המאבק באלימות יחכה: הכסף חולט, אבל במשרדים הרלוונטיים לא דאגו שיגיע ליעד

תשובות שהוגשו לבקשה של התנועה לחופש המידע חושפות את הקלות שבה כספים שחולטו בתיקים פליליים, ומיועדים למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, אינם מגיעים ליעדם • כתוצאה מתקנות שלא הותקנו - המועצה שצריכה להחליט לאן הולך הכסף לא התכנסה מאז 2019

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מדוע 70 מיליון שקל שחולטו בתיקים פליליים, ומיועדים למטרות ציבוריות כמו טיפול באלימות, בסמים ובאלכוהול, מוטלים זה חמש שנים כאבן שאין לה הופכין?

תשובות לבקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע חושפות סיפור בלתי נתפס על האופן שבו כספי ציבור נזנחים ואינם מחולקים, דווקא בתקופה שבה הצורך בהם רב מאי-פעם. 

למלא את הבור התקציבי: שורת הצעדים של מנהל רשות המסים החדש
אבי חימי תובע את אילה חסון, הילה יחזקאל וחדשות 13 ב-9.2 מיליון שקל

החוק מתיר שימוש בכספים שנתפסו בביצוע עבירות שונות כגון סחר בסמים והלבנת הון, וכן הטלת קנסות ועיצומים כספיים בעבירות אלה. פקודת הסמים המסוכנים הסמיכה את האפוטרופוס הכללי לנהל קרן, שבה ירוכזו כל הכספים שחולטו מכוח העבירות האמורות.

הרשות הייעודית נסגרה

בפקודה נכתב כי "שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו בתקנות את דרכי הנהלת הקרן" וכן "את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרך חלוקתם". 

כמו כן קבעה הפקודה את מטרות הקרן, ובהן: עזרה באכיפת פקודת הסמים, גילוי רכוש בר-חילוט, ביצוע תפקידי המשטרה, המכס והרשות לאיסור הלבנת הון וכן ביצוע תפקידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

מכוח התקנות, שהותקנו בשנת 1990, הוקמו שתי מועצות, אחת המיועדת לכספי החילוט שהתקבלו בתיקי סמים, והשנייה מכספי הלבנת הון. תפקיד המועצות, בגדול, הוא להחליט מה עושים עם הכספים, ובתקנות נקבע מי החברים בהן. בכל הנוגע למועצה שרלוונטית לכספים שחולטו מעבירות סמים, נקבע כי שניים מחבריה יהיו אנשי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

בשנת 2017 נסגרה הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, שפעלה כתאגיד סטטוטורי מאז שנת 1988, ובמקומה הוקמה רשות חדשה, הכפופה למשרד לביטחון לאומי, אז ביטחון פנים: "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי".

בהצעת החוק לפתיחת הרשות החדשה, שהוגשה בתקופת השר גלעד ארדן, נכתב כי השינוי המבני, שבמסגרתו תיסגר החברה הממשלתית ותוקם רשות הכפופה למשרד, נועד "לייעל ולשפר את הפעילות שמבצעים כיום הרשות הלאומית והמשרד לביטחון הפנים לשם צמצום ההתנהגות האנטי-חברתית בישראל, הן בתחום ההתמודדות עם נגע השימוש בסמים ובאלכוהול, על היבטיו השונים, והן בתחום מניעת האלימות".

כמו כן נכתב כי "הקמת רשות פנים-ממשלתית ייעודית לנושאים האלה במשרד לביטחון הפנים תאפשר, בין השאר, קביעת מדיניות לאומית אפקטיבית בנושאים אלה ויישומה, ייעול הפעילות ומיצוי המשאבים המוקצים לנושאים האלה".

החוק נחקק, הרשות נסגרה, ובמקומה הוקמה רשות חדשה, אולם התיקון הנדרש לתקנות, בשל השינוי בזהות חברי המועצה שמחלקת את הכספים שחולטו בעבירות הסמים, לא אירע.

על-פי תשובת המשרד לביטחון לאומי לבקשה שהגישה התנועה לחופש המידע, אותה מועצה שמפעילה את הקרן התכנסה בפעם האחרונה בשנת 2019 - ומאז לא חולקו כספיה. "בשל אילוצים שונים", נכתב, "תיקון התקנות טרם הושלם".

כמו כן, צוין כי "בהתאם לעמדת המחלקה לייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לא ניתן לכנס את המועצה להכוונת פעולות הקרן עד להשלמת תיקון התקנות". 

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
 השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"נתונים מטרידים"

כמו כן עלה מתגובת המשרד כי שני מינויים במועצה פקעו ולא חודשו - נציג משרד הרווחה ונציג משרד החינוך. מהתשובה שקיבלה התנועה לחופש המידע ממשרד המשפטים עולה כי בקרן ישנם 70,239,448 שקל. עוד אושר שם כי לא כונסה המועצה בשל העובדה שהתקנות לא תוקנו, וכי הפעם האחרונה שנעשה דיווח בדבר הכספים בה הייתה ב-2019.

עו"ד עמית דויטשר, שהגיש את הבקשה יחד עם התנועה לחופש המידע, מסר כי "הנתונים העולים מן המידע שנמסר מטרידים - ומעלים כי בשל פגם טכני הנוגע לתיקון תקנות הסמים המסוכנים, עשרות מיליוני שקלים, אשר מיועדים לטובת הציבור, לא מועברים. המצב הוא כזה במשך לא פחות מחמש שנים, וראוי שהמדינה תפעל במיידי על-מנת לתקן את המצב". 

"שיקולים לא ענייניים" 

שעות רבות לאחר פרסום הכתבה נמסרה תגובת המשרד לביטחון לאומי, שהפנתה את החיצים למשרד האוצר. בתגובה צוין כי "המשרד לביטחון לאומי מכיר בחשיבות הנושא, פועל ומקדם תהליכי עבודה רבים, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, על-מנת לקדם את הקרן. בשלב זה, משרד האוצר מתנגד לכך שבין חברי קרן החילוט יהיה נציג של הרשות לביטחון קהילתי, ודורש שיהיה רק נציג של המשרד לביטחון לאומי. לצערנו, שיקולים לא ענייניים של גורמים במשרד האוצר מעכבים את קידום הנושא".

במשרד האוצר הופתעו מהתייחסות המשרד לביטחון לאומי וציינו כי היא "אינה ברורה. כבר במצב טרום השינוי, ראש הרשות לביטחון קהילתי ממונה כיו"ר הקרן. בנוסף, השר רשאי למנות נציג נוסף מטעמו. לעמדת משרד האוצר, נציג זה יוכל להיות מטעם הרשות לביטחון קהילתי או מטעם המשטרה. לפני כשנה הועברה אלינו בקשה להוספת נציג נוסף לשר, שכאמור מהווים כבר היום שליש מחברי הקרן. על-מנת לשמור על האיזון בין הגורמים השונים במועצה, ומאחר ויש ייצוג מספק למשרד וגופיו, התנגד משרד האוצר להוספת הנציג".

ממשרד המשפטים נמסר: "משרד המשפטים מכיר את הנושא ואת החשיבות הרבה בקידום התקנות, שיאפשרו את מינוי חברי הוועדה. בהתאם לכך, המשרד יפעל בשיתוף עם הגורמים הרלוונטיים על-מנת לקדם את אישור התקנות".