פורטפוליו | ראיון

ילד הפלא שלמד לתכנת לבד ובגיל 17 ייסד סטארט-אפ שמוכר בעשרות מיליונים

שיחה קצרה עם אידו ג'ינו, מנכ"ל ראפיד • "בגיל 15 הצגתי מוצר בתחרות לבני נוער. דב מורן, שהיה אחד השופטים, אמר לי שישמח להשקיע במשהו שאני עושה. ואכן, הקרן שלו היתה המשקיעה הראשונה בראפיד"

אידו ג'ינו / צילום: איל יצהר
אידו ג'ינו / צילום: איל יצהר

אישי: רווק (עם כלב) בן 24. גר בברקלי, קליפורניה

מקצועי: מייסד ומנכ"ל ראפיד (Rapid), שפיתחה פלטפורמה להאצת תהליכי פיתוח

אני: יזם ושוטף כלים בראפיד.

ילדות ומשפחה: נולדתי בחיפה, אמי רופאה ואבי מהנדס חשמל. יש לי אח ואחות קטנים ממני. בילדותי חשבתי שאגדל להיות אנימטור, אבל בהמשך התברר שזה היה רק שער לתכנות משחקים, תחום שאליו נכנסתי כבר בגיל 13-14. בימים הראשונים של אייפון ואפסטור מכרתי כילד כמה משחקים שתכנתי.

מייסד הדיאטה לגברים אבא חטוב מכוון גבוה: ״נהיה בכל עיר בעולם״ 
אלה העובדים הכי חשובים בארגון - ואתם מפספסים אותם | חצי שעה של השראה

טראומה: כשהייתי בן עשר משפחתי עברה לשנתיים לעיר כרייסטצ'רץ' בניו-זילנד, בעקבות העבודה של אבא שלי. נהניתי שם מאוד, זה היה הכי שונה שאפשר מישראל, אבל ב-2011 התרחשה בעיר רעידת אדמה גדולה מאוד. הבית שלנו קרס, למעשה העיר כולה נהרסה ומאות אנשים נהרגו. חזרנו לישראל.

בית הספר: הייתי תלמיד די גרוע, בעיקר בתיכון. היה לנו שם קטע שאם מבריזים עד 15% מהשיעורים זה לא נספר לרעתך, אבל אצלי זה התרחב ל-50%.

הכניסה להייטק: בגיל 15 הצגתי בתחרות יזמות לבני נוער סטארט-אפ שלי, שהמוצר שלו היה ארנק דיגיטלי, מין אפל-פיי משולב בביט שלגמרי הקדים את זמנו. היזם והמשקיע דב מורן, שהיה אחד השופטים בתחרות, הזמין אותי לסדרת פגישות שאחריהן אמר לי: 'אשמח להשקיע במשהו שאתה עושה, אבל לא בזה'. בהמשך, קרן גרוב של מורן, היתה המשקיעה הראשונה בראפיד.

יזם צעיר מאוד: כבר בתיכון התחלתי לעבוד על הרעיון להקים חברה שתסייע למפתחים לעבוד יותר בקלות ובמהירות. הקמתי את ראפיד בגיל 17 ומיד אחרי התיכון עברתי לסן פרנסיסקו, כדי לעבוד בזה במשרה מלאה. קיבלתי מלגה של 100 אלף דולר מפיטר ת'יל, ממייסדי PayPal ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק. הוא בוחר מדי שנה 20 יזמים שלא סיימו אוניברסיטה ונותן להם הזדמנות להקים סטארט-אפ ולהוכיח שזה אפשרי גם בלי תואר אקדמי.

ספקות: מי שהייתה לו בעיה עם הגיל הצעיר שלי, לא השקיע או בא לעבוד בחברה שלי. עם זאת, בסבב הגיוס הראשון שלנו קרה שהצגנו את ראפיד לקרן הון סיכון, שחזרו אליי אחרי שבוע ואמרו: 'תראה, אנחנו ממש אוהבים את המוצר, אבל רוצים שתיפגש עם פסיכולוגית, שתגיד לנו אם אתה מספיק מבוגר לנהל חברה'.

ראפיד: אנחנו מרקט פלייס ענקי ל-API - ממשק לתכנות אפליקציות (Application Programming Interface), שזו דרך לאפשר גישה מבוקרת לשירות או מידע שמחזיק צד שלישי. אם לדוגמה אתם רוצים לאפשר תשלום בכרטיסי אשראי או מחפשים טכנולוגיה של זיהוי פנים למוצר שלכם, אתם באים אלינו, מתחברים ל-API המתאים - ולא צריכים לבנות את זה מאפס. זה חוסך המון זמן וכסף, מדובר בבשורה ענקית מבחינת מהירות הפיתוח.

תמונת מצב: יש לנו כיום כ-200 עובדים, מהם כ-60 בישראל. אני עדיין משתדל לראיין כל עובד חדש שמצטרף, וזה לא פשוט. אנחנו מוכרים אגב בעשרות מיליוני דולרים בשנה, ובכל שנה אנחנו מכפילים את הצוות ואת ההכנסות.

לא חלום: אצל הרבה חברות שמכרו חלום וצמיחה, המודל הבסיסי לא עבד. לנו יש לקוחות גדולים ומבוססים, ואנחנו לא עובדים עם חברות חלום. אקסון מובייל למשל משלמים לנו מאות אלפי דולרים בשנה. המשקיעים מסתכלים על החברה שלנו ורואים ביזנס אמיתי. בין המשקיעים שלנו אפשר למצוא את מיקרוסופט וסופטבנק, והמטרה שלנו היא להיות חברת ענק שתונפק בוול סטריט.

המשבר: המוצר שלנו מסייע לארגונים לחסוך בעלויות ובידיים עובדות, ולכן דווקא בשעת משבר, כשחברות מנסות לקצץ בהוצאות, אנחנו רואים שהן באות אלינו.

החיים: לקח די הרבה זמן עד שההורים שלי השתכנעו שיש לי עבודה אמיתית. למעשה, זה קרה ממש לא מזמן. הגיוסים הגדולים, הסיקור התקשורתי - פתאום זה כבר לא נראה להם כמו הפרויקט שאידו עושה לפני שהוא מתחיל את החיים באמת.

המלצה: הספר "2034", שנכתב ע״י אדמירל בצי האמריקאי ומתאר בצורה אמיתית מאוד איך תראה מלחמת העולם הבאה.

מבט לעתיד: בעוד כמה שנים ארצה להיות איפה שאני כיום, רק עם ארגון הרבה יותר גדול ועם הרבה צמיחה מאחורינו.