"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

"עייפים מהאנטישמיות בקמפוס שלכם? יש אופציה טובה יותר", סיסמת הפרסום המאוד אמריקאית הזו היא כותרת טור הדעה שכתב נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והופיע בוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע שעבר. "אנחנו מקווים שהמנהיגים העולמיים ינקטו צעדים למנוע אפליה, אך החובה לפעול מוטלת גם עלינו", כותב סיון במכתבו הקצר. "מדענים ישראלים בקמפוס שלנו פועלים לבנות פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. איננו יכולים להאט את הקצב של המדע. חוקרים, מורים וסטודנטים שחשים שאינם מתקבלים בברכה בקהילות שלהם למרות מחוייבותם למחקר המדעי - הדלתות שלנו פתוחות".

● בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה
● חרם אקדמי: האקדמיה ההולנדית המלכותית לאמנות מנתקת קשרים עם "בצלאל"
● יואב קרני, פרשנות | האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

הקריאה הזו של סיון מגובה במעשים. הטכניון פרסם בסוף אפריל קול קורא המזמין חוקרים וסטודנטים מכל העולם להצטרף כעת לטכניון. הקריאה היא לאנשי סגל בכל הדרגות, אשר יוכלו להגיש מועמדות ולהגיע או למשרה קבועה, אם הם ימצאו מתאימים למשרה, או אם לתקופה קצרה, כולל אפשרות להנחיה משותפת לפוסט דוקטורט או לדוקטורט יחס עם האוניברסיטה אליה הם שייכים היום. סטודנטים יכולים להגיע דרך תוכנית חילופי סטודנטים מיוחדת לתקופות של בין חודשיים לשנה, בעיקר סטודנטים לתארים מתקדמים. כמו כן החל מסתיו 2025, תיפתח לפחות בחלק מחוגי הלימוד תוכנית שבה שנת הלימודים הראשונה נערכת באנגלית, וכוללת לימודי עברית כדי להשתלב בשנה לאחר מכן במערכת הלימודים הרגילה.

"בשבועות הספורים מאז שפרסמנו את הקול הקורא, קיבלנו עשרות פניות", אומר סיון. "זה אומר שישנו צורך אמיתי". הוא מציין כי המחשבה הייתה קודם כל להקל על הישראלים והיהודים שחווים חוויות לא נעימות בקמפוסים, ולדבריו חלק מן הפונים אכן הגיעו אחרי שעברו חוויות אישיות לא נעימות. "אחת הסיבות להקמת מדינת ישראל היא לתת מקום לאנשים שלא מרגישים נוח היכן שהם נמצאים", אומר סיון.

אך בנוסף, התוכנית נועדה גם לקלוט חוקרים מעולים שבמקרים אחרים אולי קשה יותר להחזיר לישראל, ואת החוקרים המגיעים באופן זמני, לשלוח בחזרה לארה"ב עם הבנה עמוקה יותר של המתרחש בישראל.

מצד אחד, זה נהדר להחזיר מוחות ולעטוף באהבה אנשים שחוו קושי על רקע היותם ישראלים ויהודים בקמפוסים הסוערים. אבל, האם הם לא יהיו חסרים שם? הן לשם פיתוח הקשרים הבינלאומיים של האקדמיה הישראלית ואם כדי להתמודד מול הנרטיב הפלסטיני?
"אנחנו חושבים קודם כל על מה רוצים האנשים. בכל מקרה זו טיפה בים, מול הישראלים והיהודים הרבים שנשארו בקמפוסים. האם יש חשש שאנחנו בתהליך שבו ישראלים ויהודים בסופו של דבר ימנעו מהקמפוסים של האוניברסיטאות המרכזיות או יפחדו להביע שם את כולם? אני באמת לא יודע. אבל המענה שלנו הוא למי שמרגיש שהוא לא רוצה להיות שם".

אתם חוששים ממה שקורה לשיתופי הפעולה הבינלאומיים?
"בוודאי. שיתוף הפעולה הבינלאומי הוא נשמת אפה של האקדמיה. אנחנו נלחמים בכך כל האוניברסיטאות יחדיו וגם כל אחת בנפרד, אבל צריך לבנות מנגנון שגודלו ועוצמתו דומים למנגנונים של הצד השני. הם נערכים כבר שנים, ואנחנו לא פעלנו, וחייבים לפחות לפעול עכשיו. זה חיוני לכלכלה, לכח האדם, לעצמאות הישראלית בתחומים השונים. אבל המדינה כמעט לא נוכחת באירוע".

האקדמיה למדעים קוראת "להבטיח את עתיד המחקר הישראלי"

בתוך כך, היום (א') שלחה מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מכתב לראש הממשלה, לראש המל"ל ולשרי האוצר, החוץ והמדע, ובו קריאה דחופה לפעול בזירה הבינלאומית נוכח הפגיעה במעמדו של המדע הישראלי. 

