הכתבה בשיתוף עמותת אנוש
קרה לכם פעם שהרגשתם שקולגה שלכם בעבודה או אדם קרוב מוטרד והעדפתם
לא להתעניין? תרגישו בנוח. סקר שערכה אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש,
הראה שאחד מכל ארבעה אנשים מדווח על קושי להתעניין באדם שנראה מוטרד.
?R U OK, המיזם החברתי של עמותת אנוש שהגיע מאוסטרליה, שואף לשנות את המצב הזה. בעזרת המיזם תוכלו לתמוך באנשים סביבכם, בקולגות שלכם לעבודה או במי שכפופים לכם, ולהפוך את ההתעניינות בהם לחלק משיח פתוח. כזה שעשוי לסייע להם לעבור תקופה קשה. כל זאת באמצעות 4 שלבים פשוטים:
השלב הראשון: שאלו אם הכול בסדר
הכינו את עצמכם לשיחה: וודאו שאתם במצב רוח טוב, כדי שתגיעו לשיחה בגישה חיובית והיא תזרום. וודאו שיש לכם עכשיו את הזמן לפתח שיחה וסבלנות להקשיב. קחו בחשבון שיכול להיות שהשיחה תתארך. בחרו מקום נוח, כדי שתוכלו לדבר בפרטיות. כדאי שתבדקו שגם הצד השני פנוי עכשיו לשוחח. זכרו - אתם פה כי אכפת לכם וכי אתם דואגים. גם אם יענו לכם שהכול בסדר ויבחרו לא לשתף - הם לפחות ידעו שאכפת לכם, וזה המון.
התחילו בשאלות מעודדות שיתוף כמו "מה חדש אצלך?" או "מה נשמע?"; הזכירו דברים ששמתם לב אליהם וגרמו לכם לדאוג, כמו "את יותר שקטה לאחרונה, הכול בסדר?", "הרבה זמן לא ראיתי אותך בארוחת צהריים", "שמתי לב שאת כבר לא מעלה פוסטים מהריצה בים". אם האדם מולכם אינו מעוניין לדבר, זה בסדר. תנו לו או לה להבין שאתם עדיין קצת מודאגים והוסיפו: "אם תרצי לדבר אני פה" או "אם לא מתאים לך לדבר איתי זה בסדר. העיקר שתדבר עם מישהו, אל תשאיר בבטן".
צילום: באדיבות עמותת אנוש
השלב השני: להקשיב
הגיעו לשיחה בראש פתוח, בלי ביקורת וללא שיפוטיות. יכול להיות שהדברים לא יראו לכם כל כך נוראים, אבל עבור מי שמולכם הם קשים והחוויה שלהם קובעת. תוכלו לתמוך ולהגיד: "אני מבין שקשה לך". קחו את הזמן, תנו להם לדבר, אל תרגישו צורך להוסיף דברים משלכם. גם אם יהיו שתיקות מביכות, זה בסדר. עודדו את מי שמולכם להסביר מה קורה ומה הם חשים, באמצעות שאלות כמו: "איך אתם מרגישים לגבי זה?" או "כמה זמן אתם כבר מרגישים ככה?" הראו הקשבה ע"י חזרה במילים שלכם על מה שנאמר, למשל: "אתה חש שהמתח בעבודה זולג הביתה", או "את מרגישה שכל העומס נופל עלייך ואין לך עזרה".
השלב השלישי: להניע לפעולה
אחרי ששאלנו כיצד הם מרגישים והקשבנו למה שעובר עליהם - נוכל לעודד ביצוע פעולות לשיפור המצב או ההרגשה. נסו לעשות זאת בעזרת שאלות מניעות לפעולה כמו: "מה עשית בעבר במצבים דומים?" או "מה את יכולה לעשות בעצמך?", "רוצה שניפגש לקפה ונדבר קצת?", "חשבת אולי לדבר איתו או איתה על זה?". אפשר להציע פעולות שעזרו לכם במצבים דומים: "כשעברתי תקופה קשה, ניסיתי כך וכך וזה ממש עזר לי", "יש ספר ממש טוב שאת חייבת לקרוא".
אם המצב ממשיך ונראה לכם שיש צורך בהכנסת גורם מקצועי לסיוע, אתם יכולים להציע זאת: "חשבת אולי לדבר עם מישהו מקצועי? או "התייעצת פעם עם מישהו שמבין בזה?". אם אתם מרגישים שהמקרה מצריך יותר משיחה עם משפחה וחברים או שיש סיכון לפגיעה עצמית או בסביבה, פנו בעצמכם לגורמי טיפול מקצועיים ובקשו עזרה.
השלב הרביעי: לשמור על קשר
התעניינות חוזרת והידיעה שאנחנו פה עבורם היא חשובה ויכולה לעשות את ההבדל. שימו תזכורת ביומן או בטלפון להתקשר בעוד כמה ימים לאדם במצוקה. הביעו התעניינות עם משפטים כגון: "מה נשמע? חשבתי עליך ורציתי לדעת איך אתה מרגיש מאז שדיברנו?". שאלו אם הם מצאו דרך טובה להתמודד עם החוויה או ההרגשה שסיפרו לכם עליה. גם אם מי שמולכם לא נקט בפעולה, קבלו זאת או הציעו להם אפשרויות שונות.
וזכרו: לפעמים מה שצריך זה רק שיקשיבו לך.
*המידע בכתבה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת והוא לא נועד להנחות את הציבור או לשמש כעצה רפואית, וכן אין לראות בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר, המתאים לנתוניו וצרכיו של כל אדם.
כתבות
ני"ע
