חות'ים | פרשנות

התקיפה בתימן מועילה אך ורק לצד אחד: החות'ים

קרוב ל־30 מתקפות חות'יות על אוניות סוחר בים האדום לא הספיקו לחברות הקואליציה ובמיוחד לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן כדי לצאת למלחמה נגד החות'ים • מה עוצר את ארה"ב מלפתוח במלחמה נגד החות'ים ואיך קשור לכך נשיא טורקיה?

השתלטות החות'ים על האונייה ''גלקסי לידר'' בחודש שעבר / צילום: Associated Press
השתלטות החות'ים על האונייה ''גלקסי לידר'' בחודש שעבר / צילום: Associated Press

הלילה החליטו כוחות הקואליציה בהנהגת ארה"ב ובריטניה, לראשונה, לתקוף את החות'ים. על הנייר, זו בשורה - ממש שינוי פרדיגמה: במקום להגן מפני טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים שמשוגרים נגד אוניות סוחר - יוצאים להתקפה.

שאלות ותשובות | ״מחיר כבד״: החות'ים מאיימים להגיב על המתקפה נגדם. כך היא התבצעה 
ראיון | "אנשי אגף התקציבים נבזיים": ככה עוד לא שמעתם מנכ"ל של חברה ממשלתית מדבר 

עם זאת, אין זה משקף את המציאות. כוח המשימה הבינלאומי אמנם תקף יעדים בחודיידה, טאיז, צעדה ובבירה צנעא, אך זה היה כמעט מתכון "מושלם" לאיך לא לתת מכת פתיחה: תחושה כי נתנו לחות'ים את כל האפשרויות להיערך כדי שלא יהיה את אלמנט ההפתעה.

מספר הנפגעים הזניח, ומעל הכל - היעדר פגיעה בתשתיות קריטיות של החות'ים מעידים על טיבה של המתקפה. זו מתקפה שאמנם באה להגיד לחות'ים "אנחנו מוכנים לתקוף אתכם", אבל בד בבד כזו שמבהירה: "אנחנו מוכנים לתת לכם הזדמנות, למרות שכבר במשך חודשים אתם עושים ככל שעולה על רוחכם".

ההצלחה של החות'ים

מה שהחות'ים הצליחו לעשות בים האדום, לא הצליח אף טרוריסט קודם לכן. אם משווים לאירועים אזוריים קודמים אז לומדים כי הספיקו סגירות מצריות של מיצרי טיראן, שער הכניסה למפרץ אילת, עבור יציאה למבצע קדש ב-1956 ולמלחמת ששת הימים ב-1967.

ועתה, העולם נוהג בכפפות של משי מול החות'ים שפוגעים בשיט בים האדום שבו עוברים כ־12% מהסחר העולמי. אותן הכפפות מובילות לסיטואציה שבה המרוויחים הגדולה ביותר מהמתקפה הזו הם בכלל החות'ים.

הן עבד אל־מלכ אל־חות'י והן כל גורם אזורי, מהצד הפרו־איראני או מהצד המערבי, מבין כי קרוב ל־30 מתקפות חות'יות על אוניות סוחר בים האדום לא הספיקו לחברות הקואליציה ובמיוחד לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן כדי לצאת למלחמה נגד החות'ים. אותם שליחים של איראן שפוגעים במשך חודשים בכלכלה העולמית, ולא רק זו האזורית.

החות'ים נהנים מן ההבנה כי הנשיא ביידן לא מעוניין במלחמה אזורית בשנת בחירות. על היכולת האמריקאית לרסק את המשטר החות'י אין עוררין, אך ברור גם כי לאמריקאים, לפחות כרגע, אין רצון בכך. הם לא רוצים לעשות זאת בשל החשש מתגובה איראנית משמעותית. אותה תגובה לא חייבת להתרחש בים האדום או באדמת ארה"ב.

במיצר הורמוז עוברים כ־30% מהנפט העולמי וסמכות המעבר בו היא כולה של איראן. את התזכורת לכך שלחו משמרות המהפכה עם החטיפה אתמול של המכלית "סנט ניקולאס" שהובילה נפט עיראקי לטורקיה. זו גם הסיבה שבגינה נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן אמר היום כי המתקפה האמריקאית־בריטית נגד החות'ים היא "חסרת פרופורציות". לדבריו, "הם רוצים להפוך את הים האדום לים של דם. החות'ים מצליחים להגן היטב נגד התקיפות".

נשיא טורקיה מגבה את החות'ים בעצמו ודרך זרועות התעמולה שלו, סוכנות הידיעות הממשלתית אנאדולו ותאגיד השידור הציבורי TRT, במסגרת ניסיון פאתטי להסתיר את חוסר האונים שלו להשפיע על האזור. ככל שהוא מדבר יותר, ניתן לדעת כי הוא יכול פחות.

ארדואן רוצה למנוע חטיפות של נפט נוסף בדרך לטורקיה, בדיוק כפי שביידן לא מעוניין שאיראן תפעיל את מלוא כוחה במיצר הורמוז. מהלך שכזה יביא לזינוק במחירי הנפט, שבו ביידן לא רוצה וממנו ארדואן חושש כי במילא כלכלת מדינתו בכי רע - והוא תלוי לחלוטין בייבוא דלקי מאובנים עבור ייצור אנרגיה.