תושבי דרום מזרח תל אביב: אין מספיק מקלטים, שהעירייה תדאג לנו

תושבי שכונות הארגזים, עזרא, כפר שלם, ידידיה וכרם התימנים פנו לעירייה בבקשה להציב ממ"דים ניידים בשטח השכונות • העירייה: "הצבת ממ"ד יביל בעיר הוא פתרון נטול כל היתכנות"

כפר שלם. ''מרגישים מופקרים כתושבים'' / צילום: בר - אל
כפר שלם. ''מרגישים מופקרים כתושבים'' / צילום: בר - אל

תושבי דרום מזרח תל אביב דורשים פתרונות מיגון: במכתב שנשלח לעיריית תל אביב ולפיקוד העורף הם טוענים כי השכונות הארגזים, עזרא, כפר שלם, ידידיה וכרם התימנים בעיר תל אביב־יפו אינן ממוגנות מפני מטחי הרקטות ודורשים הצבתם של מרחבים מוגנים טרומיים במקומות נבחרים ברחבי השכונות.

אורית כהן, פעילה חברתית בשכונת כפר שלם, אומרת בשיחה עם גלובס: "אני תושבת השכונה 46 שנים, אמא לארבעה ילדים. אני פעילה חברתית בשכונות בהתנדבות המון שנים.

רעים יעברו לתל אביב, בארי עדיין מתלבטים: החיים הזמניים של המפונים מעוטף עזה
●  מקלט, ממ"ד או חדר מדרגות: איפה הכי בטוח בזמן אזעקה  

"לא מדובר במקרה פרטי שלי, אלא תופעה של הזנחה של שנים רבות בדרום מזרח העיר. יש הרי המון בתי אב שמיועדים לפינוי בינוי וכעת בזמן מלחמה מרגישים מופקרים כתושבים. יש פה פשוט זלזול כי יש פתרונות קיימים.

"אנחנו רואים באור יהודה, ברמת גן וערים נוספות שמציבים ממ"דים במרחבים ציבוריים, שהעיריות דואגות לתושבים, ואצלנו בתל אביב זה לא קורה".

במכתב, שנשלח לעיריית ת"א ולפיקוד העורף, על ידי עו"ד אוהד יאראק ממשרד עו"ד פירון, נדרשו הרשויות לספק פתרון לתושבים: "כידוע, בחוק ההתגוננות האזרחית מוסדר נושא המקלטים הציבוריים וכן המחסים הציבוריים, אשר יש להעמיד ולתחזק לרשות האוכלוסייה האזרחית, וכן נושא הסמכויות המוקנות לשם כך הן לפיקוד העורף והן לרשות המקומית, כדי לאפשר מיגון תקני לעורף בעתות מעין אלו.

"בשכונות שבהן מתגוררים התושבים, בדרום מזרח ואף בדרום מערב העיר תל אביב־יפו, מתגוררים מרבית התושבים במבנים אשר נבנו עוד קודם להקמת המדינה, ללא מרחבים מוגנים דירתיים, קומתיים או מקלטים. כמות המקלטים הציבוריים המצויים בשכונות אלו נמוך עד מאוד ואינו מהווה פתרון מתאים עבור מרשיי ושכניהם.

"לפיכך - הפתרון האפשרי היחיד עבור המיוצגים ויתר תושבי השכונות בהן הם מתגוררים, הנו הצבתם של מרחבים מוגנים טרומיים במקומות נבחרים ברחבי השכונות. לא יעלה על הדעת כי תושבים בעיר תל אביב יפו מוצאים עצמם חסרי אונים ונעדרי כל מיגון תקני בעת חירום מעין זו. וזאת, בשל יישום חלקי של הוראות דין ברורות והנחיות מצילות חיים!

"בהתאם לאמור לעיל - הנכם מתבקשים לפעול, ברחבי השכונות בהן מתגוררים מרשיי ובהתאם לחובות ולסמכויות מכוח חוק ההתגוננות האזרחית, לפעול להצבתם המיידית של מרחבים מוגנים מתאימים להגנת מרשיי ושכיניהם".

