הדוח שמראה מגמה מדאיגה בהייטק הישראלי: "אנשים לא נשארים כאן"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון התייחס אתמול במקביל להודעת בנק ישראל כי הריבית במשק תישאר ללא שינוי ברמה של 4.75%, למגמה מדאיגה בתעשיית ההייטק המקומית- ירידה בהיקף הגיוסים, שלדבריו "מהווה סיכון לתחזית הצמיחה". כעת, נחשפות מגמות נוספות, מדאיגות לא פחות.

מחקר חדש של מרכז החקר StartupBlink, שמהווה גם מפה גלובלית מקיפה של סטארט-אפים והמערכת הכלכלית סביבן בכ-1000 ערים בעולם, מגלה כי תל אביב, העיר היחידה בישראל שנכנסה לדירוג, צונחת ברשימת הערים המובילות באקוסיסטם שלהן. ב-StartupBlink מדרגים את הערים לפי שקלול של שלושה פרמטרים: כמות הסטארט-אפים, היקף ואיכות הפעילות העסקית וסביבה ותשתיות.

מבחינת הכמות - בודקים כמה חברות סטארט-אפ ישנן בכל עיר, כמה משקיעים וכמה אקסלרטורים; מבחינת האיכות - נמדד בין היתר מספר חברות היוניקורן, הימצאותם של מרכזי מחקר ופיתוח של חברות מובילות ובכלל משרדים של חברות גלובליות; ומבחינת ה"סביבה העסקית" - בודקים את איכות התשתיות המקומיות, הגיוון התעסוקתי, איכות מוסדות הלימוד, השקעות במחקר ופיתוח וגם את רמת האנגלית. שקלול של שלושת הגורמים הללו נותן ציון סופי, ולפי הציון הסופי הזה הערים מדורגות.

בדוח ישנם שני דירוגים- דירוג מדיני ודירוג עירוני. הדירוג המדיני מתרכז במאה מדינות ואילו הדירוג העירוני- ב-1000 ערים. במקרים מסויימים, כמו במקרה של ישראל, ישנה אי הלימה בין הדירוג המדיני לדירוג העירוני, בעוד שהדירוג המדיני של ישראל גבוה, והיא ממוקמת במקום השלישי, הדירוג העירוני ממקם את תל אביב במקום ה-10, נמוך משמעותית.

אחת הסיבות בגינן נוצר הפער הזה היא העובדה שבדירוג המדיני נלקח בחשבון גודל האוכלוסייה ואילו בדירוג העירוני לא. כלומר, בדירוג המדיני, ישראל, ביחס לכוח האנושי שלה, מציגה הישגים כוללים מרשימים. זוהי מדינה קטנה עם תפוקה יזמית מאוד גדולה.

אך כשמתייחסים לדירוג העירוני, שבוחן באופן ממוקד וספציפי יותר את התשתית המדינית והעסקית, זו שמאפשרת לתוצרת היזמית לשגשג, מוצאים כי הפער בין התפוקה היזמית לבין הסביבה העסקית והתשתיות המדיניות- הוא מאוד גדול. על אף הפוטנציאל העצום של התעשייה המקומית מבחינת הון אנושי איכותי, התשתיות לא מאפשרות לאותם יזמים לממש חזונם והפער רק הולך וגדל. דבר המשקף את אותה מגמת התדרדרות מתמשכת, שדוחפת יזמים למקומות אחרים.

עוד מציין הדוח כי הדירוג המדיני של ישראל לא כולל בתוכו התייחסות להשלכות שעלולות להיות בשל המהפכה המשפטית.

"המדינה מאבדת עשרות יוניקורנים שעוזבים לחו"ל"

הנתונים מצביעים על כך שלמרות שהאקוסיסטם הישראלי מרשים בהיקפו, הוא נמצא במגמת התדרדרות. על־פי הדוח, "המדינה מפגרת משמעותית אחרי המתחרים באקלים העסקי שלה". בנוסף, קיים פער גדול בין תפוקת היזמים בפועל לבין המדיניות הממשלתית והתשתיות. ציונה המשוקלל של ישראל גבוה מהציון שלה באיכות התשתיות המקומיות - שם היא ממוקמת במקום ה-22 מתוך מאה. בציון הכולל ובדגש על הדרוג המדיני, ולא העירוני, ישראל נמצאת במקום השלישי, כלומר ישנו פער של 19 מקומות, פער שאין כמותו באף מדינה אחרת.

