מאקרו ישראל | טור סופ"ש

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב • גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים • ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner
עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

קבוצת "ישראלים במיאמי" בפייסבוק, שעסוקה בעיקר בהצעות וחיפושי עבודה, בהשגת אשרות הגירה, בהצעות אירוח ובהופעות של סטנדפיסטים וזמרים מישראל שקפצו לביקור, כוללת היום למעלה מ-50 אלף חברים. 346 הצטרפו בשבוע האחרון. קבוצת "ישראלים בברלין" כוללת 35 אלף חברים, "ישראלים בפורטוגל" מונה 34 אלף ו"ישראלים ביוון חברים זה לזה" כוללת 7,400 חברים. מאות חדשים הצטרפו אליהן בשבוע האחרון.

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין 
פרשנות | ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים 

לא רוצה להשבית שמחות, אבל זה מוכרח לצנן את ההתלהבות המוגזמת מאז מוצ"ש שעבר, לאחר שעדן גולן (האלופה) קיבלה חיבוק חם מהצבעת הקהל באירוויזיון. מקום שני במבחן הקהל שבבית, שהוכיח לכולם שבעצם "אירופה איתנו". כשאין הצבעת נגד, אלא רק הצבעת בעד, חייבים להכניס לפרופורציות 12 נקודות שקיבלנו ממקומות כמו גרמניה, פורטוגל, אוסטרליה או "שאר העולם" (היי מיאמי). ודאי בשבוע של יום זיכרון ויום עצמאות. כמעט מיליון ישראלים גרים כיום מעבר לים, לא כולל הקהילות היהודיות שחיות שם. מרבית הישראלים בחו"ל, ותיכנסו לקבוצות הללו כדי לראות עד כמה אני צודק, עושים הכל כדי להסביר לעצמם ולאחרים כמה חשוב שהם נמצאים שם ולא פה כרגע. הצבעה לעדן, בעלות סמלית של פחות מאירו, מתבקשת מאליה.

כל זה לא צריך להפריע לנו ללמוד עוד פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול תובנות המומחים. שופטי תחרות האירוויזיון - המומחים שנבחרו בכל מדינה כמי שנחשבים לאנשים שמבינים במוזיקה ובתרבות - נתנו לישראל 52 נקודות, לעומת 323 נקודות שנתן לנו הקהל הרחב בבית. לא צריך יותר מדי היכרות עם מוזיקה או עם התחרות כדי להבין ששום שיקול ענייני לא היה מעורב בהחלטתם, אבל קחו מזה את המסקנה שחוכמת ההמון הקולקטיבית נכונה ומדויקת פי כמה.

אור השמש המחטא יודע גם לסנוור

בתזמון נהדר, גם המגרש הכלכלי זימן לנו בסוף השבוע הקודם שיעור בפער הבלתי נתפס בין חוכמת ההמונים לבין חוכמת המומחים. בשישי בערב הודיעה חברת דירוג האשראי מודי'ס שהיא מותירה את דירוג האשראי של ישראל על רמה של A2. מדובר בבשורה מעודדת למדי, אלא שבשוק עצמו כבר מתמחרים אותנו ברמת סיכון גבוהה בהרבה, BBB- לפחות, כ-4 רמות מתחת. ושוב, כל מי שעיניו בראשו מבין שאכן יותר מסוכן כאן, כלכלית ובכלל. בלי שום קשר לשאלה מי אחראי ומה ניתן לעשות כדי לעצור את הסיוט שנכפה עלינו, צריך לתמחר את פרמיית הסיכון הזו. התרגום המעשי הוא כמובן התשואה שמבקשים רוכשי החוב לקבל, שדומה כרגע למדינות שמדורגות הרבה מתחת לציון שקיבלנו מהמומחים של חברת הדירוג הבינלאומית.

על הדרך, התוצאות המוטות של שופטי האירוויזיון צריכות להזכיר לנו גם את הבעייתיות שכרוכה בהצבעה שקופה מול כולם. אוהבים לצטט את שופט בית המשפט העליון האמריקאי לואי ברנדייס, שטבע את הביטוי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", אבל תחת אור השמש המסנוור אנשים גם מתנהגים אחרת. כשפוליטיקאים, או להבדיל שופטים בתחרות בינלאומית, יודעים שהצבעתם ודבריהם יירשמו בפרוטוקול ויחשפו לעין כל - הם ייטו לא פעם להכריע לפי המצופה מהם. ובסופו של דבר, במציאות העגומה, קשה לראות אירופאי שבפנים גלויות ירים יד לטובת ישראלית בת 20 שנתנה את הופעת חייה. אור השמש יודע גם לסנוור כך שאי אפשר לראות את האמת הברורה.

