בג"ץ הוציא צו ארעי לחלוקת תווי המזון של דרעי

בעתירה נגד חלוקת התלושים נטען בין היתר כי הקריטריונים של בסיסם יחולקו תווי המזון אינם שוויוניים • היום קבע שופט העליון אלכס שטיין כי יינתן צו ארעי בפרשה, לפיו על הממשלה "להימנע מחלוקת הכספים" עד לדיון בעתירה

השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ
השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין הוציא צו ארעי לחלוקת תווי מזון לאוכלוסיות חלשות מתוך הרזרבות התקציביות של משרד הפנים. התווים אושרו השבוע בוועדת הכספים של הכנסת, לאחר שהופיעו בהחלטת ממשלה שנגעה ליישום ההסכמים הקואליציוניים. 

חובות קטנים שתופחים ומתגלגלים להוצאה לפועל: האם זהו המודל הכלכלי של כביש 6? 
הדואר בבג"ץ ניגודי פיטורי היו"ר: "יהיה אפשר לפטר את כולם" 
11 שנים אחרי השלמת הרכישה: ביהמ"ש הורה לשלם מיליוני שקלים ליזם העסקה 

התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד הצווים לפני שבועיים וחצי, וטענה בין היתר כי הקריטריונים של בסיסם יחולקו תווי המזון אינם שוויוניים. בד-בבד עם העתירה לבג"ץ, התנועה הגישה גם בקשה למתן צו ביניים שימנע את העברת הכספים עד להכרעה בעתירה.

עם הגשת העתירה הורה השופט שטיין למדינה להשיב לה ולבקשה לצו ביניים, אך ציין כי בשלב זה הוא אינו רואה מקום להורות על מתן צו ארעי. משמעותו של צו ארעי היא הקפאת מצב קיים עד לקיום דיון. צווים ארעיים ניתנים פעמים רבות על-מנת שלא לייתר דיון בעתירה, במקרים שבהם המציאות עלולה להפוך לבלתי הפיכה עד לקיום הדיון בשאלה שבמחלוקת.

היום קבע שטיין כי יינתן צו ארעי בפרשה. על-פי הצו, על הממשלה "להימנע מחלוקת כספים בהתאם להחלטת ממשלה מספר 511". בסעיף 8 להחלטה זו צוין כי הממשלה תקצה "סכום של 400 מיליון שקל בשנת 2023 וסכום של 600 מיליון שקל בשנת 2024 לשם קידום תוכנית להבטחת הביטחון התזונתי ולהטיל על שר הפנים לפעול להקצאת תווי המזון בהתבסס על אמות-המידה שנקבעו בתקופת משבר הקורונה על-ידי שר הפנים, בהתאם להוראות סעיף 3ב(א2)(2)(ה) לחוק יסוד: משק המדינה ולמנגנון היישום, בשינויים הנדרשים, זאת בכפוף להשלמת תהליכי הבחינה המקצועית והמשפטית הנדרשת".

שטיין הבהיר בהחלטתו מהיום כי הצו "ניתן אך ורק בשל החשש ממעשה עשוי שייתר את הדיון בעתירה, ואין בכך כדי להביע דיעה לגופם של דברים לכאן או לכאן".

הממשלה תגיש את תגובותיה המקדמיות לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים בתוך שבועיים, עד 21 בספטמבר. עד אז יתברר אם עמדת היועצת המשפטית לממשלה עולה בקנה אחד עם זו של המשרדים המיוצגים, או שהממשלה תדרוש שוב ייצוג נפרד.