממשלה. מהות המהלך היא הוצאת תשלום החוב של המדינה מחוץ למסגרת תקציב הוצאות הממשלה בתקופות של תקציב המשכי, באופן שיאפשר להגדיל את הפעילות השוטפת של הממשלה. החשש הוא שהנוהל, שנועד למנוע אי-עמידה של הממשלה בהתחייבויותיה, יהפוך לפירצה הקוראת לפוליטיקאים שיבקשו לנצל את הכספים עד תום בניגוד לעמדת אנשי המקצוע באוצר.