"הזכות להביס את חמאס": המדינה שמדרבנת את כל אירופה לתמוך בישראל

מדינות כמו גרמניה, בריטניה ואיטליה עדיין עומדות לצד ישראל, נכון לעכשיו, ונאבקות בדרישה להכריז על הפסקת אש שמקדמים ארגונים בינלאומיים המסונפים לאו"ם • ברמת האיחוד האירופי, הפיצול משתקף בחילוקי דעות בנציבות, אך לא בעמדה אנטי-ישראלית ברורה

ג'וזפ בורל, אורסולה פון־דר־ליין, פדרו סנצ'ז, אולף שולץ/ צילומים: AP, shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ג'וזפ בורל, אורסולה פון־דר־ליין, פדרו סנצ'ז, אולף שולץ/ צילומים: AP, shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חודשיים לתוך המלחמה בעזה, והתמיכה של רוב ממשלות אירופה בישראל עדיין מסתמנת כאיתנה. למרות ניסיון העבר בנוגע להפכפכות דעת הקהל והממשלות באירופה בסבבים בעזה, ולמרות הערכות שר החוץ הישראלי לפני כחודש, כי ישנם רק "שבועיים-שלושה" עד להתגבשות לחץ בינלאומי מכריע, ההצהרות הפומביות של מדינות כמו גרמניה, בריטניה ואיטליה עדיין מציבות אותן לצידה של ישראל, ופעילות שלהן מאחורי הקלעים במישור הדיפלומטי ובמישור הביטחוני מוכיחה מחויבות.

האוניברסיטאות שלא הצליחו לגנות ג'נוסייד וראש הממשלה המודח שמתנצל על חטאיו 
המסר האנטישמי במיוחד בעיתון שמזוהה עם ארדואן 

העמדה הזו בולטת לאור התגברות הביקורת הבינלאומית מצד שלל גורמים אחרים. מדובר ברוב כלי התקשורת האירופיים, ברחוב האירופי כפי שהוא משתקף בהפגנות, בארגוני זכויות אדם וארגונים לא-ממשלתיים וכן בארגונים המסונפים לאו"ם - מארגון הבריאות העולמי ("המצב ברצועת עזה קטסטרופלי"), דרך סוכנות האו"ם לפליטים ("המצב אפוקליפטי") ועד למזכ"ל האו"ם עצמו ("הרג האזרחים בעזה הוא ללא תקדים או השוואה").

למרות זאת, השחיקה בתמיכה המדינית בישראל ביבשת מתבטאת בשלב זה רק באופן מינורי. גם ברמת האיחוד האירופי, על מוסדותיו ושלל נציגיו הרשמיים - ולמרות הפילוג בתוכו בסוגיה - לא נשמעת ביקורת חריפה כבעבר על פעילות ישראל בעזה. "אם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה הקרובה של יחסי אירופה וישראל, אז כן - יש הבדל משמעותי ביחס לישראל הפעם לעומת הסבבים הקודמים ולעומת ניסיון העבר שלנו", אומר גורם דיפלומטי ישראלי.

גרמניה עומדת בראש המערכה למען ישראל

מי שמדרבנת את האיחוד האירופי ונלחמת מאחורי הקלעים, בין היתר כדי לסכל הצעות עוינות ולאזן את התמונה, היא גרמניה.

בסוף השבוע האחרון, שעות לאחר שהפסקת האש ההומניטרית בת השבוע פגה, בעקבות הפרת חמאס את ההסכם, פרסם משרד החוץ הגרמני - לא האלמנט הכי פרו-ישראלי במכלול הגרמני - הודעה ברורה שבה הוא תומך בחידוש הלחימה.

"אסור לתת לחמאס את ההזדמנות להתארגן מחדש. ישראל יכולה לחיות בביטחון רק אם תילחם בטרור ואם לפלסטינים תהיה תקווה לעתיד. כל מי שרוצה לסיים את הסבל משני הצדדים חייב לעבוד כדי לוודא שחמאס לא מהווה יותר איום לקיומה של ישראל. כמובן שזה גם אומר שחמאס צריך להתפרק מנשקו", נכתב.

גם ביום שני השבוע הקנצלר אולף שולץ היה ברור מאוד. "לישראל יש הזכות להביס את חמאס ולמנוע ממנו להמשיך להתקיף את ישראל", אמר במהלך מסיבת עיתונאים עם הנשיא הברזילאי לולה, שהביע דעות שונות לגמרי. חודשיים עברו, והמסרים של הקנצלר לא השתנו אפילו בנימה.

