להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
מעבר לנפגעים בגוף ובנפש, פגיעה נוספת של המלחמה הזו היא במשק ובמצבם הכלכלי של רבים בעורף, ומצופה מהמדינה להושיט יד. כדי להסביר כיצד המדינה עוזרת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיע למשדר מיוחד בערוץ 14, בו השיב לשאלות אזרחים. שאלה שהגיעה מטלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, עסקה בסיוע הניתן לעובדים השעתיים שמצד אחד לא הוצאו לחל"ת או פוטרו ומצד שני היקף המשרה שלהם צנח משמעותית. לסמוטריץ' הייתה תשובה: "אנחנו מתמרצים את המעסיק לא להעביד אותם רק משמרת אחת, אלא להעביד אותם כמה שיותר ולקבל 75% מכמה שהוא שילם. זאת אומרת, אם הוא שילם 100 שקל הוא יקבל 75, ישלם 1000 שקל יקבל 750".
● ראיון | המומחה שמסביר: זה האיש שמקבל החלטות בעניין החטופים וכדאי להיזהר ממנו
● ראיון | טליה לנקרי מסבירה: כך עשוי להיראות הקרב הבא בגבול הצפון
האם אכן המדינה מעניקה סיוע כה נדיב בתשלום השכר? בדקנו. סעיפים 38ג ו־38ד לחוק התוכנית לסיוע כלכלי, הוראת שעה שנועדה לסייע למשק במלחמה הנוכחית, קובעים פיצויים על הוצאות מסוימות, וביניהן שכר, לבעל עסק שנגרמו לו הפסדים או "מניעת רווח" בשל המלחמה. כדי להיות זכאי לפיצויים יש צורך שמחזור העסקים ב־2022 (או לעתים עד סוף ספטמבר 2023) ינוע בין 300 אלף ל־400 מיליון שקל, ושבמלחמה מחזור העסקים הזה ירד ב־25% לפחות.
איך נקבע הפיצוי על השכר? בודקים את השכר בפועל של העובדים בזמן המלחמה (כולל הוצאות סוציאליות של המעסיק) או שמחשבים את השכר הממוצע לחודש ומכפילים במספר העובדים ששולם להם שכר בתקופת המלחמה, לפי הנמוך מביניהם, ומשם גוזרים 75%. אבל כאן נכנס רכיב שסמוטריץ' לא כלל בתשובתו: יש להכפיל את סכום הוצאות השכר בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
למה הכוונה? כפי שהסבירו גם באתר משרד האוצר וגם באתר "כל זכות", אם לדוגמה הפגיעה במחזור העסקאות עמדה על 40%, יש להכפיל בהם את 75 אחוזי השכר, מה שישאיר אותנו עם פיצוי בגובה של 30% מהשכר (לדוגמאות נוספות, ראו בגרף). כדי להגיע לכך שמעסיק ש"שילם 100 שקל יקבל 75", יש צורך שהפגיעה במחזור העסקאות תעמוד על 100%. בנוסף, ישנה תקרה לגובה הפיצויים, כך שייתכן גם מצב בו הפיצויים קטנים אף יותר.
בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' לא נכונים ברובם. 75% מהשכר הם רק אחד מרכיבי חישוב הפיצויים למעסיק, שאותו יש להכפיל בשיעור הפגיעה במחזור העסקאות, מה שמפחית את הפיצוי הסופי.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: משדר מיוחד (ערוץ 14)
ציטוט: "אנחנו מתמרצים את המעסיק.. להעביד [את העובדים] כמה שיותר ולקבל 75% [מהשכר] ששילם"
תאריך: 15.11
ציון: לא נכון ברובו
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומנהל מס רכוש אמיר דהן הגיעו לאולפן של ערוץ 14 להשיב על שאלות של אזרחים. את אחת השאלות סיפקה טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 (העוסקת בקידום מדיניות חברתית-כלכלית): "רציתי לשאול את שר האוצר מה בכוונתו לעשות עם עובדים שעתיים, עובדים במשמרות שאיבדו הרבה מאוד מהמשכורת שלהם כי העבודה שלהם צומצמה לפעמים עד כדי משמרת בשבוע. הם לא זכאים לדמי אבטלה כי הם לא פוטרו, לא הוצאו לחל"ת, אבל עובדים הרבה פחות. איך הולכים לעזור להם, לעובדים הכי מוחלשים במשק?". סמוטריץ' השיב שמתווה הסיוע לעסקים כולל תמריץ למעסיקים להמשיך להעסיק את העובדים שלהם: "אנחנו מתמרצים את המעסיק לא להעביד אותם רק משמרת אחת, אלא להעביד אותם כמה שיותר ולקבל 75% מכמה שהוא שילם. זאת אומרת, אם הוא שילם 100 שקל הוא יקבל 75, ישלם 1000 שקל יקבל 750. אז אני עוזר לו לשמר את העובד בעבודה". בדקנו האם אכן המענק עבור שכר עומד על 75% מהוצאות השכר של המעסיק.