"מועצת האקדמיה מביעה חשש כבד מן הסימנים המתרבים על התעצמותו של חרם אקדמי רחב-היקף וחסר תקדים על מוסדות מחקר ועל מדענים ישראלים, חרם שיוביל להתדרדרות חריפה במעמדה המדעי של ישראל בעולם ולפגיעה אנושה בעתיד המדע הישראלי", נכתב במכתב. "בעקבות מלחמת ישראל-חמאס, מוסדות מובילים ברחבי העולם שוקלים מחדש את יחסיהם עם המדענים ועם מוסדות המחקר הישראליים, נסוגים ונמנעים משיתופי-פעולה ומקיום ביקורים הדדיים, מעריכת כינוסים משותפים ומהקשר המדעי בין קהיליות מדעיות".

לדברי חברי האקדמיה, "זו תופעה מסוכנת והרסנית המאיימת על המדע הישראלי, ויש חשש כבד שצעדים אלה יפגעו אף במקומה המכובד של ישראל כחברה בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, הממלאות תפקיד חשוב בפעילות המדע הישראלי וטיפוח עתידו".

האקדמיה קוראת לממשלה לנקוט כל דרך אפשרית על-מנת להבטיח את עתידו של המחקר הישראלי. בנוסף לדרישה לחזק את המדע, את ההסברה ואת קשרי החוץ, מסבירים באקדמיה כי "על הממשלה לזנוח לאלתר אלה מפעולותיה אשר פוגעות בעצמאות המדע ומוסדות המחקר והתרבות".

האקדמיה פונה גם בקריאה למוסדות הבינלאומיים "להימנע משימוש בחרם ככלי לניהול מחלוקות גאו-פוליטיות ולהכיר באחריותם לעמוד איתן נגד גילויי אנטישמיות וסנטימנטים אנטי-ישראליים המופיעים לעתים במסווה של ביקורת פוליטית". 

מה קורה עכשיו באוניברסיטאות בעולם?

בימים אלה מסתיימת שנת הלימודים בקמפוסים רבים בארה"ב, ובהתאם לכך גם המחאות מגיעות בהדרגה לסיומן, אם כי לא בדעיכה טבעית. בכמה אוניברסיטאות כמו הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת אריזונה, התרחשו בימים האחרונים עימותים אלימים בין המשטרה לבין הסטודנטים, כאשר המשטרה חיסלה בהדרגה את מחנות האוהלים, תוך שימוש באמצעי פיזור הפגנות ומעצרים ברבים מן המקרים. מעצרים ועימותים המשיכו להיערך השבוע גם באוניברסיטת ברקלי ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בה התרחשו האירועים המתוקשרים ובין החריפים ביותר, זכתה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק בשבוע שעבר להצבעת אי-אמון מטעם סגל בית הספר לאמנות ומדעים. בסגל טענו כי פעילותה "סיכנה את הסטודנטים ואת ערכי היסוד של האוניברסיטה, כולל חופש הביטוי והחופש האקדמי". נראה כי פינוי המאהל - ולא השפעתו של המאהל על הלימודים או ביטול טקסי הסיום - היו מבחינתם הסיבה לאי-האמון.

לאירופה הגיע הגל הנוכחי של המחאות בהשראת ארה"ב ומאוחר יותר ממנה, ושם המחאות עדיין נמשכות בעוצמה. בבריטניה, בשווייץ, בהולנד, בגרמניה ובצרפת החלו מחאות שקטות יחסית לאלה שנערכו בארה"ב, אם כי הן כן כללו לרוב מאהלים כמו המחאות האמריקאיות וגם פריצות למבנים, חלקם מבנים היסטוריים שסבלו נזקים. 

במספר אוניברסיטאות נערכו דיונים בין הנהלות האוניברסיטאות לבין המאהלים בנושא ההשקעה בישראל. בינתיים בארה"ב אוניברסיטאות לא התחייבו רשמית להפסיק את ההשקעה בישראל, מה גם שבמקרים רבים מדובר בהשקעה דרך קרנות גידור שלא כל השקעותיהן שקופות, כך שייתכן שהדרישה תהיה בלתי אפשרית ליישום.

עם זאת, לשון השיח של האוניברסיטאות עם מנהיגי המחאה היא לשון חיובית, למרות טענות שהופיעו גם בעיתונות האמריקאית כי מאהלים אלה למעשה ממומנים ומנוהלים על-ידי ארגוני טרור פלסטיניים (ללא ידיעתם של רוב המוחים).

למשל, קנצלרית אוניברסיטת ברקלי, קרול כרייטס, כתבה למוחים כי היא נהנתה מאוד מהשיחה עמם. "אני רוצה להכיר במאמצים שלכם למחאה לא אלימה נגד ההרג וההרס יוצאי הדופן בעזה", אמרה, וציינה כי למרות שהיא מתנגדת לחרם אקדמי, האוניברסיטה תשקול לבחון האם השקעותיה "תואמות את ערכיה".

בעוד בארה"ב מדובר בשיח שהוא בינתיים כללי מאוד, באירופה הסטודנטים דורשים ספציפית להפסיק תוכניות שיתופי-פעולה במסגרת תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, תוכנית שישראל מרוויחה ממנה מענקים וקשרים מדעיים יקרי-ערך.

בינתיים הדרישות הללו עדיין לא נענו, אולם ישנה סנונית אחת של ניתוק קשר: האקדמיה המלכותית לאמנות של הולנד בהאג (KABK) הודיעה כי היא מנתקת את הקשרים עם האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים.