"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

זמן קצר לאחר שחסן מהדווי, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חוסל בדמשק, פנו בחיל האוויר להכנת הטייסים והנווטים לתגובה איראנית חריפה באמצעות פיתרון מוכר - הסימולטורים של אלביט שנמצאים בבסיסים כדבר שבשגרה. במבחן התוצאה אין ספק כי ההכנות היו מוצלחות, שהרי מבין 185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ו־110 טילים בליסטיים - יורטו 99% מהאיומים. זאת לא רק באמצעות מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל, אלא גם בעזרת מטוסי קרב.

● השבוע בתעשיות הביטחוניות| הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר
● עסקאות נשק בשווי 2.5 טריליון דולר: העולם נערך למלחמה  

"התאמנו על הרבה יותר מזה", מפתיע בשיחה עם גלובס רס"ן (מיל') א', נווט קרב בטייסת 253, שנטל חלק ביירוט לפי כחודש. "הגנה על שמי מדינת ישראל היא המשימה מספר אחת. בהתאם לכך אנחנו מתאמנים באוויר וגם בסימולטור", מספר רס"ן א'. "כל טייס או נווט קרב מתאמן בסימולטור, החל מההכשרה הבסיסית". למעשה, חיל האוויר הוסיף אל האימונים באוויר בשגרה, שמתקיימים בעיקר במרחב הימי, 15% נוספים של תרגולי גיחות בסימולטורים.

חיסכון ענק בעלויות

להפעלת סימולטורים יש גם שיקולים כלכליים בלתי מבוטלים. לפי פורבס, עלות שעת טיסה של F-16, למשל, עומדת על 8,000 דולר. לכן, כל אפשרות להפעלה של סימולטור במקום זאת, מהווה חיסכון גדול בעלויות. אלביט היא חברה מהראשונות ומהמובילות בקנה מידה בינלאומי בענף הסימולטורים, שלא כולל רק את תחום הטיסה. במאי אשתקד, למשל, זכתה החברה בחוזה ממשרד ההגנה הבריטי בשווי של כ־71 מיליון דולר לאספקת סימולטורים לטנק המערכה המתקדם "צ'אלנג'ר 3", שצפוי להיכנס לשירות ב־2027, ולנגמ"ש החדיש "בוקסר".

כשעוסקים באותם סימולטורים של מערך ה־F-16, יש כמה מאמנים, ביניהם מאמן שמלמד על מפות, מבנה המטוס ומערכות, ויש את גולת הכותרת - המרכז לאימון משימתי, שמאפשר לתרגל תרחישים מסוגים שונים ולחסוך זמן טיסה. "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה, ומעורבות של פלטפורמות מאוישות", מסביר רס"ן א'. "במסגרת זאת יש את מערכות המטוס, מתפעלים אותן, מייצרים מגע מכ"מ, רואים את המטרה במערכות, משגרים עליה טילים - ומפילים".

אחת האפשרויות המעניינות בסימולטורים של אלביט, שבהן משתמש גם בין השאר חיל האוויר היווני, היא לתרגל תרחישים במבנה (כלומר כמה מטוסים יחד) ובמעורבות מרבית חלקי שרשרת הפיקוד. מרכז השליטה של חיל האוויר אמנם יושב בקריה, אבל מי שמחלקים מטוסים למטרות אלו הבקרים, והם נוטלים חלק פעיל בסימולטור.

 ''כל טייס או נווט קרב מתאמן בסימולטור, החל מההכשרה הבסיסית'' / צילום: אלביט מערכות

תכניס אותנו לסימולטור.
"חווים את הטיסה כמו שהיא. מזיעים, חווים את המתחים והאתגרים, וזו הגדולה. זו כיפת זכוכית שנמצאים בתוכה, והמטוס מתנהג כמו מטוס. במקום להתאמן כמטוס מול מטרה, מתאמנים יחד כארבעה, וזה מאפשר את ניהול המרחב והמבנה".

כלי משמעותי בסימולטור של אלביט הוא מחולל הזירה: תוכנה שנותנים לה מאפיינים ומוח התנהגותי, ואליה ניתן להוסיף ישויות ואיומים תוך כדי תנועה וכן להזין מידע רב. בד בבד, המערכת לוקחת בחשבון כוחות אויב, כוחות צה"ל בשטח, וגם כוחות של צבאות שותפים.

"כמו סרט מדע בדיוני"

כבר שעות ספורות לפני המתקפה האיראנית, רס"ן א' וחבריו היו מוכנים. "זה התחיל מזה שהיה מודיעין מקדים, הטייסת החליטה לעבות כוננות לקראת האירוע כבר זמן מה קודם לכן. בפרקי זמן גדולים התכוננו, תודרכנו, התאמנו ולכן הוקפצתי ליחידה לפני האירוע. נערכנו מאוד בטייסת בהרבה היבטים, ומצאתי את עצמי בכוננות הגנת שמי המדינה".

נווט הקרב משתף ממש בתחושות מרגעי האמת בקוקפיט באוויר. "הייתה אי־ודאות רבה. האזרחים חוו הכל מהחדשות, אבל אנחנו בסוף לא ידענו מה הולך והיינו מנותקים מהתקשורת. תודרכנו היטב, היה מודיעין, אבל בסוף בתרחישים שאתה לא חווה לא ניתן לדעת איך תתפקד".

באותם רגעים חיל האוויר, על כוחותיו שבאוויר וכוחות מערך ההגנה האווירית שבקרקע, נדחקו לקצה. "מייד לאחר ההמראה ראינו עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר כשכולם במגמת הגנה. זה מספר מטוסים שלא יצא לי לחוות באותה גזרה במקביל".

רס"ן א' זוכר במיוחד את הרגע שבו התקבל דיווח על מאות כטב"מים שצפויים להגיע בשעה הקרובה. "בהתאם לזה חילקו אותנו לגזרות והשיטה עבדה כך שאחד נכנס לגזרה, ומחליף את מי שעבד לפניו. זה נראה כמו סרט מדע בדיוני. פתאום אני שם וזה בדיוק מה שהתאמנו עליו".

לרס"ן א' חשוב לסיים את דבריו עם מסר: "חיל האוויר לא מורכב רק מטייסים ונווטים. יש המון חיילים, קצינים ונגדים, וכן לוחמי הגנה אווירית שעבדו ברמה היסטורית באותו לילה".