מתווה הפיצוי עליו מדובר הוא מה שנקבע בהוראת השעה למלחמת חרבות ברזל שנחקקה במסגרת חוק התוכנית לסיוע כלכלי - שהוא למעשה תיקון לחוק מס רכוש וקרן פיצויים. על פי סעיף 38ד, בעל עסק שנגרם לו נזק עקיף (כלומר, מי שנגרם לו הפסד או "מניעת רווח" בשל המלחמה), שמחזור העסקים שלו ב"שנת הבסיס" (2022 או במקרים מסוימים עד 30 בספטמבר 2023) הוא בין 300 אלף ל-400 מיליון שקלים וחווה ירידה בשיעור של לפחות 25% ממחזור העסקאות שלו, זכאי לפיצויים בגובה הוצאות מסוימות. על פי סעיף 38ג לחוק, אחד הרכיבים ב"הוצאות המזכות" הללו הוא רכיב השכר.
איך מחושב רכיב השכר לעניין גובה הפיצויים? ראשית, מחשבים 75% משכר העבודה (כולל הוצאות סוציאליות) ששולם לעובדים בתקופת המלחמה או שלוקחים את השכר הממוצע לחודש ומכפילים במספר העובדים ששולם להם שכר בתקופת המלחמה - ובוחרים באפשרות הנמוכה מבין השתיים. אלא שעכשיו - ואת זה סמוטריץ' לא הזכיר בדבריו - יש להכפיל את סכום הוצאות השכר בשיעור הירידה במחזור העסקאות (כפי שנקבע בסעיף 38ג בהגדרה של "חלק השכר המזכה": "סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות".
בקצרה, כפי שהוסבר למשל באתר משרד האוצר ובאתר כל זכות, רכיב השכר במענק הסיוע מחושב על פי 75% משכר העבודה ששולם בתקופת המלחמה - ואותו מכפילים בשיעור הירידה במחזור העסקאות. ההכפלה האחרונה בשיעור הירידה במחזור העסקאות הופכת את גובה המענק, במקרים רבים, לנמוך מ-75% מהשכר ששולם - שהוא הסכום אותו ציין סמוטריץ'. לדוגמה, על פי הנוסחה הזו, עסק שחווה ירידה של 25% במחזור, יזכה למענק בגובה של כ-19% מהשכר ששילם, עסק שחווה ירידה של 40% למענק של 30%, ירידה של 60% תזכה את העסק במענק בגין רכיב שער בשיעור של 45% מרכיב השכר ועסק שחווה ירידה של 80% יזכה למענק בגין רכיב שער בשיעור של 60% מרכיב השכר. כדי להגיע לכך שמעסיק ש"שילם 100 שקל יקבל 75", יש צורך שהפגיעה במחזור העסקאות תעמוד על 100%.
בנוסף, אפשר להזכיר כי גם יש תקרה לסכום הפיצוי הכולל (שמתייחס גם לרכיב השכר וגם להוצאות נוספות). על פי החוק, התקרה עבור עסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים היא 600 אלף שקלים, עבור עסק שהמחזור שלו הוא בין 100 מיליון ל-300 מיליון הוא 600 אלף שקלים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים - ועבור עסק בעל מחזור של בין 300 מיליון ל-400 מיליון שקלים התקרה היא 1.2 מיליון שקלים. כלומר, בפועל ייתכן שישולמו לעסק פיצויים מענק בגין שכר בשיעורים שהם אפילו קטנים יותר מאלה שהזכרנו.
מטעמו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נמסרה התייחסות.
לסיכום, בניגוד לדברי סמוטריץ', המענק למעסיקים בגין תשלום שכר לעובדים בתקופת המלחמה אינו עומד על 75% מהשכר ששולם לעובדים בתקופת המלחמה, אלא יש להכפיל את החישוב של 75% מהשכר בשיעור הירידה במחזור העסקאות. במקרים רבים, מתקבל מענק על שכר בשיעור נמוך בהרבה מ-75% מהשכר, עליו דיבר סמוטריץ'. לכן דבריו של סמוטריץ' לא נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.