כמה כסף רפורמת החשמל תחסוך לכם?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: פותחים שישי
ציטוט: "ההוצאה של החשמל היא הוצאה בערך השלישית שיש לכל משק בית... אנחנו מדברים על רפורמה... שתחזיר לאזרחי ישראל 2 עד 3 מיליארד שקלים מדי שנה לכיס שלהם"
תאריך: 22.3.24
ציון: חצי נכון

על רקע היציאה לדרך של הרפורמה באספקת החשמל, התראיין שר האנרגיה אלי כהן וניסה להמחיש עד כמה היא משמעותית: "ההוצאה של החשמל היא הוצאה בערך השלישית שיש לכל משק בית, אחרי דיור, אחרי מזון - ולכן זוהי בשורה גדולה", אמר. כהן גם טען כי "אנחנו מדברים על רפורמה שהיא כמו רפורמת הסלולר שתחזיר לאזרחי ישראל 2 עד 3 מיליארד שקלים מדי שנה לכיס שלהם". כלומר, כהן טען כאן שתי טענות: 1) ההוצאה על החשמל היא השלישית בגובהה מקרב ההוצאות של משקי בית; 2) הרפורמה תחזיר לאזרחי ישראל 2-3 מיליארד שקלים מדי שנה. בדקנו את שתי הטענות.

נידרש קודם לטענה השנייה בדבר החיסכון הצפוי למשקי הבית. אבל לפני כן, קצת רקע על הרפורמה. כפי שמוסבר במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), משק החשמל בישראל מורכב משרשרת של כמה מקטעים: ייצור (ייצור החשמל באתרי הייצור), הולכה (הולכת האנרגיה החשמלית מיחידות הייצור אל תחנות מיתוג ותחנות משנה הפרוסות ברחבי הארץ), חלוקה (מערכות קווי מתח גבוה ונמוך ואביזריהן, מערכות המקשרות בין סוגי רשתות, מערכות תקשורת ומערכות עזר כמו מערך המדידה), אספקה (מכירת החשמל לצרכן הסופי - צרכנים עסקיים או ביתיים) וניהול (ניהול משק החשמל, קביעת האופטימיזציה של ייצור וצריכה של חשמל ותכנון הפיתוח העתידי של משק החשמל).

ביוני 2018 התקבלה החלטת ממשלה 3859 שביקשה לערוך "רפורמה במשק החשמל ושינוי מבני בחברת החשמל" - ובעקבותיה נחקק תיקון לחוק משק החשמל. הרפורמה בעיקרה כללה צעדים להגברת התחרות במשק החשמל במגוון מקטעים. מה שרלוונטי לענייננו הוא מקטע האספקה, האחרון בשרשרת הייצור, לגביו נקבע כי הוא ייפתח במלואו לתחרות על הלקוחות העסקיים הגדולים ועל הלקוחות הביתיים.

על פי המעקב שבוצע על ידי המרכז להעצמת האזרח במסגרת פרויקט "המוניטור" (גילוי מלא: הפרויקט מתפרסם במדור "המוניטור" של גלובס), בחודש נובמבר 2019, פרסמה רשות החשמל עקרונות לפיילוט לפתיחת מקטע האספקה במשק החשמל לתחרות. במסגרת הפיילוט 2 מסלולים: מספקים חדשים - במסלול זה ייבחן שילוב חברות אספקה חדשות במשק החשמל. החברות ירכשו את האנרגיה ממנהל המערכת ויוכלו למכור אותה לצרכנים ביתיים או לצרכנים תעשייתיים ומסחריים; מספקים קיימים לצרכנים ביתיים - הפיילוט צפוי להתחיל כחצי שנה לאחר קבלת החלטה על עקרונות הפיילוט. הפיילוט נמשך שנתיים והסתיים בינואר 2023. לאחר סיום הפיילוט, רשות החשמל איפשרה לבתים בהם יש מונה חכם (מונה אלקטרוני מתקדם, המאפשר מדידה רציפה של צריכת האנרגיה ופרמטרים חשמליים נוספים החיוניים לניהול מיטבי של צריכת האנרגיה) להתחבר למספקי חשמל ביתיים.

ואולם, היות שהתחרות הייתה רלוונטית רק לבעלי מונים חכמים, היא לא נפתחה לרוב הצרכנים הביתיים. שכן אף שכבר היו לקוחות שקנו חשמל מיצרנים פרטיים, רובם המכריע היו צרכנים במתח גבוה (לא ביתי). אומנם לפי רשות החשמל, עד 2028 יוחלפו כלל המונים הבסיסיים במשק למונים חכמים, אך בינתיים, על פי נתוני הרשות, מתוך למעלה מ-3 מיליון מונים המותקנים בקרב הצרכנים הביתיים, רק 480 אלף הם מונים חכמים, כאשר כ-2.65 מיליון הם מונים בסיסיים. כלומר, לפי האסדרה הנוכחית, כרגע רוב הצרכנים הביתיים לא יכולים לעבור למספק פרטי.

