הכותב הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן הון הסיכון אלף

"הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ... וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם…" 

בפרשת בְּשַׁלַּח, לאחר חציית ים סוף, העם, שאיננו מורגל בחירות ועצמאות, מתלונן על מחסור באוכל. בתגובה, ה' מספק להם אוכל מן השמים: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ... וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם… רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות ט"ז, ד'־כ"ט).

הייתה זו הפעם הראשונה שבני ישראל שמעו על השבת. עבדים עובדים 24/7 ללא הפסקה, ולמעשה הם משועבדים לשגרת העבודה לא פחות מלאדון. כדי לחנך את העם לעצמאות ולאחריות על התכנון קדימה, היה חשוב לקבוע יום הפוגה, שישבור את הרוטינה החדשה של איסוף הלחם: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ מִשָּׁם… עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה', י"ד).

עבדים דה־פקטו

הציווי "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" נועד להגבלת המסחר. כאלף שנים אחרי יציאת מצרים, מלכי יהודה הפעילו את השווקים שבעה ימים בשבוע, כדי לגבות יותר מיסים ומכסים. בשונה מהחובה לחדול ביום השבת ממלאכה ויצירה, בעסקי מסחר רק מעבירים מיד ליד תוצרת קיימת.

כשהמלכים פעלו בתחום האפור לכאורה של מסחר בשבת, והתעלמו מההלכה שנועדה להגן על העובדים מהפיכתם לעבדים־דה־פקטו של השגרה, ה' ציווה על ירמיהו הנביא להזכיר באופן מיוחד את האיסור לשנע סחורות בשבת: "הָלֹךְ וְעָמַדְתָּ בְּשַׁעַר בְּנֵי הָעָם אֲשֶׁר יָבֹאוּ בוֹ מַלְכֵי יְהוּדָה… כֹּה אָמַר ה' הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם…" (ירמיהו י"ז, י"ט־כ"א).

הפסקת הפעילות הקבועה בשווקים למשך יום בשבוע מועילה לא רק לעובדים אלא גם ברמה המאקרו־כלכלית. ההשבתה היזומה משנה את ניהול המסחר ויוצרת בו תנודות במקום רצף. סגירת הדוכנים במשך יום בשבוע מפתחת יכולות תכנון עבור מערכי הייצור וההפצה. שמירת השבת בשווקים מחזקת את התודעה שלא טוב להיות נתון בסד של שגרת עשייה, ושמומלץ לעצור, להתבונן, לפתח חשיבה יצירתית ולתכנן משהו חדש, שונה ויעיל יותר.

לכן, הנביא ירמיהו ביקר בחריפות את המלכים, והמשיל את המתעשרים על גב העובדים לעוף בשם קֹרֵא הדוגר על ביצים של עופות אחרים. הוא השתמש בכפל־לשון מתוחכם כדי להזהיר ששגרה ללא הפוגה נובלת כלכלית וערכית: "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל" (ירמיהו י"ז, י"א).

לדגור על השיטה הישנה

לפני כשבע שנים שאל אותי מנהל קרן גידור גדולה: "ממשלת ארה"ב מדפיסה דולרים בקצב מסחרר. קניתי זהב, זאת מתוך הערכה שבשל עודף ההיצע, מחיר הדולר יירד ביחס למחיר הזהב. מדוע לדעתך זה לא קורה?".

עניתי שלדעתי זה בגלל חברת אמזון. הסברתי לו שהאפשרות לקנות מכל מקום בעולם, ולאו דווקא ממלאי מסויים שיבואן מקומי שולט במחיר שלו, גורמת לירידת מחירי המוצרים ולעלייה יחסית בשווי המטבע, שכעת יכול לקנות יותר. כמובן שאמזון היא רק דוגמה אחת מתחום המוצרים, וזה נכון גם למחירי טיסות, מלונות, ביטוח ועוד.

חבל שהניתוח הפשוט והנכון של אותו מנהל־קרן בכל זאת התממש: כשהממשלות ראו שהאינפלציה לא עולה, הן המשיכו להדפיס כספים ללא הפוגה. הן לא עצרו לשאול מה ילד יום ו"דגרו" על אותה שיטה, גם אחרי שהגלובליזם הפסיק לאזן את המחירים. עד שלבסוף הן הציפו את השווקים בכסף שאיבד מערכו.