רק 18% החזר הוצאות: במשק דורשים לתקן את מתווה הפיצויים

מודל הפיצוי שהציע שר האוצר לעסקים ברחבי הארץ מקבל ביקורת חריפה בשל המגבלות שהוטמעו בנוסחת החישוב, וכמו כן על המענה החלקי שלא פוגש את הצרכים של העצמאיים • יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "לעסקים קטנים רבים, הפיצוי לא יכסה אף את ההוצאות הקבועות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ועדת הכספים של הכנסת מחר (ב') בבוקר בתוכנית הסיוע למשק, עליה הודיע בסוף השבוע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. מקורות המצויים בפרטים צופים את התסריט הבא: ארגוני העסקים השונים יעלו אל הכנסת כדי להציג את החורים שבתוכנית, חלק מחברי הכנסת בוועדה ידרשו מהאוצר לערוך מקצה שיפורים - והדיון לא יגיע להצבעה על תקנות הפיצוי. העבודה האמיתית תיעשה לאחר הדיון, כאשר חלק מצומצם מהנוכחים יוזמנו לחדרו של יו"ר הוועדה, משה גפני, כדי לסגור את העסקה. אז ייקבע דיון נוסף, בתקווה שעוד השבוע, כדי לאשר תוכנית סיוע למשק בנוסח משודרג.

פוקס לא לבד: המשביר הודיעה על הוצאת 40% מהעובדים לחופשה ללא תשלום 
הדילמה של בנק ישראל: תמיכה בשקל או בכלכלה? 

באוצר מתגאים כי לראשונה במצב לחימה, יפוצו עסקים שנפגעו בהכנסותיהם בכל רחבי הארץ, ולא רק ביישובים מסוימים. זה נכון, אבל אם בסבבים קודמים עסקים במרחק של עד 40 קילומטר מעזה זכו לפיצויים מלאים, הפעם טווח הזכאות יעמוד על 7 ק"מ בלבד. כל היתר יקבלו פיצויים מופחתים, כך שהרבה יישובים בתווך יראו במלחמה הנוכחית מענקים בשיעור נמוך מכפי שקיבלו במבצעים מצומצמים יותר.

המענק שגיבשו באוצר מיועד לכל עסק שהכנסתו בחודש אוקטובר נפגעה ביותר מ־25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המענק כולל החזרים חלקיים על ההוצאות הקבועות של העסק והשתתפות בשכר העובדים.

ההוצאות שלא נחסכו, ההכנסות שאבדו

אחת הביקורות במגזר העסקי כלפי המתווה היא על המגבלות שהוכנסו לנוסחה לחישוב הפיצוי. לפי המתווה, עסק ברמת הפגיעה הגבוה ביותר, כזה שמושבת בפועל מאז פרוץ המלחמה, זכאי להחזר של 18% מההוצאות הקבועות שלו.

מדוע נקבע הרף דווקא על 18%? באוצר העריכו שזהו שיעור ההוצאות הקבועות שעסק לא יכול לחסוך גם אם הוא סגור. כלומר, באוצר יצאו מנקודת הנחה שעסק יחסוך יותר מ־80% מההוצאות, כיוון שלא יצרוך חשמל או מים, ולא יצטרך להצטייד במלאים.

אולם, בנשיאות המגזר העסקי מעריכים כי שיעור ההוצאות שלא ניתן לחסוך הוא כפול מפיצוי המקסימום של האוצר, ועומד על כ־35%. הוצאות שכר דירה, ארנונה, ביטוח מקצועי, חשבונות תקשורת - כל אלה ממשיכים לדפוק גם בזמן שהמשק דומם.

בנשיאות ממחישים את הבעיה בסימולציה קצרה. ניקח לדוגמה עסק זעיר, של קוסמטיקאית. בשגרה, היא מכניסה 10 אלף שקל בחודש, שוכרת סטודיו בעלות של 2,500 שקל ומשלמת ביטוח של 400 שקל. סך המענקים שתקבל יעמדו על כ־2,000 שקל. כלומר, לא מספיק כדי לכסות את ההוצאות שלא נחסכות, ובטח שלא את ההכנסות שנעצרו.

אין כפל מבצעים, יש תקרת מענקים

המענק השני יינתן לעסקים בגין השתתפות בשכר העובדים. גובה מענק השכר מחושב לפי שיעור הפגיעה בהכנסות, כפול 60% מהוצאות השכר של העסק.

