גם אחרי שנבחרו, לחברי הכנסת אין יכולת אמיתית לשנות

הכותב הוא מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח

השבעת הכנסת היא תמיד אירוע חגיגי. אנחנו מביטים לעבר בית הנבחרים ומצפים לעבודה פרלמנטרית עשירה ומקצועית של נציגנו. אך האם מישהו עצר לחשוב עד כמה הרשות המחוקקת - הרשות שאמורה לקבל את מעמד הבכורה - הפכה במובנים רבים ל"בובה על החוט" של רשות המבצעת?

חברי הכנסת יצהירו אמונים בזו הלשון: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". נשאלת השאלה, האם הכלים העומדים היום לרשות חברי הכנסת הם מספקים כדי למשש את שליחותם ולעמוד בהצהרתם? המציאות מלמדת כי התשובה שלילית. חרף חשיבותו של הפרלמנט, אנו עדים לירידת קרנה של הכנסת ולחוסר יכולתה לבצע את תפקידה.

רק לאחרונה הממשלה בחרה לאשר הסכם על הגבול הימי עם לבנון, ללא דיון והחלטה של הכנסת. זוהי רק דוגמה ממהלכים שונים לאורך השנים בהם הרשות המבצעת מחלישה את הכנסת. הדוגמאות רבות: ועדת השרים לחקיקה הפכה לגוף המחוקק הקובע את גורלה של כל הצעת חוק. דוגמאות נוספות: הממשלה לבדה החליטה ללא חקיקה על היקף יצוא הגז הטבעי, וסירבה להביא נושא זה לדיון בכנסת על אף דרישה של 60 חברי כנסת.

לתהייה כיצד יכולה הממשלה לסרב לבקשת מחצית מחברי הכנסת השיב השופט אליקים רובינשטיין כי "התשובה - מכבש הממשלה"; הממשלה החליטה לחוקק חוק מס שנוי במחלוקת (מס דירה שלישית), וחרף התנגדות רוב חברי הכנסת החוק אושר בוועדת הכספים בדיון לילי של מספר שעות ללא חברי אופוזיציה, ורק בגלל התערבות בג"ץ החוק נפסל נוכח הליך החקיקה הפגום; חמש פעמים הממשלה התגברה על הצורך באישור תקציב מדי שנה בשנה על־ידי הכנסת, באמצעות הוראת שעה המאפשרת תקציב דו־שנתי. אלה רק דוגמאות המעידות על העיקר.

נטולות כלים מספקים

הפיקוח הפרלמנטרי הוא מהותי, ותפקידו לשמור על האינטרס הציבורי. ועדת הכנסת הן לב־ליבו של הליך הפיקוח הפרלמנטרי, אך הן נטולות כלים לפיקוח אחר הממשלה.

הוועדות נטולות סמכויות לזימון עובדי ציבור וגופים פרטיים לדיווח על עשייתם. לא פעם המוזמן לוועדה אינו מופיע לדיון, וליו"ר הוועדה אין סמכויות לזמנו. בנוסף, הוועדות לא מקיימות מעקב סדור אחר תוכניות העבודה והתקציב של המשרדים.

בכל הקשור להליך החקיקה, הממשלה שולטת בהליך החקיקה בכנסת. אומנם במליאה מתקיימים דיונים והצבעות על חוקים שונים, אך זהו רק הליך פורמלי, גורלן של ההצעות ידוע טרם הדיון כשהוא נקבע בוועדת השרים לחקיקה.

תיקונים ושיפורים

אנחנו במרכז להעצמת האזרח, ושותפינו לתהליך, מציעים מתנת ביכורים לכנסת ה־25, תיקונים ושיפורים בשיטת הממשל, כך שהפרלמנט יוכל לבצע את עבודתו נאמנה.

כדי לשפר את הפיקוח של הכנסת אחר הממשלה, יש לשפר את עבודת ועדות הכנסת: יצירת מקבילות ותאימות בין ועדות הכנסת למשרדי הממשלה, הקניית סמכויות פיקוח כמו מתן סמכות לזימון עובדי ציבור וגורמים פרטיים לוועדות, חקיקת הסדר חוקי המחייב מתן תשובות אמת בוועדות, סמכויות להמצאת מסמכים ומידע. בכל הקשור לתקציב, סעיפי התקציב המשרדי ידונו בוועדה הרלוונטית לפני הדיון בוועדת הכספים.

בכל הקשור לשיפורים בתחום החקיקה, אנו מציעים לווסת את החקיקה הפרטית ולשפר את עבודת ועדת השרים לענייני חקיקה כמו: קביעת מכסה של הצעות חוק פרטיות במושב, הגבלת מספר הצעות המובאות לקריאה טרומית, כאשר לצד ההגבלה על הצעות החקיקה הפרטיות, ועדת שרים לענייני חקיקה תאפשר לחברי הכנסת להופיע בפניה ותאפשר את שילובם בסדר היום הציבורי.

מלבד חשיבות הפיקוח והסדרת הליך החקיקה, חיזוקה של הכנסת יגביר את האמון של העם בנבחריו.