"הבטן הרכה" של מצרים: מה יקרה אם פליטים מעזה יחצו את הגבול לסיני

ברקע ההיערכות לתמרון קרקעי של צה"ל ברפיח, בה מצטופפים למעלה ממיליון פלסטינים מאז החלה המלחמה, במצרים חוששים מגל פליטים מעזה לסיני - בהם פעילי חמאס. צילומי לווין אמנם ממחישים כי קהיר מקימה מתחמים לקליטת פליטים, אבל אין זה אומר כי הנשיא עבדל פתאח א־סיסי מקבל זאת בשוויון נפש.

● בצבא בטוחים איפה סינוואר נמצא, אבל תפיסתו תהיה קשה 
● איומים על חברי פרלמנט וחשש מפיגועים: המלחמה בעזה מטלטלת את בריטניה 

סיני היא במידה רבה "הבטן הרגישה" של מצרים. מאז ההפיכה נגד איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי, א־סיסי נאבק בשלוחת דאעש ואל־קאעידה בחצי האי. ארגוני הטרור פעילים בצפון סיני ובסמוך לרצועת עזה, ועד היום מצרים לא הצליחה למוטט אותם. לאורך כעשור של מאבק בדאעש, קהיר אמנם הצליחה לחסל פעילי טרור רבים בחצי האי, אך על פי הערכות, הארגון הצליח להשתקם ולצבור כוח מאז. לפיכך, תרחיש שבו מחבלי חמאס ימלטו מהרצועה דרך המנהרות, יתגייסו לשורות דאעש או אל־קאעידה, מעורר חשש רב במצרים.

"בעזה שמרו על יחסים עם אל־קאעידה"

בשנת 2015 הציפה מצרים מנהרות חוצות גדר בין הרצועה לבין סיני. למרות זאת, ההברחות דרך חצי האי לרצועה נמשכו כסדרן. כך, פיתחו בחמאס מערכת יחסים איתנה עם המשפחות המרכזיות ברפיח ועם מבריחים מסיני. "בחצי האי יש את שבט סוארכה, שחלקים קטנים ממנו שיתפו פעולה עם דאעש", מספר ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינ"ל למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. "בעבר, כשפעילי ארגון הטרור נפצעו, הם פינו אותם דרך המנהרות לבתי חולים בעזה".

במקביל, מתחת לרדאר מתקיימת פעילות של ארגון הטרור אל־קאעידה משני צידי הגדר ברפיח. "מצרים אמנם העמידה אולטימטום לחמאס שעליהם להפסיק לשתף פעולה עם גורמי טרור בסיני, אך בעזה פעלה תחת עיני שלטון חמאס אגודה סלפית־ווהאבית, שגם בעת המלחמה שומרת על יחסים עם אל־קאעידה", אומר ד"ר ברק. "ברצועה יש אנשים רבים שמזוהים עם אל־קאעידה, וחמאס מאפשר להם פעילות חופשית - כל עוד הם לא מאיימים על השלטון שלו".

השקעה של מיליארדים בחצי האי

בעקבות מצבם החברתי והכלכלי של תושבי מרכז וצפון סיני, לצד חיכוכים עם המשטר המצרי, רבים מהם הצטרפו לאורך השנים לארגוני הטרור שבאזור. "סיני מאופיינת באוכלוסייה קטנה יחסית של 600־500 אלף איש בלבד", מספר ד"ר אודי בלנגה, מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן. "החברה בחצי האי היא נוודית ומבוססת על נאמנות שבטית. בגלל שאין גורם מדיני שנכנס פנימה והאזור סובל מהזנחה, הם פנו לפשיעה ולטרור. דווקא שישראל כבשה את סיני, הייתה לה תוכנית כיצד לדאוג לאוכלוסייה הבדואית, לטפח אותה ולהקים יישובים. המשטר המצרי לעומת זאת, לא חשב על כך.

