אוניברסיטאות עילית הן כבר לא האופציה המועדפת על יהודים. אלה החלופות

באביב האחרון התפשטה המחאה נגד ישראל כמעט בכל הקמפוסים בארה"ב, אך באוניברסיטאות העילית - בהן קולומביה, הרווארד, MIT, נורת'ווסטרן ופנסילבניה - היא הייתה לאלימה ולקולנית במיוחד. גם היום, לאחר שההנהלות קיבלו חלק מדרישות המפגינים והסטודנטים יצאו לחופשת הקיץ, מתפרצות מדי פעם ההפגנות ומזכירות שהסנטימנט האנטי־ישראלי בקרב הצעירים בארה"ב לא נעלם לשום מקום.

● ראיון | הפרופ' מארה"ב שנאבקת משפטית בחמאס: "אני יודעת שזה מסכן את הקביעות שלי"
● החרם באוניברסיטאות העילית בארה"ב מגיע לקרנות ההשקעה בהייטק הישראלי 

כך, רק בשבוע שעבר התבצרו 13 סטודנטים במשרדו של נשיא סטנפורד - אחת מאוניברסיטאות העילית בארה"ב ובית הספר למנהל עסקים הטוב בחוף המערבי -השחיתו אותו עד היסוד ופצעו את אחד מעובדי האבטחה. האירוע חולל סערה גדולה במיוחד בקרב הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו ובעמק הסיליקון, וגרם לתחושה שאוניברסיטאות העילית הפכו עבורם ועבור ילדיהם למוקד של סכנה.

"רשימת הקמפוסים התכווצה מאוד השנה", אומרת בעילום שם אם לבן 17 מהקהילה היהודית בארה"ב. אותה רשימה, לדבריה, "כוללת מקומות שמעולם לא חשבנו עליהם, כמו אוניברסיטת פלורידה". האם מספרת כי ביתה הבוגרת סיימה זה עתה שנת לימודים באוניברסיטת בינגהמפטון במדינת ניו יורק, "והיא מרגישה מאושרת ובטוחה - וזה חשוב לי הרבה יותר מאשר כל תואר נוצץ בליגת הקיסוס".

"אוניברסיטאות רבות מחזרות אחרי סטודנטים יהודים", אומרת אם נוספת לבן 17 בקהילה היהודית האורתודוקסית המודרנית. לדבריה, "כולם ניסו לשכנע שהקמפוס שלהן בטוח עבורם, אבל באירוע הרישום לסטודנטים בלטו בהיעדרן אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - הרווארד, ייל, קולומביה ו־MIT. השולחנות של קמפוסים כמו אלה של אוניברסיטת מרילנד, בינגהמפטון ומינסוטה היו עמוסים במיוחד".

אם אחרת מוסיפה כי "למרות שפרינסטון, ייל והארוורד מאוד מושרשות במורשת של הקהילה היהודית בארה"ב ורבים יחליטו ללכת לשם אם יקבלו אותם, הרבה בוחרים ללכת דרומה" - ברומזה לאפשרויות בדרום ארצות הברית, כמו פלורידה, מדינות קרוליינה וטקסס. אם אחרת סיפרה כי ברשת בתי הספר הפרטיים שבה היא מעורבת, בוטלו כל אירועי הרישום עד שהסטודנטים ישקלו את דרכם מחדש.

המדריך לנרשם

עבור ההורים והסטודנטים הצעירים שמתלבטים היכן ללמוד בשנה הבאה, פרסמה הליגה נגד השמצה (ADL) בארה"ב את רשימת בתי הספר הבטוחים ביותר ליהודים. הליגה דירגה בציוני "טוב" ועד "נכשל" את רוב הקמפוסים החשובים בארה"ב לפי הדרך שבה הם מגיבים לאירועי האנטישמיות שמתרחשים בהם. הרשימה הופצה בקבוצות ההורים בוואטסאפ ובפייסבוק בכל רחבי המדינה והפכה למקור משמעותי לקבלת החלטות. באורח לא מפתיע, זכו הקמפוסים של הארוורד, סטנפורד, MIT, נורת'ווסטרן, אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת טאפטס (Tufts) לציון הנמוך ביותר - נכשל. שאר אוניברסיטאות העילית - בהן קולומביה, ייל, קורנל, ג'ורג'טאון, ג'ונס הופקינס, פרינסטון, בראון וכל הקמפוסים של אוניברסיטאות קליפורניה - ממוקמות בדירוג D - "מספיק בקושי".

