סמוטריץ' והחרדים הצליחו להסיר את הפיקוח מכ־80% מהכספים הקואליציוניים

בכירים במשרד האוצר מעריכים שהאישור הסופי לתקציב יושג רק בסוף פברואר או בתחילת מרץ • הגורם המעכב: התעקשות על הטמעת הכספים הקואליציוניים בבסיס התקציב • הפשרה: הכנסתם לתקציב הרגיל, כך שהפוליטיקאים יוכלו לממש אותם בפיקוח מינימלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

מליאת הכנסת התכנסה ביום רביעי לאשר את תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 בקריאה ראשונה. ספק האם הספיקו חברי הכנסת ללמוד לעומקם את כל הסעיפים להם הוקצו 584 מיליארדי שקלים, במהלך 48 השעות שחלפו בין הנחת חוברת התקציב עבת־הכרס לבין מועד ההצבעה. אולם לוח הזמנים דוחק, לאחר עיכוב בן יותר משבועיים בהגשת התקציב מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - ופחות משבועיים לפני המועד הסופי לאישור התקציב בשלוש קריאות, שבאוצר לא מאמינים שיעמדו בו.

חברי כנסת עתרו נגד הצעת התקציב. מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?
החובות זינקו ב-440%: שש מפלגות קיבלו קנסות ממבקר המדינה 
עד 50 אלף שקל למשפחה: מה יקבל מי שיחזור לגור בעוטף? 

תהליך העברת התקציב יכול היה להתקדם בקצב מהיר יותר וללא לחץ של זמן. שהרי, זה מכבר סיים הדרג המקצועי במשרד האוצר את עבודת הכנת התקציב. אולם, העברת התקציב במועדו הייתה מצריכה מהממשלה לוותר כנראה בפועל על נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים. מאחורי העיכוב בהגשת התקציב, שנעשה תוך הפרה מובהקת של חוק יסוד משק המדינה, עמד מאבק בין ראשי הסיעות החרדיות, בתמיכת סמוטריץ', לבין היועצים המשפטיים בממשלה ואנשי אגף התקציבים.

מיתוג מחדש

תחילה, דרש בכיר הפרלמנטרים החרדים בכנסת, יו"ר ועדת הכספים משה גפני, להטמיע את כל הכספים הקואליציוניים בבסיס התקציב. כלומר, להפוך את המענקים לאברכים והמימון לישיבות והכוללים לכספים מקצועיים, שיזכו לתקצוב המשכי גם בשנים הבאות.

דרישה זו של החרדים עוררה סערה. בתקציב המעודכן יושבים כמעט שישה מיליארדי שקלים בכספים קואליציוניים, רובם למטרות מגזריות של מפלגות הממשלה השונות. הלבנתם בבסיס התקציב נחשבה לדגל שחור בעיני אנשי המקצוע. ומצד שני, ללא הסכמת גפני, התקציב עלול להיתקע בוועדה, שאמורה להכין את התקציב לקריאה שנייה ושלישית.

ואז הושגה הפשרה. הכספים לא יועברו לבסיס התקציב, אבל יכנסו ל"חוברת הכחולה", כלומר לתקציב הרגיל. מדוע זה בעצם משנה? הסיבה היא מנגנוני הפיקוח הקבועים בחוק על כספים שמוגדרים קואליציוניים, ומקשים על הפוליטיקאים לממש אותם. כדי להעביר כספים שנובעים מהסכמים פוליטיים לביצוע, נדרשת חוות דעת משפטית מיוחדת ובנוסף עוד החלטת ממשלה. שרים וסגני שרים מתלוננים ש"מוציאים להם את הנשמה" עד שמאפשרים להם להשתמש בקופות הקואליציוניות שהועמדו לרשותם, "מגלגלים אותם מאגף תקציבים ליועצים המשפטיים ובחזרה" - ובסוף הם מגיעים כמעט לסוף שנת התקציב ללא הצלחה להוציא את הכסף שהאלקטורט שלהם ממתין לו.

הרעיון הזה צלח. גורמים באוצר אומרים שמרבית הכספים הקואליציוניים, כ־70%־80% מהם, אכן עברו לבסוף בדרך זו אל תוך התקציב הקונבנציונאלי. המיתוג מחדש של הכספים הללו יאפשר הזרמה מהירה יותר של הכספים הקואליציוניים, גם אם לא יכונו כך.

פתרונות יצירתיים

כיצד זה מתאפשר מבחינה חוקית? בליל אישור התקציב בממשלה, בחודש שעבר, המשנה הכלכלי ליועצת המשפטית לממשלה, מאיר לוין, הבהיר שלא יוכל לראות בכספים הקואליציוניים כספים רגילים לכל דבר. אולם, הוסכם שניתן יהיה להכניס לתקציב כמה שיותר מהר כספים קואליציוניים שכבר אושרו משפטית עבור תקציב 2023 ונותרו ללא שינויים בהצעה ל־2024. התנאי היה שכל אחד מהיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה נדרש לאשרר מחדש את הכספים הללו. זה ארך זמן וגרם למריחת התהליך. סמוטריץ' סירב להגיש את התקציב לכנסת עד שקיבל חוות דעת לפחות ממשרדים בהם חונים מאות מיליוני שקלים בכספים קואליציוניים לחרדים, כמו משרד החינוך.

אם לא יספיקו להשלים את תהליך אישור התקציב עד ה־19 בפברואר, קובע החוק החלת קיצוץ רוחבי (פלאט) בסכום עתק של כ־67 מיליארדי שקלים בתקציב הנוכחי. זאת, מתוקף ההתכנסות שמוטלת על הממשלה לערוך, בין התחזיות המאקרו כלכליות האופטימיות שעל בסיסן נבנה תקציב 2024 "הישן" שאושר במאי אשתקד, לבין תחזיות ההכנסה וההוצאה הקודרות שהביאה עימה מלחמת ה־7 באוקטובר.

בכירים במשרד האוצר מעריכים כאמור שלא יצליחו להגיע לתקציב מאושר עד הדד-ליין. להערכתם, האישור הסופי יארוך לפחות 10 ימים נוספים, כלומר יושג רק בסוף פברואר או בתחילת מרץ.

אולם, באוצר לא מודאגים יותר מדי מהפלאט שעומד לפתחם. שם סבורים שיוכלו לעמוד בצמצום הזמני בהוצאות עד שיאושר התקציב החדש. למעשה, ייתכן שהקיצוץ בקושי יורגש בפועל, במידה שחשבי המשרדים ימצאו פתרנות חשבונאיים יצירתיים, כפי שנעשו עם פרוץ המלחמה, בסגנון רישום הוצאה אחת על חשבון הוצאה שנייה והתחשבנות בדיעבד.