מאוויר נקי ועד חופי רחצה: איך ישפיע ביטול עילת הסבירות על הגנת הסביבה?

החוק לביטול עילת הסבירות הביא להגשת שורת עתירות שתקפו את ביטול הביקורת השיפוטית על הממשלה והשרים בעילה זו מזוויות שונות - החל מפגיעה בטוהר המידות, בזכויות אדם, דרך חשיפתם של עובדי מערכת הביטחון להעמדה לדין בחו"ל ועד לפגיעה במערכת הבריאות ובזכויות עובדים.

● איך ייראה המשק הישראלי ללא עילת הסבירות?
● שאלות ותשובות | אחרי ביטול עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם ייתכן שהחוק ייפסל  

אתמול (ב') הגיש ארגון אדם טבע ודין את עמדתו לבג"ץ לאחר שאושר לו להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לעתירות. העמדה שופכת אור על חלקו של בג"ץ בהגנה על הסביבה כאשר נטען כי לאורך השנים עילת הסבירות היוותה בסיס מרכזי לפיתוח המשפט הסביבתי בישראל.

לפי עמדת אדם טבע ודין, בג"ץ פיקח על פעילות הממשלה והשרים בתחום - זאת בשורת עתירות שנדונו כאשר הטענה המשפטית המרכזית היא חוסר סבירות פעולות נבחרי הציבור. אלו הביאו לפיקוח ביהמ"ש על טיפול בנושאים סביבתיים והממשלה נדרשה לתת דין וחשבון על לוחות הזמנים ופעולותיה. חלק גדול מההחלטות לא מתייחסות להחלטות אלא דווקא להימנעות משימוש בסמכות.

ההשפעה של בג"ץ על איכות הסביבה

כך בשנת 2022 הגישה אדם טבע ודין עתירה נגד השרה להגנת הסביבה בטענה כי עליה להפעיל את סמכותה להכריז על התחנה המרכזית כאזור נפגע זיהום אוויר. בעקבות הגשת העתירה, השרה דאז תמר זנדברג הכריזה באוקטובר 2022 על התחנה כאמור והחל טיפול בצמצום הזיהום ומניעת המפגע באזור.

בסוף 2022 הוגשה עתירה נגד השרה להגנת הסביבה בשל הימנעותה מלהפעיל את סמכותה בנוגע לתקינה והנחיות בשימוש בכימיקלים. נטען כי הכימיקלים מזהמים את מי השתייה בישראל וכי הסכנות הבריאותיות בכך ידועות לרגולטורים. אדם טבע ודין דרש מבג"ץ להורות למשרד להתקין תקנות להגבלת האיסור והגבלת הייבוא ולשימוש בתרכובות הכימיקלים ולהכניסם תחת חוק חומרים מסוכנים. בג"ץ דרש מהשרה לעדכן על לוחות זמנים כדי לקדם את העניין. בסוף יוני השנה קבעו שופטי בג"ץ לעדכן אודות הכנת התוכנית ולוחות זמנים משוערים.

בשנת 2020 דן בג"ץ בעתירה נגד השרה להגנת הסביבה על מנת שתרחיב את חוק הפיקדון גם על מיכלי משקה של 1.5 ליטר ומעלה. החוק נחקק 20 שנה קודם אך הוחלה חובת פיקדון רק על מכלי משקה קטנים בעוד על המיכלים הגדולים נקבע לחברות איסוף וולנטרי עם מכסות.

בעקבות העתירה, החליטה השרה דאז גילה גמליאל להחיל את החוק על בקבוקים גדולים ותיקנה בכך עוול סביבתו של שנים. בג"ץ כתב על העתירה: "בשלב זה נסתפק בהבעת צער על כך שקיומו של הליך אשר נדרש לביצוע על פי הסדר קבוע וברור בחוק התעכב זמן רב והושלם רק כאשר ההליך המשפטי היה תלוי ועומד". עתירה זו מובאת כדוגמה לנחיצותה של עילת הסבירות לגיבוש אסדרה סביבתית.

בנוסף, בשנת 2009 הסתיים דיון בעתירה נגד מניעת גישה חופשית ע"י רשויות מקומיות לחופי רחצה באמצעות דמי כניסה. בג"ץ קבע כי יש להותיר חלק סביר מחופי הרחצה פתוחים ללא תשלום ולא לגבות דמי כניסה באופן שיהיה מי שלא יוכל להשתמש. "הקצאת שטחי חופים בתמורה כספית אינן יכולות לחרוג מההיקף הסביר והראויה בשים לב לנקודת המוצא לפיה עיקרן של החופים ואזורי הנגישות לחופים צריכים להישאר פתוחים לציבור הרחב ללא דרישת תשלום".

בשנת 2021 הוגשה עתירה דן בג"ץ בעתירה שדרשה לעדכן את התוכנית למניעה וצמצום זיהום אוויר. במסגרת ההליך בג"ץ קצב זמנים כדי לעדכן את אישור התוכנית ובסוף 2021, לאחר שהממשלה הודיעה על מועד כתבו השופטים כי "יש להצטער על העיכוב שנגרם" וחייבו את המדינה בהוצאות.

בעתירה טענו עורכי הדין אלי בן ארי ובר רוזוב כי "אין ספק כי אילו נחסמה הסבירות עוולות סביבתיות לא מעטות שתוקנו לאורך השנים בזכות הביקורת השיפוטית היו ממשיכות להתקיים". בנוסף נטען כי האתגרים הסביבתיים עתידים להתעצם ולהתרחב עקב משבר האקלים העולמי, וכי פעולות הממשלה ושריה בשנים הקרובות בתחום הסביבתי אקלימי הינן קריטיות להגנה על הסביבה ולמניעת נזקיו של משבר האקלים במדינת ישראל.

הדיון בכל עתירות יתקיים ב-12 לספטמבר בהרכב מורחב של 15 שופטים.