להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
נושא מדיר שינה בישראל הוא רצח נשים, ומה שנראה כמו אוזלת־יד של הרשויות לבטח לא מהווה תרומה חיובית. צעדים של הממשלה, כמו הפלת חוק האיזוק האלקטרוני או התכנית המשפטית, מביאים רבים לטעון שהממשלה הזו פועלת באופן אקטיבי נגד נשים. יו"ר העבודה מרב מיכאלי אף הרחיבה בנתונים בסרטון בעמוד הפייסבוק שלה: "יריב לוין, שבקואליציה שלו… נרצחו פי שלושה נשים יותר מבכל שנה אחרת - הוא רוצה שנשים יתמכו בהפיכה המשטרית".
האם התנהלות הממשלה הנוכחית אכן הביאה להחמרה כה גדולה של התופעה? הממשלה הנוכחית הושבעה ב־29 בדצמבר 2022, רגע לפני תחילת 2023, והאמירה של מיכאלי נאמרה בסוף אפריל. לכן בדקנו כמה נשים נרצחו בחודשים ינואר־אפריל בכל שנה. לפי נתונים שמסרה לנו המשטרה בתקופה זו ב־2023 נרצחו 12 נשים (אחת מהן נרצחה שלושה ימים לאחר פרסום הסרטון של מיכאלי, והאישה ה־13 נרצחה במאי). בממוצע, נרצחו בתקופה זו בשנים 2018־2022 בכל שנה שש נשים, דבר שמהווה הכפלה מדאיגה, אך לא פי שלושה. יצוין כי גם תחת הממשלה הקודמת הייתה עלייה חריפה לשמונה נשים שנרצחו בין ינואר לאפריל 2022, לעומת חמש בתקופה המקבילה בכל השנים 2019־2021.
מדבריה של מיכאלי משתמע שהכוונה שלה היא לנשים שנרצחות על רקע מגדרי (פמיסייד), ולכך יש הגדרות שונות. המשטרה מתייחסת לנשים שנרצחו על־ידי בן זוג או קרוב משפחה. ב־2023 שמונה נשים נרצחו על רקע זה. זאת לעומת 3.8 בממוצע בשנים 2018־2022, כלומר עלייה של פי 2.1. ב־2022 נרצחו חמש נשים, לעומת שלוש בתקופה המקבילה בשנים 2020־2021.
שדולת הנשים מבצעת מעקב המכיל את כלל הנשים הנרצחות, כולל על רקע פלילי. כך שעל פי מעקב זה, הן מכלילות את 12 הנשים שנרצחו מתחילת ינואר עד אפריל. לפי השדולה בשנים 2021־2022 נרצחו באותה תקופה שש נשים בכל שנה, עלייה של פי שניים.
פרופ' שלוה וייל מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, שהקימה את גוף המחקר "התצפית הישראלית על רצח נשים", לא מגבילה את עצמה בהכרח לרצח על־ידי בן משפחה או בן זוג (גם רצח על רקע מיני, למשל, ייחשב לפמיסייד). מנגד, חלק מהרציחות השנה, לדוגמה בגלל סכסוך שכנים, יצטרכו להיחקר לעומק כדי להבין עד כמה המגדר שיחק שם תפקיד. היא הסבירה לנו בשיחה שההבחנות האלו חשובות "על־מנת לאפשר טיפול ממוקד מצד הרשויות". עוד יצוין כי היא בוחנת רק מקרים של נשים מעל גיל 18. הנתונים שיש בידי וייל ל־2023 לא סופיים, אך בממוצע בתקופה המקבילה בשנים 2020־2022 נרצחו 4.3 נשים.
ביקשנו ממיכאלי שתסביר כיצד הגיעה לשיעור העלייה אותו ציינה, ומטעמה נמסר לנו: "בממוצע נרצחות בשנה 20 נשים. כלומר כל 100 ימים 5 נשים בערך. הממשלה הזאת קיימת קצת יותר מ־100 ימים, ונרצחו בתקופתה כבר 13 נשים. שזה כמעט פי 3 מהממוצע ל־100 ימים בשנה".
מיכאלי עיגלה את המספרים באופן שהשפיע על החישוב. מאחר שבשנה יש 365 ימים, אז לפי הנתון של מיכאלי (20 נשים בשנה), הרי שבכל מאה ימים בממוצע נרצחות 5.5 נשים. אלא שמרגע השבעת הממשלה הנוכחית ועד לפרסום הפוסט של מיכאלי ב־27 באפריל, חלפו 116 ימים, במהלכם נרצחו 11 נשים, כך שהממוצע היה צריך לעמוד על כ־6.3 נשים. אם כן, גם על־פי שיטה זו, מספר הנרצחות כמעט הוכפל, ולא הגיע לכדי פי שלושה מקרים.