"מתארגן להגיש בג"ץ בנושא"

עו"ד יאראק, שפנה לעירייה בשם התושבים, מוטרד ממצב השכונות. "אין מספיק מקלטים ובניגוד לשכונות מודרניות יותר, גם אין חדרי מדרגות או שטחים אחרים שיכולים להוות מרחבים מוגנים בהתאם לדרישות פקע"ר", הוא אומר.

"פנו אליי כמה פעילי שכונה שמחפשים דרכים לפעול. יש כ־10,000 איש ואישה בשכונות הללו ללא מיגון מספק ואלו שכונות ישנות וחלקה צריפים שכאלה ומבנים שלא מספקים הגנה. אני מטפל בתיק בפרו בונו. יש צורך להציב ממד"ים ניידים, וצריך הנחיה ומימון. העירייה צריכה לדאוג לזה. בשלב הזה אני מתארגן להגיש בג"ץ בנושא".

תגובה: "כ־90 פתרונות מיגון מתחילת המלחמה"

תגובת עיריית תל אביב־יפו: "עיריית תל אביב־יפו השקיעה ומשקיעה רבות בסוגיית המיגון התקני בעיר, ופועלת בהתאם להנחיות הגורם המוסמך - פיקוד העורף.

"לנוכח דיני ההתגוננות המחייבים הקמת מרחבים מוגנים בבנייה חדשה, החליטה המדינה לפני עשרות שנים שאין צורך לבנות מקלטים ציבוריים בערים.

"ברחבי תל אביב־יפו קיימים 239 מקלטים ציבוריים וכן 161 חניונים תת קרקעיים. נוכח המחסור במיגון תקני הקיים בכל רחבי העיר שאינו ייחודי לשכונות דרום העיר, נעשית פעילות מאומצת של העירייה ושל פיקוד העורף לאיתור פתרונות נוספים, ומתחילת המלחמה נוספו כ־90 פתרונות מיגון ציבוריים ברחבי העיר. הצבת אמצעי מיגון פרוביזוריים במרחב הציבורי נבחנה בידי העירייה ופיקוד העורף ובכל המקרים הגיעו להבנה שאינם מספקים מענה.

"בשכונות עזרא, הארגזים, כפר שלם, לבנה, ידידיה וכרם התימנים קיימים מרחבים מוגנים תקניים הפתוחים לציבור המופיעים ב־gis העירוני ומפורסמים בהודעות העירייה לציבור. כמו כן, נציגי עירייה משוחחים עם תושבים הפונים בעניין פערי מיגון ומסייעים במידע על מענה מיגוני קרוב וביישום תפיסת המיגון של פיקוד העורף - הכי מוגן שיש.

"הצבת ממ"ד יביל בעיר הוא פתרון נטול כל היתכנות, בעיקר נוכח גודלה של העיר ומס' התושבים הגבוה שבה. מתן מענה יעיל דורש הצבת מאות ואף אלפי ממ"דים יבילים ברחבי העיר, בעוד בדיקה אל מול חברות המייצרות ממ"דים כאלה העלתה כי המלאי הארצי מצומצם.

"הצבת מספר קטן ו'סמלי' של ממ"דים יבילים בעיר, חסרונה עולה על תועלתה, והיא אף עלולה לייצר סיכון - גרימת תחושת מיגון שגויה והבאה לכך שבעת אזעקה עשרות אנשים ינסו להיכנס לממ"ד, שיכול לאכלס כ־20 איש בלבד, וליצור דוחק, לחץ והתקהלות ניכרת, עד היעדר אפשרות לסגור את דלת הממ"ד כנדרש.

"כמו כן, ישנה אפשרות כי תושבים שינסו להגיע לממ"ד היביל, יישארו בחוץ בהיעדר מקום וכך יהיו נטולי מיגון לחלוטין, במקום לשהות במקום המספק הגנה בהתאם לעקרון "הכי מוגן שיש".

"תגובת דובר צה"ל: בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, האחריות להקמת מיגון בבתים פרטיים הינה על הפרט, ועל הרשות המקומית האחריות על הבטחת פעולות אלה.