דווקא בימים אלה, בהם אזרחים, רשויות ועסקים מחפשים תשובות, כאוס חוגג במשרדי הממשלה השונים, תחומי האחריות של רבים מהם מתנגשים זה עם זה, הסמכויות אינן ברורות לציבור הרחב והתיאום לוקה בחסר. בינתיים, כל משרד מקים מוקד משל עצמו, ובחלק מהמקרים - אפילו יותר מאחד. בחרנו לבחון את פעילות המשרדים המרכזיים בשעת חירום.
■ לחצו כאן כדי לצפות במיפוי המלא של משרדי הממשלה והגופים מטעמה שמתכללים את הטיפול בעורף
כך למשל, משרד החקלאות, משרד השיכון, משרד העבודה ורשות האוכלוסין (תחת משרד הפנים) אחראיים כולם על נושא גיוס עובדים זרים, שהכרחי למען שמירה על רציפות תפקוד המשק בזמן שעובדים רבים נמלטים מהמדינה ונאסר על פועלים מיהודה ושומרון ומעזה להיכנס לישראל. מי מבין הגופים מתווה את המדיניות? קשה להצביע.
אך הבעיה הקשה ביותר היא התכלול בין הגופים. הרעיון מאחורי גוף מתכלל הוא ליצור גוף אחד ברור שניתן לפנות אליו בכל שאלה, והוא יידע לפנות למשרדי הממשלה השונים ולתאם ביניהם. אלא שכיום ישנם ארבעה גופים שאמורים להיות אחראים כולם על תיאום בין משרדי הממשלה ותכלול עבודתם כדי למנוע כפילויות. אך גם במקרה הזה, כמו אצל משרדי הממשלה, הסמכות של כל גוף לא ברורה. במקור, הוקמה לשם כך רשות חירום אזרחית (רח"ל), אך סמכויות רבות נלקחו ממנה והועברו לידי פיקוד העורף.
אליה הצטרפו כעת שני גופים חדשים: מנהלת תקומה, האחראית על שיקום עוטף עזה, ומרכז השליטה האזרחי, האחראי, לדברי גורמים בסביבת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', "לתכלל את עבודת הממשלה, לקצר תהליכים איפה שיש צורך ולהעביר את המידע לציבור". המשל"ט האזרחי כפוף לקבינט החברתי־כלכלי, מנהלת תקומה כפופה למשרד ראש הממשלה, ורח"ל כפופה למשרד הביטחון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