מח"כ מיכאלי נמסר בתגובה: "13 נשים נרצחו מתחילת השנה. במקום לטפל בבעיה ולהחמיר את הענישה וההרתעה, הממשלה דחתה את הצעת חוק האיזוק האלקטרוני ושולחת את הנשים להתמודד לבד עם האלימות המסוכנת ללא שום כלי הגנה. נראה לי שחשוב יותר להתעסק במהות, מאשר לנסות להקטין ולגמד את ממדי התופעה הקטלנית הזו שנשים משלמות עליה בחיים שלהן".
בשורה התחתונה: דבריה של מיכאלי חצי־נכונים. תחת הממשלה הנוכחית התופעה של רצח נשים הוכפלה ביחס לתקופות מקבילות בשנים האחרונות, אך פי שניים ולא פי שלושה.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: מרב מיכאלי
מפלגה: העבודה
פלטפורמה: פייסבוק
ציטוט: "בתקופת (הממשלה הנוכחית) נרצחו פי 3 נשים יותר מבכל שנה אחרת"
תאריך: 27.4.23
ציון: חצי נכון
מאז יצאה לדרכה הרפורמה המשפטית, נשמעת לעיתים קרובות הטענה לפיה מדובר בשורת צעדים שתפגע קשות בזכויות האישה. על הטענה הזו חזרה לאחרונה יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי בפוסט בפייסבוק ב-27 באפריל, וכדי לחזק אותה הוסיפה בין היתר נתון על מספר רציחות נשים: "יריב לוין, שבקואליציה שלו כמעט אין נשים, שבתקופתה נרצחו פי 3 נשים יותר מבכל שנה אחרת - הוא רוצה שנשים יתמכו בהפיכה המשטרית", פסקה. "על מי אתה עובד? ההפיכה המשטרית היא סטירת לחי והרעת תנאים קשה וחמורה לנשים".
לא כאן המקום לקבוע מסמרות בשאלה האם הרפורמה המשפטית תרע את מצב הנשים בישראל, ואין חולק כי מדובר בעלייה מדאיגה וכל רצח הוא אחד יותר מדי. אך האם בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, דהיינו מתחילת ינואר, אכן נרצחו פי שלוש נשים מבכל שנה אחרת?
הממשלה הנוכחית הושבעה ב-29 בדצמבר 2022, כך שכדי לבדוק את אמירתה של מיכאלי התייחסנו לנתונים מתחילת ינואר ועד סוף אפריל, עת פרסמה את הפוסט, והשוונו זאת לתקופה המקבילה בחמש השנים האחרונות. בנוסף, ערכנו הפרדה בין רצח נשים באופן כללי, לבין רצח נשים על רקע מגדרי, הגדרה עליה נרחיב בהמשך.
אם נלך על פי ההגדרה המרחיבה שלתוכה נכנסות כלל רציחות הנשים השנה, לפי הנתונים שמסרה לנו משטרת ישראל, השנה נרצחו כ-12 נשים מינואר עד סוף אפריל (אם נדייק, מיכאלי פרסמה את הפוסט ב-27 באפריל, כאשר המקרה האחרון אירע ב-30 לחודש, כך שבעת דבריה, היו 11 נרצחות. הנרצחת ה-13 נוספה בחודש מאי). זאת לעומת שמונה נשים שנרצחו בתקופה המקבילה אשתקד, עת כיהנה ממשלת בנט-לפיד. בין השנים 2019 ל-2021 נרצחו בתקופה זו חמש נשים כל שנה, ואילו ב-2018 נרצחו שבע נשים. כלומר, בממוצע, נרצחו בתקופה זו בשנים 2018-2022 בכל שנה שש נשים, דבר המהווה הכפלה מדאיגה, אך לא פי שלושה כפי שטענה מיכאלי.
אלא שכאמור, לא כל הנשים הללו נרצחו בהכרח על רקע מגדרי, כפי שעולה מהמסגור שהעניקה לנושא מיכאלי. מדברי נציגת המשטרה בדיון חירום שערכה הוועדה לקידום האישה ביום ב' האחרון, מתוך 12 הנשים שנרצחו מתחילת השנה ועד סוף אפריל, שש נשים נרצחו על ידי בן זוגן, ושתיים על ידי אחיהן. "במקרים האחרים הרקע עדיין בבירור", הדגישה. מנתונים שמסרה לנו המשטרה עולה כי בתקופה המקבילה בשנת 2022, נרצחו חמש נשים על ידי בן משפחה או בן זוגן. בשנים 2020-2021 נרצחו שלוש נשים על רקע זה בין החודשים ינואר לאפריל, בשנת 2019 נרצחו בתקופה זו שתיים בלבד, ואילו בשנת 2018 נרצחו שש נשים על ידי בן משפחתן. כלומר, בשנים 2018-2022, במהלך החודשים ינואר עד אפריל, נרצחו 3.8 נשים על רקע מגדרי בממוצע - עלייה של פי 2.1, אבל עדיין לא פי שלושה.
איך מגדירים רצח על רקע מגדרי?