על כן, בפברואר האחרון, רשות החשמל הודיעה שבהמשך לצעדי הרפורמה שמוביל השר כהן, יפורסם שימוע הציבורי למעבר בין מספקים גם למשקי בית ללא מונה חכם, כך שענף החשמל ייפתח לתחרות מלאה במסגרתה יוכלו חברות למכור חשמל לכל משקי הבית בישראל. לפי הדף הנלווה למסמך השימוע שפרסמה הרשות, "במטרה להסיר חסמים ולקדם את התחרות במקטע האספקה, מוצע לאפשר לצרכנים ביתיים להשתייך למספקים פרטיים בלא תלות בהתקנתו של מונה חכם. בהתאם, הצעת ההחלטה מסדירה את הליך ההתחשבנות של המספקים מול מנהל המערכת, ואת התחשבנות מנהל המערכת מול חברת החשמל, כאשר צרכן ביתי ללא מונה חכם מצטרף למקטע האספקה התחרותי".

מבחינת לוחות הזמנים, בפברואר, כאמור, התבצעה יציאה לשימוע ציבורי במליאת רשות החשמל, במרץ התבצע איסוף תגובות הציבור והכנה להחלטה במליאת רשות החשמל, באפריל צפויה להתקבל החלטה במליאת רשות החשמל וברבעון השלישי (בין יולי לספטמבר) התחרות צפויה להתחיל בפועל.

אז כמה זה אמור לחסוך לציבור? בתשובה לפנייתנו, השר כהן הסביר על מה מבוססת ההערכה שלו: "הכנסות משק החשמל הם מעל 30 מיליארד ש״ח בשנה, ההנחה המוצעת ללקוחות על ידי החברות היא בין 5-20 אחוז, בהתאם החסכון יכול אף לחצות את ה-3 מיליארד שקלים".

העלות הכללית של משק החשמל - שמורכבת גם מהעלות המוכרת לצורך קביעת תעריף החשמל מסתכמת וגם מהעלות לא מוכרת שנמכרת באופן פרטי בין יצרנים לצרכנים - אכן מוערכת בכ-35 מיליארד שקלים. ואולם, כפי שהסבירו לנו ברשות החשמל, כדי לבצע הערכה של החיסכון הכספי, החלק הרלוונטי לחישוב הוא החלק הראשון, שכן הוא החלק המפוקח של תעריף החשמל לצרכן שמיתרגם לתעריף שמשלמים הצרכנים הביתיים - וממנו לחשב את ההנחות בתעריף. לפי נתוני הרשות, אותו חלק מסתכם בכ-28 מיליארד שקלים בשנה.

ומה לגבי שיעור ההנחות? בהתאם לדבריו של כהן, רשות החשמל מעריכה את הוזלת החשבון בשיעור של כ-5-20%. אך אם נרצה להגיע לטווח הערכות יותר מצומצם, אפשר להסתכל על ההנחות שהמספקים הפרטיים מציעים. אם כי חישוב ההנחות אינו עניין טריוויאלי, שכן, כפי שדווח בגלובס, מגוון מספקות החשמל הפרטיות מציעות שיעורי הנחה שונים - שבמקרים רבים אף משתנים בהתאם לזמן הצריכה (ביום חול או בסוף שבוע, ביום או בלילה) או למועד ההצטרפות לחברה (לדוגמה הנחות מוגדלות החל מהשנה השנייה או השלישית).

כדי להבין את סדרי הגודל וכדי לפשט את החישוב, בחרנו לצורך החישוב מסלול שעובד לפי הנחה קבועה (ללא תלות בזמן הצריכה או במועד ההצטרפות): הנחה בגובה 6.5% על חשבון החשמל בכל שעות השבוע (יצוין כי החברה גם מציעה הנחות בתחום אספקת הגז). אם ניקח הנחה בגובה 6.5% על החלק הרלוונטי של תעריף החשמל - שכאמור, עומד על כ-28 מיליארד שקלים - נקבל חיסכון בגובה כ-1.8 מיליארד שקלים. אם ניקח בחשבון שיש חברות שנותנות הנחות מוגדלות בהתאם לפרמטרים שונים, נראה שההערכה של כהן לגבי חיסכון שנע בטווח של בין 2 ל-3 מיליארד שקלים אכן מתקבלת על הדעת.