אלא שבאוצר אין "כפל מבצעים". מודל הליבה של המתווה, זה שמיועד לעסקים בעלי מחזור הכנסות שנתי עד 100 מיליון שקל, מגביל את סך המענקים לעסק ל־300 אלף שקל. כלומר, אם עסק זכאי לאחד משני המענקים בסכום גבוה - זה ינוכה לו במקרים רבים מהמענק השני. למשל, אם בעסק ישנם 23 עובדים בשכר ממוצע, המענק בגין השכר שלהם יקזז לחלוטין את כל הפיצוי על הוצאות קבועות.

לקראת הדיון בכנסת, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי העיר כי "לעסקים קטנים רבים, הפיצוי לא יכסה אף את ההוצאות הקבועות", והסביר כי "ככל שיש ירידה חדה יותר במחזורי העסק, הסיכוי שהפיצוי יהיה בחסר הוא גבוה יותר".

הדרישות של אמיתי כוללות העלאת רף ההחזר על ההוצאות הקבועות מ־18% ל־35%, והגדלת מסגרת המענקים מ־300 אלף שקל ל־500 אלף שקל.

יו''ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי / צילום: חן גלילי
 יו''ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי / צילום: חן גלילי

בעוד שהביקורת בקרב ארגון המעסיקים הייתה מתונה יחסית, ההסתדרות המייצגת את העובדים יצאה במתקפה חריפה על התוכנית שהציג סמוטריץ'. "לצערנו המענה הניתן לציבור העובדים במשק הינו חלקי ביותר, וצפוי לייצר פגיעה משמעותית בכוח העבודה בטווח זמן הקצר - בינוני", כתב יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ביום ראשון לסמוטריץ' וגפני.

בר־דוד זועם על ההחלטה שלא להרחיב את מנגנון הפיצוי המלא לטווח של יותר מ־7 ק"מ מהגדר. "מתן שיפוי במסלול שכר לאוכלוסייה זו, לא רק שיוביל לפיטורי עובדים, אי תשלום שכר בגין ימי ההיעדרות או הוצאה כפויה לחל"ת, אלא חמור מכך - משמעותו שמדינת ישראל מסירה אחריותה לתשלום שכר בגין אי הגעה לעבודה בשל הנחיות פיקוד העורף". לדבריו, "בכך, מפרה המדינה את האמון בינה לבין אזרחיה - המעסיקים והעובדים - ועשויה להוביל לכך שייפגע הציות להנחיות פיקוד העורף והדבר יעלה בחיי אדם".

כמו במהלך משבר הקורונה, שוב מציעים ארגוני העסקים וגם בהסתדרות להחיל את מה שמכונה "המודל הגרמני". עיקרו של המודל הוא מתן אפשרות לעסקים להעביר עובדים באופן זמני למתכונת עבודה חלקית (כולל אפס שעות עבודה), כאשר המדינה לוקחת על עצמה את התשלומים החלקיים בשבילם, ובמקרים רבים גם את ההפרשות הסוציאליות של המעביד.

את המענה הדל ביותר, כך נראה, נותן מתווה סמוטריץ' לעצמאים. שלא כמו בקורונה, הפעם הם לא אמורים לקבל מענקי מחייה, אלא רק את מענק ההוצאות הקבועות, שממילא נמוכות אצל מרביתם.

יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, רמי בז'ה, אמר בתגובה למתווה כי "הממשלה מדרדרת אותנו לתהום". לדבריו, "האוצר מתעלם ממאות אלפי פרילנסרים שהמחזור שלהם קטן מ־3,000 אלף שקלים והם אינם מעסיקים עובדים ואף אינם מקבלים דמי קיום".

ההסתדרות הלאומית הצטרפה למתנגדים למתווה האוצר. "המתווה מעודד הוצאת עובדים ממעגל העבודה באמצעות חל"ת", כתב יו"ר הארגון יואב שמחי במכתב ששיגר לשר סמוטריץ'. שמחי הוסיף: "בטרם סחף של הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, בטרם נמצא עצמנו במציאות בה מאות אלפי עובדים אינם יכולים להבטיח את פת לחמם שלא לומר את ביטחונם התעסוקתי - אנו דורשים כי לאלתר יינתן מענה ראוי לשכר העובדים ולעסקים עתירי כוח אדם אשר אינם נכללים במתווה אשר הוצג".

בתוך כך, גם שר הכלכלה ניר ברקת מתכוון לפרסם מתווה פיצויים משלו. מטיוטת התוכנית של ברקת, שהגיעה לידי גלובס, עולה שהיא מבוססת בעיקרה על מתווה האוצר, עם מקדמי פיצויים מורחבים ובתוספת המודל הגרמני. התוכנית נדיבה משמעותית מזו של סמוטריץ', אבל אין לה סיכויי היתכנות ריאליים, כיוון שהסמכויות נמצאות אצל שר האוצר.