האם השופט יצחק עמית פסק שניתן להכניס חמץ לבתי החולים?

מה פסק בג"ץ לגבי הכנסת חמץ לבתי החולים? מה שבטוח הוא שלשופט עמית אין קשר לכך • המשרוקית של גלובס

דוד אמסלם, הליכוד (אולפן חמישי,  ערוץ 14, 28.9.23) / צילום: יוסי זמיר
דוד אמסלם, הליכוד (אולפן חמישי, ערוץ 14, 28.9.23) / צילום: יוסי זמיר

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

חברי הקואליציה מרבים לתקוף את השופט יצחק עמית, שאמור להתמנות לנשיא בית המשפט העליון במקומה של אסתר חיות, אם "שיטת הסניוריטי" לא תבוטל. לאחרונה עשה זאת השר דוד אמסלם, שכפי שהבחינו בחשבון הטוויטר "בודקים", טען במהלך ראיון בערוץ 14 כי עמית הוא זה "שהכניס את החמץ לבית החולים, זה אותו אחד שרק מריח משהו ביהדות (ו)מקבל פריחה". למה מתכוון אמסלם?

עסקנו בעבר בפסק הדין שניתן על ידי בג"ץ ב־2020, שבו נפסל נוהל של הרבנות הראשית מ־2017, שהנחה את בתי החולים לאסור על הכנסת חמץ לשטחם בתקופת הפסח. השופטים קבעו אז כי הנוהל פוגע בזכויות החוקתיות של החולים ומבקריהם, ללא הסמכה מפורשת בחוק, ולכן למאבטחים בבתי החולים אסור לחפש מזון בחפצים של המבקרים, או להסב את תשומת ליבם לנושא (מאז, אגב, העבירה הממשלה הנוכחית חוק ששינה מעט את המצב, אך גם הוא לא מאפשר חיפוש בתיקים).

אלא שלא בטוח שנכון להגדיר את הפסיקה הזאת ככזאת ש"הכניסה את החמץ לבתי החולים". כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי ״שערי מדע ומשפט״ ומומחה ליחסי דת ומדינה, במשך שנים, עד לפרסום אותו נוהל של הרבנות ב־2017, "הפרקטיקה המקובלת הייתה שכל בית חולים קבע לעצמו את מדיניות הכנסת החמץ - ומידת ההקפדה הייתה נתונה לשיקולו". כך, לדבריו, בבית חולים כמו הדסה בירושלים "הקפידו יותר על אי-הכנסת חמץ, ובבית החולים איכילוב - הקפידו פחות". במילים אחרות, לפחות אל חלק מבתי החולים בארץ הוכנס חמץ בפסח במשך עשרות שנים, הרבה לפני ששופטי בג"ץ נדרשו בעניין.

אבל אם על הסמנטיקה הזאת עוד אפשר להתווכח, יש עניין עובדתי חשוב שלגביו אין כל מחלוקת. ההרכב שדן בעתירה שהזכרנו כאן כלל שלושה שופטים: עופר גרוסקופף ועוזי פוגלמן (שקיבלו את העתירה ופסלו את הנוהל), וניל הנדל (שחלק עליהם). כלומר, לשופט עמית שנגדו יצא אמסלם בחריפות אין כל קשר להחלטה הזאת.

אז למה קשר אמסלם את עמית לסוגיה? הוא לא השיב לפנייתנו בעניין, אבל ניתן לשער שהדבר קשור לעתירה אחרת שנוגעת לנושא החמץ, שבה עמית דווקא כן מעורב. מדובר בעתירה נגד פקודות הצבא שאוסרות על הכנסת חמץ למחנות צה"ל במהלך הפסח. בעתירה הזאת, שנידונה בפני הרכב שכולל גם את השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי־שטייניץ, כלל לא ניתן עד כה פסק דין, אך התבטאות של עמית במהלך אחד הדיונים בה, שכללה את הביטוי "דיאטת מצות", עשתה כותרות בחלק מהאתרים, ואף נבדקה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים (שדחה את התלונה נגד עמית).

אגב, מתברר שזאת לא הפעם הראשונה שאמסלם מערבב בין שני ההליכים המשפטיים וקושר את עמית לפסיקה בעניין בתי החולים. גם בפברואר השנה, במהלך דיון בכנסת ב"חוק החמץ", שנולד כתגובה לאותה פסיקה של בג"ץ שהזכרנו, הוא נקב בשמו של עמית ואמר "דתי עלק קבע את הפסיקה הזו… אם היה שופט ספרדי הוא לא היה קובע את זה".

בשורה התחתונה: דבריו של אמסלם לא נכונים. הרכב שופטי בג"ץ שפסל את הנוהל של הרבנות מ־2017 לגבי הכנסת חמץ לבתי חולים, כלל את השופטים גרוסקופף, פוגלמן והנדל (שהתנגד להחלטה). לשופט עמית אין קשר לפסיקה המדוברת.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: דודי אמסלם
מפלגה: הליכוד
פלטפורמה: עכשיו 14
ציטוט: "(השופט יצחק עמית) זה אותו אחד שהכניס את החמץ לבית החולים"
תאריך: 28.9.23
ציון: לא נכון

על רקע הדיון בחוק הנבצרות שהתקיים בשבוע שעבר בבג"צ, התראיין השר דודי אמסלם בערוץ 14 ופרס את משנתו על שופטי בית המשפט העליון: "בציבורים שלנו, אנשים מוטרפים כבר", הלין בפני המראיין יעקב ברדוגו, "כל החלטה הכי הזויה, מחר יכולה לקבל אותה חיות ופוגלמן, ובכלל, בראשם - עמית. זה אותו אחד שהכניס את החמץ לבית החולים, זה אותו אחד שרק מריח משהו ביהדות, מקבל פריחה". אבל האם השופט עמית, שאמור להתמנות לנשיא בית המשפט העליון במקומה של אסתר חיות, אם "שיטת הסניוריטי" לא תבוטל, לקח חלק בהרכב שקיבל את ההחלטה המדוברת בעניין חוק החמץ?