פרופ' שלווה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, הקימה את "התצפית הישראלית על רצח נשים", גוף מחקרי שפועל באוניברסיטה העברית, אוסף נתונים ומנתח כל מקרה תוך הצלבת מקורות ומאגרים.
בשיחה עימה הסבירה לנו פרופ' וייל כי היא מתחקה רק אחר מקרים אותם היא מכנה "פמיסייד": "מונח מהספרות המקצועית המגדיר רצח נשים על ידי גברים בהיותן נשים". לכן, היא איננה מכלילה במסמך נשים שנרצחו על רקע פלילי. בנוסף "התצפית" אוספת רק מקרים בהם האישה הנרצחת הייתה מעל גיל 18. לפי פרופ' וייל, האבחנה בין רצח בנסיבות פליליות לבין רצח על רקע מגדרי חשובה "על מנת לאפשר טיפול ממוקד מצד הרשויות".
על פי התצפית הישראלית על רצח נשים, בשנת 2022, במהלך החודשים ינואר עד אפריל נרצחו שש נשים על רקע מגדרי, בתקופה המקבילה ב-2021 - היו שלוש נרצחות, ובחודשים אלו ב-2020, השנה הראשונה בה החלה לבצע מעקב, היו ארבע נרצחות. את הפערים המצומצמים יחסית בין הנתונים של "התצפית" למשטרה, ניתן לדבריה להסביר בהגדרה המרחיבה יותר לרצח על בסיס מגדרי, שכן וייל אינה מגבילה זאת רק למקרים בהם הרוצח הינו בן הזוג או בן המשפחה: "זה יכול להיות רצח על רקע מיני למשל".
בארגון שדולת הנשים אף הולכים על הגדרה מרחיבה בהרבה: מאז 2021 הארגון מפרסם באתר מעקב המבוסס על דיווחים בתקשורת. על פי מעקב זה, הן מכלילות תחת ההגדרה את כלל 12 הנשים שנרצחו מתחילת ינואר עד אפריל. כך למשל, נכללות במעקב שתי נשים אשר על פי החשד נרצחו על רקע סכסוך כספי או סכסוך בין שכנים. המקרה האחרון הינו של לידר סוויסה ז"ל, אשר על פי החשד נרצחה בחודש פברואר על ידי שכן שנהג להטריד את שכניו. לדברי פרופ' וייל "מקרה כזה מעלה את השאלה האם הוא הסתכסך איתה בגלל היותה אישה. אני אחקור את המקרה ואכריע לקראת פרסום הדו"ח השנתי של התצפית".
עוד על פי אתר שדולת הנשים, בתקופה שבין ינואר לאפריל בשנת 2022 ובשנת 2021 נרצחו בכל שנה שש נשים. כלומר, עלייה של פי שניים.
ביקשנו ממיכאלי שתסביר כיצד הגיעה לשיעור העלייה אותו ציינה, ומטעמה נמסר לנו: "בממוצע נרצחות בשנה 20 נשים. כלומר כל מאה ימים 5 נשים בערך. הממשלה הזאת קיימת קצת יותר ממאה ימים ונרצחו בתקופתה כבר 13 נשים. שזה כמעט פי 3 מהממוצע ל-100 ימים בשנה".
מיכאלי עיגלה את המספרים באופן שהשפיע על החישוב. מאחר שבשנה יש 365 ימים, אז לפי הנתון של מיכאלי (20 נשים בשנה), הרי שבכל מאה ימים בממוצע נרצחות 5.5 נשים. אלא שמרגע השבעת הממשלה הנוכחית ועד לפרסום הפוסט של מיכאלי ב-27 באפריל, חלפו 116 ימים, במהלכם נרצחו 11 נשים, כך שהממוצע היה צריך לעמוד על כ-6.3 נשים. אם כן, גם על פי שיטה זו, מספר הנרצחות כמעט הוכפל, ולא הגיע לכדי פי שלושה מקרים.
לאחר מכן, מטעמה של ח"כ מיכאלי נמסר: ״13 נשים נרצחו מתחילת השנה. במקום לטפל בבעיה ולהחמיר את הענישה וההרתעה, הממשלה דחתה את הצעת חוק האיזוק האלקטרוני ושולחת את הנשים להתמודד לבד עם האלימות המסוכנת ללא שום כלי הגנה. נראה לי שחשוב יותר להתעסק במהות מאשר לנסות להקטין ולגמד את ממדי התופעה הקטלנית הזו שנשים משלמות עליה בחיים שלהן״.
לסיכום, תחת הממשלה הנוכחית התופעה של רצח נשים הוכפלה ביחס לתקופות מקבילות בשנים האחרונות, אך פי שניים ולא פי שלושה כפי שטענה מיכאלי. לכן דבריה של ח"כ מרב מיכאלי חצי נכונים.
לנתונים המלאים מאת משטרת ישראל והתצפית הישראלית על רצח נשים לחצו כאן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