יחד עם זאת, יצוין כי ישנן גם הערכה אחרת. בתגובה להודעה על הרפורמה, שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה (חברת ניהול מערכת החשמל), נקב בהערכה שמרנית בדבר חיסכון שנתי של 750 מיליון שקלים לכלל הצרכנים. ברשות החשמל הסבירו לנו שהפערים מוסברים על ידי שוני בהנחות היסוד - שבשלב ראשוני עשויים להניב הערכות סופיות שונות.

בנגה מסרו לנו את שיטת החישוב שלהם: ההערכה שלהם היא תוצאה של מכפלה של מספר המונים החכמים (3.1 מיליון מונים), השימוש השנתי הממוצע (9,100 קוט"ש), המחיר לקוט"ש (53 אגורות) ושיעור הנחה (5% בהערכה שמרנית). התוצאה של המכפלה הזו היא כ-748 מיליון שקלים - שזו ההערכה של נגה לשיעור החיסכון השנתי כתוצאה מהרפורמה.

ומה לגבי טענתו הנוספת של כהן, על כך שההוצאות על חשמל הן במקום השלישי בגובהן בקרב משקי הבית? את הטענה הזו אפשר לבדוק באמצעות נתונים מתוך סקר הוצאות משקי הבית שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). הסקר העדכני ביותר כולל נתונים משנת 2021. כשפנינו לכהן, נמסר לנו כי כוונתו היא רק "להוצאות צרכניות שנשענות על צריכה חודשית שוטפת" - ולכן, הוא אינו מחשיב תשלומי חובה והוצאות על סעיפי חיסכון. בהתאם לכך, גם אנחנו לא נכלול הוצאות עבור תשלומי חובה כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי והוצאות עבור סעיפי חיסכון כמו תשלומים לקרן פנסיה ופירעון משכנתאות.

לפני שנעבור לנתונים, נציין שהאופן שבו נתבונן על ההוצאות אינו חופף לרמת הסיווג של הלמ"ס, משום שכהן השווה בין סוגי קטגוריות שונות: בסקרים של הלמ"ס, הקטגוריות "דיור" ו"מזון" הן כוללניות יותר מאשר "חשמל". לכן, כדי להידרש להשוואה של כהן, אף אנחנו נתבונן על סוגים שונים של הוצאות, גם אם החלוקה הקטגוריאלית שלהם בלמ"ס מופיעה באופן שונה.

על פי נתוני הלמ"ס, ההוצאה של משק בית על חשמל (לצריכה שוטפת) עומדת על 372 שקלים. כפי שציין כהן, ההוצאה על דיור ומזון היא אכן גדולה יותר. כחלק מההוצאות על דיור, ההוצאה על "צריכת שירותי דיור בבעלות" עומדת על 2,617 שקלים; שכר דירה על 1,038 שקלים; פירעון משכנתא - 994 שקלים; ארנונה (שנכללת תחת ההגדרה של "מיסים עירוניים" שמסווגים כחלק מ"תחזוקת הדירה ומשק הבית") ו"ריהוט וציוד לבית" (שנמצאים בקטגוריה נפרדת מזו של "דיור") - 601 שקלים. באשר למזון, גם ההוצאות על פירות וירקות או על בשר ועופות לבדם גבוהות יותר מההוצאה על חשמל - ואלה עומדות על 883 ו-484 שקלים בהתאמה.

ואולם, ישנן הוצאות אחרות שגבוהות גם הן מההוצאות על חשמל. כך, ההוצאה על בריאות (שכוללת ביטוחי בריאות, הוצאות על שירותי בריאות והוצאות על תרופות וציוד רפואי) עומדת על 967 שקלים; ההוצאות לכלי רכב שעומדות על 1,618 שקלים (בתוכן נכללת ההוצאה החודשית עבור "קניית מכונית" שעומדת לבדה על 521 שקלים); "שירותי חינוך" על 818 שקלים ו"הלבשה והנעלה" - 518 שקלים.

מכאן שעל פי הבדיקה לפי סוגי הוצאות שונים, ההוצאה על חשמל אינה ההוצאה השלישית בגובהה כפי שציין כהן, אלא ההוצאה השביעית בגובהה.

לסיכום, אף כי יש הערכות שונות לגבי היקף החיסכון השנתי הצפוי מהרפורמה באספקת החשמל, ההערכה בה נקב כהן - של בין 2 ל-3 מיליארד שקלים, אכן מתקבלת על הדעת. לעומת זאת, בניגוד לדבריו, ההוצאה על חשמל אינה ההוצאה הגבוהה ביותר אחרי דיור ומזון - ואפשר למצוא עוד ארבעה סוגי הוצאות שעליהם ההוצאה החודשית של משקי בית גבוהה יותר. לכן דבריו של כהן חצי נכונים.