ראשית, תזכורת לפסיקה המדוברת. בשנת 2017, הוגשה עתירה לבג"צ כנגד נוהל של הרבנות הראשית שהנחה את בתי החולים לאסור על הכנסת מצרכי חמץ בימי חג הפסח לשטחי בית החולים. על פי הנוהל, המאבטחים בכניסה לבית החולים תודרכו לבדוק ולמנוע הכנסת מצרכי חמץ לאורך כל ימי החג.

הרכב השופטים קבע כי הנוהל המדובר פוגע בזכויות החוקתיות של החולים ומבקריהם, ועל כן נדרשת הסמכה מפורשת בחוק. מטעמים אלו, פסק בית המשפט כי על בתי החולים לאפשר הכנסת מזון, לרבות חמץ, לשטחיהם בתקופת חג הפסח, והדגיש כי למאבטחים בבתי החולים אסור לחפש מזון בחפצים של המבקרים או להסב את תשומת ליבם לנושא.

אז בית המשפט אכן התיר להכניס חמץ לבתי החולים בהעדר חקיקה מפורשת המגבילה זאת. אלא שבניגוד לטענת אמסלם, וכפי שגם הבחינו בארגון "בודקים", בהרכב השופטים המדובר כלל לא נכח השופט עמית. העתירה בעניין החמץ נידונה בהרכב של השופטים עופר גרוסקופף ועוזי פוגלמן שהחזיקו בדעת הרוב, והשופט ניל הנדל שהחזיק בדעת המיעוט.

אז מדוע אמסלם שרבב את שמו של עמית באותה עתירה מדוברת? פנינו לתגובתו בעניין, אך לא קיבלנו מענה. לכן, נוכל רק לשער שייתכן והדבר קשור לעתירה אחרת בעניין חמץ, שבה דווקא כן נמנה עמית עם הרכב השופטים.

מדובר בעתירה שהגישו העמותות חדו"ש לחופש דת ושוויון והפורום החילוני, הפעם כנגד פקודות הצבא לפיהן, "אין להשתמש בחמץ או להכניס חמץ למחנות צה"ל ומתקניו, מהמועד שנקבע לכך בפקודות הצבא ועד לצאת חג הפסח". בניגוד לנהלי החמץ בבתי החולים, בצה"ל הדגישו כי לא נהוגה מדיניות של בדיקה יזומה בחפצים האישיים של החיילים ושל המבקרים בבסיסים.

במסגרת העתירה התקיימו שני דיונים בפני השופטים עמית, שטיין וכנפי-שטייניץ, וכעת ממתינים הצדדים לפסק הדין הסופי של ההרכב. למרות שתשובת בית המשפט עדיין לא ניתנה, חלק מהדיון עורר מעין סערה בקרב ארגונים דתיים ואף הוביל לתלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים. במהלך הדיון הראשון שהתקיים בפברואר 2022, ציין בא כוח המדינה כי על החיילים השוכנים בבסיס "נגזר מכוח אותן פקודות לאכול מזון כשר לפסח באותן 7 ימים". על כך השיב השופט עמית: "כלומר… יש דיאטת מצות למשך 7 ימים". האמירה פורסמה באתר 7 וגררה תגובות מטעם ארגון נועם, תורת לחימה ועוד, אשר טענו כי מדובר באמירה המזלזלת בשומרי מצוות. נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שוהם, דחה את התלונה לאור תגובת השופט עמית שטען כי התכוון ל"דיאטת מצות - מלשון תזונת מצות".

זו לא פעם ראשונה שאמסלם מערבב בין הפסיקות הללו: בדיון במליאה לאחר שחוק החמץ עבר בקריאה טרומית, בחודש פברואר האחרון, שוב ציין אמסלם, החתום על הצעת החוק, את שמו של עמית בהקשר של החלטת בג"ץ בעניין החמץ בבתי החולים. "השופט עמית קרא לזה דיאטת המצות, דתי עלק קבע את הפסיקה הזו, אתם מבינים למה אנחנו צריכים את פסקת ההתגברות? אם היה שופט ספרדי הוא לא היה קובע את זה. אנחנו יש לנו מסורת מבית".

מטעם השר אמסלם לא נמסרה תגובה.

לסיכום, הרכב השופטים שקבע כי לא לבתי החולים אין סמכות בחוק למנוע הכנסת חמץ לתחומם, אינו מנה את השופט יצחק עמית, בניגוד לדברי השר אמסלם. השופט עמית יושב כעת בהרכב הדן בעתירה אחרת שעניינה הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל, אך טרם התקבל פסק דין סופי בעניין. לכן, דבריו של אמסלם אינם נכונים.

תחקיר: אביה שקלאר־חמו