גם מדינות כמו אוסטריה, צ'כיה ואיטליה נחשבות למי שתומכות בישראל ביבשת, ובדיוני האיחוד על עמדה משותפת כלפי העימות. גרמניה הגבירה את היצוא הצבאי לישראל לבקשת גורמים ישראליים, וכך גם איטליה ומדינות נוספות. דרישת האופוזיציה ההולנדית לדחות העברת חלקי חילוף למטוס F35 נדחתה על ידי הממשלה.

אם יש שחיקה, הרי שהיא ניכרת במדינות אחרות באיחוד האירופי, ובעיקר באופן שבו צרפת התהפכה ושינתה את הטון. נשיא צרפת עמנואל מקרון כבר קרא להפסקת אש בגלל "מספר הקורבנות הגבוה" בעזה. השבוע הוא גם אמר כי על ישראל להגדיר טוב יותר את מטרות המלחמה, "אחרת היא תימשך עשור - ואף אחד לא רוצה את זה", אמר.

נכון לעכשיו, המדינות בגוש הביקורתי יותר כלפי ישראל - אירלנד, בלגיה וספרד למשל - הן ספורות, ואינן הולכות לקרב בבריסל על הסוגיה הישראלית-פלסטינית. במקום זאת, הן מסתפקות בהבעת עמדה לאומית שונה. ראש ממשלת אירלנד אמר כי המלחמה של ישראל בעזה "נראית כמו נקמה" וכי "אינה פרופורציונלית".

הממשלה הבלגית שקלה להטיל סנקציות בסגנון רוסיה על ישראל עוד לפני כחודש. ראשי ממשלות ספרד ובלגיה אפילו התייצבו במחסום רפיח בסוף השבוע הקודם. "הגיע הזמן לשים קץ לתמיד למחזור האלימות הבלתי פוסק הזה", אמר ראש הממשלה הספרדי פדרו סנצ'ז.

פילוג בצמרת האיחוד, עם נטייה לטובת ישראל

הנציבות האירופית והמועצה האירופית - שני הגופים העליונים של האיחוד - מפולגים בשלב זה, אבל העמדה הרשמית של האיחוד עדיין נוטה לכיוון ישראל, והוא לא קרא להפסקת אש.

הנציבות האירופית מפולגת בין הנשיאה אורסולה פון-דר-ליין לג'וזפ בורל, הנציג העליון לענייני חוץ וביטחון. בורל כתב בהצהרה פומבית ביום שלישי, החריפה ביותר מצידו עד כה, כי שוחח עם בכיר באו"ם שהזהיר שהארגון לא יוכל לעבוד יותר בקרוב ברצועת עזה. "כפי שהאו"ם מבקש, חייבים להפסיק את האש", כתב.

מנגד, נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מצולה, הצטרפה לביקור הסולידריות של פון-דר-ליין בישראל. הפרלמנט עצמו, שיודע להשמיע קולות ביקורתיים עצמאיים גם בניגוד לעמדת האיחוד, ונחשב ל"סמן שמאלי" באיחוד, גם הוא לא התארגן עד כה בצורה יוצאת דופן כדי לגנות את ישראל.

כאמור, התמיכה האירופית של האיחוד מתבטאת עד כה בסירוב לקרוא להפסקת אש, ובדגש על כך שחמאס לא יהיה חלק מהשלטון בעזה ביום שאחרי. האיחוד האירופי ומדינות נוספות באיחוד "כבלו" את עצמם לתפיסה זו כבר בתחילת המלחמה בהצהרות רשמיות, וכעת מעניקים לישראל את החבל הדרוש כדי להביס את חמאס בצורה צבאית, למרות מספר ההרוגים הרב בקרב האזרחים.

נכון לעכשיו, ה"פיצוי" לצד הפלסטיני הוא קריאה לצבא הישראלי לדאוג להביא למינימום את מספר האזרחים החפים-מפשע הנהרגים ברצועת עזה, ולשים דגש על סיוע הומניטרי.

ישנן עוד סוגיות רבות שכרגע נמצאות מאחורי הקלעים. הסיוע הכספי לסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), שהוקפא בכמה מדינה, למשל, הופשר באחרות, ובאופן כללי הוגבר כחלק מהתחייבות אירופית לספק יותר כסף לפלסטינים על רקע הצורך בסיוע. גם נושא בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) והאפשרות של חקירה רשמית של ישראל בו עדיין פתוח. אלו יצטרכו להתברר במהלך השבועות והחודשים הקרובים.

בינתיים, למרות הזמן שעבר, ולמרות השחיקה הגוברת בדעת הקהל הציבורית ככל שהמלחמה מתארכת, מדינות מפתח באירופה מאפשרות לישראל להכריע את המערכה בצורה צבאית, אם תצליח.