בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים חייב בשבוע שעבר את רשות מקרקעי ישראל למסור מידע לשתי חברות נדל"ן שהתמודדו במכרז, לאחר שסירבה לעשות כן, והפנתה להגשת בקשה לפי חוק חופש המידע. בית המשפט העביר ביקורת על הימנעות הרשויות מלמסור את המידע. המדינה תשלם 20 אלף שקל הוצאות משפט לחברות.
● המאבק באלימות יחכה: הכסף חולט, אבל במשרדים הרלוונטיים לא דאגו שיגיע ליעד
● ההערות שמסתתרות בדוחות: כך קפצו מכירות הדירות החדשות
החברות יניב גוב-ארי השקעות ויזמות ואהרן מנדלקורן יזמות נדל"ן ניגשו יחד למכרז שפרסמו רמ"י ומשרד השיכון והבינוי לרכישת זכויות חכירה בשמונה מגרשים בבית שמש. הצעתן דורגה כשנייה, ובמכרז זכה ביולי זוכה אחר.
הזוכה התחייב לעמוד בתוך 90 ימים בתנאים משלימים, והחברות שהפסידו ביקשו לקבל מסמכים המעידים על כך שהוא עמד בתנאים המשלימים. רמ"י סירבה למסור את המסמכים והשיבה להן כי עליהן לפנות בבקשה לחופש מידע, וכי מדובר במסמכים שלא נכללים ברשימה המפורטת בתקנות חובת המכרזים. בבית המשפט טענה הרשות כי הבקשה הוגשה למעלה מחודשיים אחרי המועד שבו ניתן להגיש בקשה.
השופט אלכסנדר רון דחה את הטיעון של רמ"י וקבע כי אין להתנהלותה כל הצדקה. "עמדת המשיבות בהליך זה היא מן התמוהות ביחס לרשויות המדינה האמורות לחתור לשקיפות מרבית, בוודאי בגדרי התנהלותן בהקשרים מכרזיים".
"הזוכה אינו זוכה סופי"
השופט קבע כי המסמכים שביקשו החברות לא יכלו להיווצר במועד שממנו ספרה להן רמ"י את הזמן בהתאם לתקנות, ולכן אין היגיון בטענתה לשיהוי. נדחתה גם הטענה כי המסמכים לא כלולים בתקנות. נקבע כי התקנות לא מתייחסות למסמכים שנוצרו בשלב מאוחר, ולפי הפסיקה יש למסור אותם.
"מכרז שבו נדרש הזוכה למהלכים משלימים, לא מסתיים, והזוכה אינו זוכה סופי, קודם שהושלמו אותם מהלכים משלימים נדרשים. וככל שהזוכה טרם זכה באופן סופי, חולש הדין המכרזי על המהלך, ובוודאי שבנסיבות אלה, אין להפנות את המציע שזכה כ'שני' לחוק חופש המידע", קבע השופט.
השופט רון ביקר את רמ"י, המנוהלת בידי ינקי קוינט, וקבע כי החלטתה להפנות את החברות לבקשה לפי חוק חופש המידע הותירה בו "תחושה של אי-נוחות", מאחר שאם החברות זכאיות למידע - למה הרשות מטריחה אותן להליך אחר? ואם לא ראוי לחשוף את המידע המבוקש, ובקשתן תסורב - ראוי היה לנמק את הסירוב בעמדה מהותית.
השופט הוסיף כי אין להתפלא על כך שהשתמע מטענת החברות שההפניה להליך אחר נועדה להכביד עליהן ולמשוך זמן. בית המשפט חייב את רמ"י ואת משרד השיכון למסור את המסמכים בתוך 14 ימים.
רמ"י ומשרד השיכון והבינוי יוצגו על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי. את החברות יצג עו"ד דן ליברמן, שותף במחלקת ליטיגציה במשרד ש. פרידמן אברמזון.
תגובת רמ"י: "רמ"י לא סירבה למסור מסמכים, כי אם ביקשה שהדברים ייעשו בהתאם לחוק. יובהר - לעניין בקשות מידע מרשויות המדינה יש הסדר כללי והסדרים ספציפיים, כאשר במקרה דנן ההסדר הספציפי מעוגן בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, ואילו ההסדר הכללי הוא ההסדר הקבוע בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
"כפי שהבהרנו במסגרת ההליך המשפטי, תקנות חובת המכרזים מוגבלות בהיקפן וקובעות מגבלה של 30 ימים להגשת בקשה מכוחן, כאשר העותר הגיש את בקשתו למעלה מחודשיים לאחר סגירת המכרז. במקרה כזה, בהיעדר הסדר הקבוע בתקנות, חלה המסגרת הכללית והמחייבת של חוק חופש המידע, והעותר התבקש להגיש בקשה מסודרת מכוח החוק - אולם העותר סירב להגיש בקשה כאמור ופנה לבית המשפט.
"במסגרת פסק דינו קבע השופט כי אכן מדובר בלקונה בתקנות, אולם אף שסבר כי לא קיים הסדר בתקנות לבקשה המוגשת, לא חל חוק חופש המידע, מכיוון שעדיין חלה המטריה של דיני המכרזים. לאור פסק הדין, היוצר הסדר משפטי חדש, מתגבש בימים אלה נוהל עבודה מסודר לצורך טיפול בבקשות מסוג זה, לאור הנחיות בית המשפט".
מספר ההליך: 19141-01-24.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