ישנן מדינות נוספות שבהן דירוג התשתית והסביבה העסקית נמוך גם הוא, למשל הודו וסין, אך העובדה שהשוק בשתי מדינות אלו גדול מאוד, לא כמו השוק הישראלי, מצמצת את ההשלכות הנגרמות בגין אותו הפער. הנתונים מראים כי הרגולציה ואף השתשתיות המקומיות לא תמיד מאפשרות לסטארטפים כמו למשל Stripe ו-Revolut לפעול בשוק המקומי, בעוד שבשוק הבינלאומי הן משגשגות. כאמור, ישנו פער עצום בין האיכות המקומית של היזמים לבין היכולת של קובעי מדיניות במגזר הציבורי להטמיע את שירותיהם. בעוד מדינות אחרות מצליחות לצמצם את הפער הזה, בישראל נראה כי המגמה הפוכה. 

במקביל, מראים הנתונים כי גל עזיבת הכישרונות, הן בצורת חברות והן כעובדים פרטיים, גדל גם הוא. למרות שבריחת ההון האנושי הינה מגמה שמתרחשת כבר תקופה ארוכה, הנתונים האחרונים מלמדים כי על רקע המהפכה המשפטית, מואצת מגמה זו באופן חסר תקדים. חברות יוניקורן רבות שהוקמו על ידי ישראלים לא נכנסות לדירוג המקומי כי אינן נמצאות באקוסיסטם הישראלי, ובמקביל הנתונים מראים כי אין במדינה חברות יוניקורנים שהוקמו על ידי יזמים זרים, שלא הגיעו במסגרת חוק השבות.

לדבריו של אלי דוד, מנכ"ל סטארט-אפ בלינק, "אין שום מדינה בעולם שמאבדת עשרות יוניקורנים שנבנים על ידי מייסדים מקומיים ובמקביל לא צוברת הון אנושי המורכב מעובדים זרים ולא כאלו שעשו עלייה. המדינה מאבדת עשרות יונינקורנים שעוזבים לחו"ל ואנחנו לא מביאים שום כישרון חיצוני לכאן."

לפי הדירוג הנוכחי, המתמקד בערים מובילות מבחינת מספר חברות הייטק והאקוסיסטם שבהן, תל אביב נמצאת במקום העשירי. בשנת 2020, הייתה מדורגת תל אביב במקום השביעי. שנה לאחר מכן ירדה למקום השמיני. ב-2022, דורגה תל אביב במקום התשיעי וכעת רואים כי המגמה נמשכת. זאת גם הפעם הראשונה בה עיר כמו פריז עוקפת את תל אביב בדירוג, מה שלדבריו של דוד, אין שום סיבה שיקרה. "אם משווים את המצב ללונדון, רוב היוניקורנים שם לא הקומו על ידי אנשים שנולדו באנגליה, אלא על ידי מהגרים. בישראל אין אפילו חברת יוניקרון אחת שנוסדה על ידי אנשים מבחוץ".

המהפכה המשפטית מייצרת חיכוך עם האקוסיסטם המקומי

דוד הסביר כי ישראל לא ערוכה ולא פועלת למען הבאת כישרונות חיצוניים לתעשיית הייטק המקומית. בעוד מדינות אחרות בעולם משקיעות מאמצים ומשאבים בהקמת תשתית שתמשוך כישרונות מהחוץ ותקלוט אותם בתעשייה המקומית, בישראל נדמה כי אין מהלכים הנעשים בכיוון זה. "מבחינת יזמים מוצלחים - לא ראיתי אף מדינה שמתקרבת לתפוקה שלנו. הבעיות הן שאנשים לא נשארים כאן ושאנחנו לא מצליחים למשוך יזמים מבחוץ, וזאת הטרגדיה של האקוסיסטם בישראל".

מאז שנת 2020, בראש הדירוג נמצאות סן פרנסיסקו וניו-יורק בהתאמה. לונדון שומרת על המקום השלישי זה שנתיים ברציפות. לוס אנג'לס יציבה במקום הרביעי ובוסטון אחריה, בחמישי. ערים כמו בנגלור מראות עלייה מתמדת בדירוג, כאשר ב-2020 - החזיקה במקום ה-14 וכעת היא נמצאת במקום השמיני. גם פריז במגמת עלייה מתמדת. בעוד שב-2020 היא היתה מדורגת במקום ה-12, השנה היא מחזיקה במקום התשיעי, ולראשונה עקפה, כאמור, את תל אביב.

דוד מתייחס למהפכה המשפטית וטוען כי בלי קשר לשאלה האם היא מוצדקת או לא ברמה המשפטית או הפוליטית, יש בה מן הנזק והפגיעה באקוסיסטם המקומי: "המדינות בעולם עושות הכל כדי ליצור אווירה חיובית, למשוך יזמים ולהגיע למצב שבו היזמים הכי טובים - האווירה בארץ היא לא טובה. מהבחינה הזאת מתקיימת פה מדיניות מוזרה של ליצור חיכוך עם האקוסיסטם המקומי. בשוק גלובלי בו כולם מתחרים אחד עם השני זה לא דבר חכם לעשות, כי ברגע אחד יכולים אנשים לעבור למקום אחר".