כיצד משמרים עובדים בשוק תעסוקה תחרותי?

הפרשה שנקראה השבוע, וָאֶתְחַנַּן, מציעה מודל יחסי עובד ומעביד: היכרות של העובד עם הערכים והחזון של החברה, היכרותו עם תכנית העבודה והיכרותו עם המנהל • הנהלה שמבססת קשר רגשי עם העובדים, לא צריכה לפחד ממתחרים או הצעות טובות יותר

משה מדבר לעם ישראל, איור מתוך כרטיס תנ''ך שיצא לאור ב־1907 על ידי חברת הליטוגרפיות ''פרובידנס''
משה מדבר לעם ישראל, איור מתוך כרטיס תנ''ך שיצא לאור ב־1907 על ידי חברת הליטוגרפיות ''פרובידנס''

איתיאל גולדויכט, רב, מרצה ב־aish ומייסד TLI Advance, תכנית ניהול להצלחה עם משמעות

שימור עובדים היא אחת הסוגיות שמעסיקות כל מנהל. הדילמה לא פשוטה: מצד אחד אנחנו חייבים להפיק מהעובדים את המרב, ומצד שני - יש להם הצעות נוצצות בחוץ. חברות רוצות לייצר אווירה ותנאים שיגרמו לעובדים שלהם להישאר, במיוחד בתקופות בהן השוק מתחרה על שירותיהם ומציע להם אלטרנטיבות רבות. כיצד משמרים עובדים בשוק תעסוקה שכזה?

תקציר הפרשה

פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן (ספר דברים, פרק ג', פרק כ"ג עד פרק ז', פסוק י"א) ממשיכה את הנאום של משה לעם לקראת הכניסה לארץ. היא נפתחת ברגע פרטי של משה: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר... אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן" (פרק ג', פסוקים כ"ג-כ"ה). הבקשה שלו נדחתה, אבל הוא מקבל הזדמנות לתצפת עליה מראש הגבעה.

במרכז הפרשה: האמונה המיוחדת באל האחד. לא קל לדבוק בה כשחיים לצד עמים שמאמינים במיני אלים.

ההיסטוריה יכולה לעזור לאמונה, כפי שמוכח בפרקים ד'-ה':

חטא בעל פעור: הבחירה בין עבודה זרה לעבודת ה' היא בחירה בין חיים לבין המוות.

מעמד הר סיני (עליו מסופר בהרחבה בפרק ה'): התגלות שהוכיחה שיש אלוהים (ושישראל הוא עמו), הייתה התגלות של קול בלבד. אין מקום לפסל ותמונה.

יציאת מצרים: היא הוכיחה גם את הכוח הבלעדי של אלוהים וגם את בחירתו בישראל.

מתוך אתר "929 - תנ"ך ביחד: מיזם לקריאה ישראלית משותפת ורבת קולות בתנ"ך"

האהבה חזקה מיראה

בפרשה שנקראה השבוע, וָאֶתְחַנַּן, מופיעים הפסוקים הנאמרים בקריאת שמע, התפילה היהודית המוכרת ביותר הנאמרת מדי בוקר וערב, וגם לפני השינה. פסוקים אלו מספקים לנו הצעה חשובה לקשר הנכון של עובד ומעסיק, אם יורשה לנו לשאוב תובנות מיחסו של האדם לא־לוהים.

לאחר הפסוק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", הפרשה מנחה אותנו: "וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה' אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ" (דברים, פרק ו', פסוק ה').

חכמת היהדות מלמדת אותנו כאן, שחשוב לציית, ללמוד ולקיים, אבל בראש ובראשונה היהדות היא מערכת יחסים של אהבה בין האדם לבוראו. ואכן רש"י (1040-1105), גדול מפרשי התנ"ך, מסביר יסוד עקרוני על מילים אלו: "אינו דומה העושה מאהבה לעושה מיראה. שעושה אצל רבו מיראה, כשהוא מטריח עליו, [אם אדונו מטריח אותו יותר מידי], מניחו והולך לו".

כלומר, מי שעובד מתוך יראה ופחד מהבוס שלו, גם אם הוא עושה הכל מצוין, ואפילו מתוגמל כראוי, עדיין כשיהיה לו קשה בנקודה מסויימת, הוא יקום ויעזוב. אולם אהבה חזקה יותר מיראה. מי שאוהב את הבוס שלו, את תפקידו ואת סביבת עבודתו, מקבל עליו בשמחה גם אתגרים.

עובד מחובר הוא עובד שנשאר

כיום נהוג לדון במושג "מחוברות עובדים": הקשר המנטלי והרגשי של עובדים לארגון. בלעדיו, אומרים לנו מחקרים, גם שכר גבוה ותנאים מפתים לא יעזרו. עובדים זקוקים ליותר מזה. יראה חשובה במערכת יחסים היררכית: מקום עבודה נשען על סמכות, משמעת ועמידה בתנאים ובזמנים. אך אין בה די. כדי ליצור מחוברות עובדים, יש צורך באהבה.

אולי "אהבה" נשמעת מילה מגוחכת בהקשר של יחסי עובד־מעביד, אז הבה נפרוט אותה לפרוטות. מה זה אהבה? ואיך מייצרים אותה עבור העובדים שלנו?

חכמת היהדות מלמדת שככל שמכירים מישהו יותר, כך אוהבים אותו יותר. ככל שמכירים יותר את אלוקים, כך אוהבים אותו יותר. והדרך להכירו מובלעת בפסוק הבא בקריאת שמע: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" (דברים, פרק ו', פסוק ו'). כלומר, הדרך להכיר ישות־על כא־לוהים, היא ללמוד את חכמתו, ואת הדרך בה הוא חושב ומנהיג את עולמו.

זה נכון גם לגבי בני אדם. מנהל שרוצה לבסס קשר עם העובדים, צריך לוודא שישנה היכרות בין העובד ובין ההנהלה. היכרות זו מורכבת מכמה שכבות: היכרות של העובד עם הערכים והחזון של החברה; היכרותו עם תכנית העבודה; היכרותו עם המנהל. מנהל שיושב ומנהל ממגדל השן לא יכול לבסס קשר רגשי עם עובדים.

יש כמובן את הדיסטנס. אבל זה לא יחזיק מים בלי אהבה והזדהות. רק השילוב בין שניהם יותירו את העובדים נאמנים למקום עבודתם, תוך שהם מפיקים מעצמם את המרב עבור העסק. הנהלה שביססה קשר רגשי עם העובדים, לא צריכה לפחד ממתחרים או הצעות טובות יותר. עובד מחובר הוא עובד שנשאר.