בני החושך שלטו, עוד לפני הרשתות החברתיות

ועוד הערה אחרונה על רוב ומיעוט. כבר בעידן של טלוויזיה ותקשורת המונים בחיתוליה אמר פרופ' ישעיהו ליבוביץ שיותר משהיא מדרדרת את הציבור, היא מכניסה את "בני החושך" לפריים שלנו. הוא ציטט את "אופרה בגרוש" של ברכט ("אחת מהיצירות הגדולות ביותר לאחר מלחמת העולם הראשונה"), שמסתיימת באמירה כי "אלה מצויים בחושך ואלה מצויים באור, אך את בני האור רואים ואת בני החושך אין רואים". רק שהיום, הוא אמר, די לפתוח טלוויזיה או עיתון ולראות את בני החושך אצלנו בבית (על עולם ומלואו - שיחות עם מיכאל ששר, הוצאת כתר 1987). והוא לא צפה את הרשתות החברתיות ואת האלגוריתם שבעיקר מעוניין להראות לנו את בני החושך ולחולל כאוס, ולא דמיין איך תיראה האקדמיה האמריקאית בשנת 2024, ולא את הכאפיות על ראשי צופים צועקי בוז בתחרות שירה אירופית.

הבעיה היא שזה מדבק. כשידם של בני החושך על העליונה, זה יכול להסביר למה הפוליטיקאים שלנו יורדים למכנה משותף נמוך כל כך. כמו שאמר ליבוביץ: "מאחר שרוב בני האדם הם טיפשים ורשעים, הרי שגם שלטון הרוב הוא שלטון הטיפשים והרשעים, וזאת אנחנו הרי רואים ממש בכל העולם כולו".

כוכבי השבוע

מצוין: האפליקציה שאתם חייבים להוריד  

עזבו הכל ותורידו לטלפון את האפליקציה של ChatGPT, ששודרגה והפכה לחינמית. שאלתי את האפליקציה על יתרונותיה מול חסרונותיה. היתרונות שהיא מונה הם נגישות וזמינות, סיוע בכתיבה ("יכולה לעזור בכתיבת מסמכים, מכתבים, מאמרים ועוד"), למידה מותאמת אישית ("הסברים ברמות שונות") ושיפור ביצירתיות ("סיוע ברעיונות חדשים לכתיבה יצירתית").

בצד החסרונות, היא מודעת לבעיותיה: "ChatGPT עשוי לספק מידע לא מדויק או מיושן, מאחר והמודל מתבסס על ידע שנצבר עד לתאריך מסוים". יש לה גם בעיות הבנה והקשר, תלות טכנולוגית ("שימוש מוגבר יכול לגרום לצמצום יכולת הלמידה העצמאית") ופגיעה בפרטיות.

"באופן כללי", היא כותבת,"ChatGPT הוא כלי עוצמתי עם פוטנציאל רחב, אך חשוב להשתמש בו בצורה מושכלת ולהיות מודעים למגבלותיו". בהצלחה לכולנו.

בלתי מספיק: כשהניתוק הופך כבר לדגל

בכל יום מחדש מתאמצת הממשלה להוכיח עד כמה היא מנותקת. ואין מיטיב משר השיכון יצחק גולדקנופף להטיח זאת לכולנו בפרצוף.

השבוע קרא השר החרדי להצטרף לצעדת עזה שיצאה משדרות ביום העצמאות וקראה להתיישב מחדש ברצועה. כשעמדה כזו באה משר שנציגיו אפילו לא נושאים בנטל הביטחוני, נציג מדינה שעשרות אלפי תושביה לא יכולים לחזור לביתם שבתוך גבולות ישראל, ברור למה זה לא עובר חלק בגרון. יום קודם לכן הגיע השר לשאת דברים בבית הקברות הצבאי ברחובות. החוק אמנם קבע ששרים וחברי כנסת יכבדו בנוכחותם את בתי העלמין, אבל צריך מידה מאוד קלה של היגיון בריא כדי לא לשאת דברים מול קברי גיבורים שנפלו בצבא, שבו השר בוחר שלא לשרת.

אבל הניתוק הזה לא באמת מפליא. הרי רק במקרה, בגלל התנגדות מבית, אותו גולדקנופף אינו חבר בקבינט הביטחוני שלנו.