פתחו קפה שמעסיק בעלי מוגבלויות כדי להשאיר את ילדיהם במעגל העבודה - והיום מנצחים על רשת משגשגת

זה אולי נשמע כקלישאה, אבל הרעיון לבית הקפה של ביטי ובו באמת צץ בראשה של איימי במקלחת. בזמנו, ב־2015, שני הילדים הקטנים שלנו, שניהם עם תסמונת דאון, היו בני 6 ו־11, ודיברנו על העתיד שלהם. כשגילינו ש־80% מהאנשים עם מוגבלויות בארה"ב מובטלים, החלטנו לוודא שביטי ובו לא יהפכו לחלק מהסטטיסטיקה. חשבנו שהפתרון יכול להיות פשוט להראות לעולם את הערך הפנימי שראינו בחייהם ובחיים של אנשים אחרים שיש להם מוגבלויות.

הרעיון? לפתוח בית קפה שיעסיק בעיקר אנשים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות. שבע שנים אחר כך, יש לנו 17 סניפים ב־11 מדינות ובוושינגטון הבירה - וארבעה נוספים צפויים להיפתח ב־2023 - המעסיקים יחד יותר מ־400 אנשים בעלי מוגבלויות. המשימה: להעסיק אנשים עם מוגבלויות ולשלבם בשוק העבודה.

בתור ההורים של בו וביטי, למדנו במהירות שבארה"ב וברוב העולם, אנשים עם מוגבלויות, בעיקר שכליות והתפתחותיות, מקבלים יחס שונה. מבוגרים בייחוד עדיין מתקשים להשתלב. ואחד המכשולים הגדולים שבפניהם הוא היעדר גישה לתעסוקה.

הסניף הראשון: מרעיון למציאות

הקפה של ביטי ובו הוא הניסיון שלנו לשנות את זה. התחלנו לתכנן את הסניף הראשון בנובמבר 2015. חברים בעסקי הקפה ייעצו לנו מאיפה להביא פולים באיכות טובה ואיזה ציוד נצטרך וחקרנו היבטים אחרים באינטרנט. מצאנו שטח של 47 מ"ר לשכור והתחלנו לעבוד עליו. כללנו שלטים שהסבירו את המשימה שלנו ומסך טלוויזיה שהציג נתונים סטטיסטיים על אנשים מוגבלים בארה"ב ואת עובדי הסניף שלנו.

בדצמבר אירחנו מפגש מידע לעובדים עתידיים. החדר היה מלא - כ־50 אנשים מכל הגילאים וברמות שונות של יכולת. בסופו של דבר העסקנו 19 מהם - חלקם עם תסמונת דאון, חלקם על הרצף האוטיסטי, חלקם עם פיגור שכלי, אחרים לא מאובחנים. אחר כך בילינו איתם זמן באתר ונתנו להם תפקידים: לקבל את הלקוחות, לנהל את נקודת המכירה, להכין משקאות, לקחת הזמנות מהמטבח כשהן מוכנות. איימי ומפקחים נוירוטיפיקליים אחרים שצירפנו אחר כך מרחפים ברקע, ועוזרים רק אם צריך. היינו ברורים: בעלי מוגבלויות יהיו הפנים של העסק. לקוחות יראו אותם עוסקים במקצועות המוכרים של התחום ויתקשרו איתם ישירות.

פתחנו את הדלתות בינואר 2016 לקול תרועה מקומית, והדברים התנהלו בדיוק כפי שדמיינו. אנשים קיבלו שירות יעיל וידידותי, שתו קפה מעולה, והכי חשוב, ניהלו שיחות אישיות בעלות משמעות עם העובדים שלנו. והלקוחות לא היו רק מהשכונה. חלקם קראו את סיפורי העובדים ששיתפנו ברשתות חברתיות ובאו מכל רחבי המדינה; אחרים תכננו חופשות כדי לבוא לשתות קפה אצלנו.

עם עניין כה רב, התחלנו לחשוב איך נוכל לצמוח. החלטנו לפתוח סניף אחד בצ'רלסטון, דרום קרוליינה, כדי להוכיח שניתן להגדיל את קנה המידה של הרעיון ושההצלחה לא תלויה בכך ששנינו נהיה שם כל יום. הוא היה פופולרי באותה מידה, אז הוספנו עוד אחד בסוואנה, אחר כך באנאפוליס ושניים נוספים בווילמינגטון. כעת כבר היה לנו מדריך להציע לזכיינים. מכרנו עוד 11 סניפים בזיכיון בשנתיים האחרונות, ונפתח עוד ארבעה סניפים עד סוף 2023.

מה אתם יכולים ללמוד מאיתנו

היינו כה ממוקדים בעסק, שלא היה לנו הרבה זמן לדבר עם ארגונים אחרים על איך הם יוכלו לשלב אצלם חלק ממה שאנחנו עושים בביטי ובו. אולי, כצעד ראשון, מנהלים יכולים פשוט להסתכל על הדוגמה שלנו: אם רוב כוח העבודה שלנו מורכב מאנשים בעלי מוגבלויות בתפקידי קו ראשון, האם באמת לא יוכלו למצוא תפקיד לאדם אחד כזה?

אבל יש לנו עוד עצות. ראשית, הכירו בכך שמוגבלויות הן חלק מהמצב האנושי. יש מי שנולדים איתן, אחרים רוכשים אותן בגלל בעיה בריאותית או תאונה, וזה יכול לקרות לכל אחד. אבל מוגבלות היא הבדל שעדיין מביא להרחקה חמורה לשוליים החברתיים. במקום, בואו ננוע לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה כפי שניסינו לעשות לגבי כל קבוצות המיעוט.

לעתים יותר מדי קרובות, אנשים עם מוגבלויות אפילו לא מקבלים הזדמנות הוגנת. מעסיקים חושבים שהמאמץ להכשיר אותם לתפקידים יהיה גדול מדי. אבל מניסיוננו, עקומת הלמידה לא כזו תלולה, ועד מהרה יהיו לכם חברי צוות חדשים שהם אמינים, מעורבים ומאוד נאמנים.

זכרו שזה בסדר להתחיל בקטן. התחילו במציאת אדם אחד עם מוגבלות שתוכלו להכניס למקום העבודה שלכם - אפילו לכמה שעות פעם בשבוע - כדי שכל מי שאין להם מוגבלות יתחילו להרגיש בנוח להיות בסביבת מישהו שיש לו.

אנחנו לא מכירים אף חברה אחרת שממוקדת בהעסקת אנשים עם מוגבלויות ומנסה לצמוח כמונו. אנחנו מגלים זאת תוך כדי תנועה, ושמחים להיות חלוצים. אבל אנחנו מקווים בכנות שאחרים יצטרפו. עולם העסקים נמצא בעמדה ייחודית לעזור לבעלי מוגבלויות למצוא משמעות, ליצור ערך ולהתחבר עם הקהילה דרך תעסוקה.

© Harvard Business School Publishing Corp