שיפוץ חוף זיקים והרחבת אמפי גברעם: הצעדים הראשונים לשיקום העוטף

כחמישה חודשים מפרוץ המלחמה, מתחילים להתגבש צעדים אופרטיביים לשיקום חבל הארץ שנפגע ב־7 באוקטובר – כשלב ראשון בעיקר בתחום התשתיות • עד כה חזרו ליישובים כ־32 אלף איש, רובם לשדרות

שיקום יישובי העוטף / צילום: דוברות משרד הביטחון
שיקום יישובי העוטף / צילום: דוברות משרד הביטחון

מינהלת תקומה מתחילה לנקוט צעדים אופרטיביים לשיקום עוטף עזה, בעיקר בכל הנוגע לשיקום ולשדרוג תשתיות, כשלב ראשון. בין הצעדים המתוכננים: שיקום ושדרוג חוף זיקים, שניזוק קשות במתקפת 7 באוקטובר של חמאס, הרחבה והשמשה של אמפי גברעם הסמוך והפיכתו למתחם גדול ועוד. 

הישראלים חזרו להתנפל על דירות בינואר, במיוחד בעיר מפתיעה אחת
האוצר מתכנן הטבת מס דרמטית לרכישת דירה. מי יוכל ליהנות ממנה?

מינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה פועלת כבר כמעט כחמישה חודשים, מאז החלטת הממשלה בעניינה ב־19 באוקטובר, כשבועיים מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". תפקידה של המינהלת הוא לסייע לשיקום חבל עוטף עזה, שנפגע קשות במתקפת החמאס, בכל המישורים. לצורך כך, בין היתר, מגובשת בימים אלו תוכנית החומש למשך שנות פעילותה של המינהלת, במקביל לגיבוש חוק "חבל התקומה", שתזכיר שלו נשלח בימים האחרונים להערות אנשי משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים. 

כחלק מהצעדים הללו, המינהלת הזמינה את הרשויות הנכללות בעוטף עזה - עיריית שדרות, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית שער הנגב, המועצה האזורית אשכול והמועצה האזורית מרחבים - להציע יוזמות לפרויקטים קצרי טווח, שניתן להקים בזמן קצר ולהשמישם לקראת חזרתם של כלל התושבים ליישובים. 

דגש מרכזי על מנועי צמיחה

פעילות מינהלת תקומה מתרכזת בכמה מישורים במקביל, הכוללים כמובן את הסיוע למפונים, את תכנון עבודות השיקום של היישובים שנפגעו ואת ניהול המעבר של הקהילות המפונות ליישובי הביניים, עד לחזרה ליישובים עצמם ברחבי העוטף. 

כחלק מתפיסה זו החלה המינהלת בשיתוף הרשויות בתכנון פרויקטים אשר אמורים לקבל את פניהם של התושבים כשיחזרו כולם לבתיהם. לכן, מדובר על פרויקטים שניתנים ליישום בתוך חודשים ספורים, ושעלותם מסתכמת בכמה מיליוני שקלים בודדים. 

בין התוכניות שעליהן הוחלט לאחרונה: הקמה מחדש של חוף זיקים, מעט דרומית לאשקלון, שניזוק קשות במתקפת החמאס ב־7 באוקטובר. 19 אזרחים נרצחו במתקפת חמאס על החוף. על פי התכנון, הוא ישוקם בעבודה מהירה, כדי שיוכל להיפתח לציבור הרחב בעונת הרחצה הקרובה - בתנאי כמובן שהמציבאות הביטחונית תאפשר זאת.

תכנון נוסף הוא לשדרג ולפתוח מחדש את אמפי גברעם הסמוך לקיבוץ גברעם, לא רחוק מחוף זיקים. מדובר במבנה שהוקם לפני כשבעה עשורים, אך מאז שנות השמונים הוא נותר ללא שימוש. לאחר מלחמת צוק איתן הוחלט להקים במקום אנדרטה לזכר הנופלים, וכעת התוכנית היא לשפץ אותו, להשמיש אותו ולהרחיבו לכ־1,200 מקומות ישיבה, לעומת פוטנציאל של כמה מאות שקיים היום. 

תוכניות נוספות שהועלו על ידי הרשויות השונות, ומתחילות להתקדם לעבר ביצוע הן שדרוג בית התרבות הקיים במושב יכיני שליד שדרות, הקמת ספרייה אזורית, גנים ומעונות נוספים במועצה האזורית שדות נגב, הרחבה של מרכז חוסן באשכול ופיתוח רחובות ותשתיות בשדרות. 

32 אלף איש כבר חזרו לעוטף

עוד בסוף דצמבר פרסמנו כאן כי אט־אט מתחילה תנועת חזרה של תושבים ליישובי העוטף, וכי כ־3,000 תושבי המועצה האזורית אשכול בחרו לשוב לבתיהם. נתונים עדכניים מצביעים על כך ש־32 אלף תושבים חזרו לעוטף, מרביתם לעיר שדרות - זאת על רקע מתווה החזרה החדש שאישרה הממשלה, ולמרות שזה גרר ביקורת רבה מצד התושבים. על פי הנתונים העדכניים, 22 אלף מתושבי העוטף עדיין נמצאים ב־180 בתי מלון ברחבי הארץ, ועוד 31 אלף מתגוררים בשכירות, וזוכים למענק אכלוס מהמדינה. 

כאמור, בימים אלו שוקדים אנשי תקומה על ניסוח תוכנית החומש לפעילותה, וזו תוצג לציבור לאחר שתוצג בממשלה, בשבועות הקרובים. על פי התוכניות המתגבשות, כ־5 מיליארד שקלים מתקציב המינהלת (אשר עומד על כ־19 מיליארד שקל נכון להיום) יוקצו לשיקום, הן מבחינת התשתיות הפיזיות והן עבור אנשי העוטף עצמם, ומרבית ההשקעות יופנו למנגנוני צמיחה, כדוגמת אותן יוזמות שציינו לעיל, אך בהיקפים רחבים יותר. 

ברקע דברים אלו פורסם לאחרונה כי ראש המינהלת, משה אדרי, אמור לסיים בשלב כלשהו את תפקידו ולשוב ולהתרכז בתפקיד שבו הוא מחזיק במקביל, ולפני המלחמה, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית. אדרי ציין עוד בתחילת דרכו על רצונו לשמש בתפקיד לזמן קצוב, אך נכון לעכשיו אין תאריך או מועד כלשהו לעזיבתו, וזו לא תתרחש לפני השלמת העבודה על חוק חבל תקומה ועל תוכנית החומש האסטרטגית לעבודת המינהלת.