"הפערים בין מצרים לבין סיני הולכים שנים רבות אחורה, אפילו עד ימי גמאל עבד אל־נאצר. סיני תמיד הייתה מבחינת מצרים חצר אחורית. השלטון אמנם ראה במלחמת ששת הימים כאסון, אבל טיפוח סיני ודאגה לאוכלוסייה כמעט לא היו. שיא ההזנחה היה בכהונותיהם של אנואר סעדאת וחוסני מובארכ. כיום, א־סיסי משתדל לשפר את המצב".

ואכן, בשנים האחרונות ניסו במצרים לתת מענה להזנחה בחצי האי. בין היתר, קהיר גייסה את USAID, הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, כדי לשקם את החינוך בצפון סיני. בנוסף, במהלך העשור החולף השקיע משרד התכנון, הפיתוח והכלכלה המצרי יותר מ־750 מיליארד לירות מצריות (כ־24.3 מיליארד דולר) במיזמי פיתוח בסיני.

במהלך 2024־2023, השקיעה קהיר כ־6.5 מיליארד לירות (כ־210 מיליון דולר) בצפון סיני בלבד, כאשר משרד האוצר המקומי מימן כ־44.6% מכך. רוב ההשקעות (כ־55%) הגיעו למימון מגזר השירותים, הבנייה (10.5%) והחקלאות (6.4%). המימון הנרחב המשיך גם כאשר מעבר הסחורות בתעלת סואץ צנח במחצית ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בשל מתקפות המורדים החות'ים מתימן, משבר החוב החמור (יותר מ־160 מיליארד דולר), שחיקת מטבע עד לכדי כ־31 לירות לדולר ואינפלציה גבוהה (הקצב השנתי בינואר עמד על 29.8%).

בכך, בין היתר, בקהיר שואפים לבלום את האופן שבו טהרן, חמאס ויתר גורמי הטרור שמעורבים ברצועת עזה מנצלים את הכלכלה הבלתי חוקית בחצי האי סיני, שמגלגלת לפי הערכות 300 מיליון דולר בשנה, עבור מטרותיהם.

חלום הבלהות של מצרים

לאורך השנים, גם ישראל נאלצה להתמודד עם ארגוני הטרור מסיני: החל מפיגוע הטרור באוקטובר 2004 בטאבה ובראס א־שטן שבהם נהרגו 12 ישראלים, דרך פיגוע הירי בספטמבר 2012 שבו שלושה מחבלים מצרים פתחו באש והרגו לוחם צה"ל, ועד פיגוע הירי ביוני האחרון, בו שוטר מצרי הרג שלושה לוחמים.

ברקע זה, בין ישראל למשטרו של א־סיסי מתקיים שיתוף פעולה ביטחוני שמונע את התרחבות אירועי הטרור - לרבות בימים אלה. במסגרת זאת, ישראל אף נתנה גיבוי למצרים לפרוס טנקים ואמצעי לוחמה נוספים בסיני בניגוד להסכמות מ־1979, כדי למגר את הטרור בחצי האי.

אולם כעת, קשה לדעת כיצד שטף פליטים מעורבב עם טרוריסטים אל תוך סיני, ישפיע על המצב ועל היחסים בין המדינות. "המצרים פוחדים שישראל 'תזרוק' לעברם מאות אלפים או מיליון פליטים מרפיח, הם יעוטו על הגדר - ואז הם יהפכו לבעיה שלהם", מסכם ד"ר בלנגה. "יש גורמי טרור בסיני שבלאו הכי מחוברים לרפיח, וזו בעיה ביטחונית וכלכלית של מצרים, שנמצאת בין הפטיש לסדן. גם אם לא כאויב, מצרים עדיין רואה בישראל כיריב, כגורם מאיים.

"בהתאם לכך, הצבא במדינה תרגל פלישה ממזרח, כשבסוף השיקול שלו הוא להתמודד עם ישראל. אם מביטים על ציר פילדלפי, בחלומות הבלהות שלהם - צה"ל פולש לסיני, בין אם במטרה להילחם בחמאס או בגורמי טרור אחרים".