 סטודנטים פרו־ישראלים באוניברסיטת טקסס, באפריל / צילום: Reuters, Sara Diggins / USA TODAY NETWORK

על פי הארגון היהודי, הרווארד - שבה 10% מהסטודנטים לתואר ראשון, ו־17% לתואר שני ושלישי הם יהודים - נכשלת שוב ושוב בטיפול במקרי אנטישמיות. היא לא רק מארחת הפגנות חוזרות ונשנות המובלות על ידי סטודנטים למען פלסטין, שבאחת מהן אף הופצו פליירים של חטופים ישראלים שפניהם הושחתו - היא גם מהווה מושא לתביעות משפטיות מצד סטודנטים ובוגרים יהודים, והייתה נתונה לחקירת קונגרס.

גם הציון שמקבלת אוניברסיטת נורת'ווסטרן - המוסד האקדמי שנחשב לאחד הטובים בעולם בתחום מנהל העסקים, ושבו ישראלים רבים לומדים לתואר MBA - הוא מהנמוכים בארה"ב. באוניברסיטה שבשיקגו לומדים 1,400 סטודנטים יהודים לתואר ראשון (14% מכלל הסטודנטים), ולמרות שבקמפוס פעילים ארגונים יהודיים, התקיימו בו תקריות אנטישמיות מהחמורות במדינה וברצף חריג. כך, מלבד הפגנות, הופץ בקמפוס עיתון אנטישמי, ובוצעו השחתה של כתבי יד יהודיים וקריעת מזוזות ממשקופי דלתות. לא פלא שבחודש ינואר פתח משרד החינוך האמריקאי בחקירה נגד המוסד האקדמי.

 שולי גלילי, שותפה מייסדת בקרן ההון סיכון אפווסט. ''סטודנטים שינו את שמם באפליקציות'' / צילום: עדי אקשטיין

בעוד שרוב הקמפוסים האיכותיים בארה"ב מדורגים בתחתית רשימת הקמפוסים הבטוחים של הליגה נגד השמצה - שתי אוניברסיטאות מדורגות בפסגתו, גבוה מעל כולם. אולם במקביל, שתיהן נמצאות גם בתחתית דירוג האיכות של ההשכלה שניתנת בהן, לפי וול סטריט ג'ורנל. הראשונה היא אוניברסיטת אילון (Elon University) בצפון קרוליינה, שהוקמה על ידי ארגון הכנסייה המאוחדת הפרוטסטנטית. למרות ששיעור הסטודנטים היהודים לתואר ראשון בה איננו עולה על זה של הרווארד (13% בלבד), ולמרות צלב קרס שרוסס בקמפוס, באוניברסיטה נוקטים עוד מלפני ה־7 באוקטובר בפרקטיקות מאבק באנטישמיות, כולל צוות משימה של חוקרי הפקולטה ללימודי יהדות לטיפול בתחום ותוכניות לחינוך סטודנטים למודעות לאנטישמיות.

מי שמדורגת שנייה ברשימה היא באופן לא מפתיע אוניברסיטת ברנדייס בבוסטון, שנוסדה על ידי יהודים וש־35% מהסטודנטים בה הם בני הקהילה. למרות הפגנה שנערכה בהובלת קבוצה קטנה של 70 מוחים שצעקו בערבית "לא רוצים פה ציונים" וכתובת גרפיטי "מהנהר אל הים" שרוססה על אחד הקירות - באוניברסיטה נקטו פעילות נמרצת נגד אנטישמיות. כך, ההפגנה האנטי־ישראלית פוזרה במהירות בידי המשטרה, שנקראה לקמפוס באופן מיידי. ברנדייס גם הייתה לקמפוס הראשון בארה"ב ששלל את ההכרה בזכויות "סטודנטים למען צדק בפלסטין" מיד לאחר ה־7 באוקטובר והגדיר את האמירה "מהנהר לים" כשיח שנאה המנוגד לכללי המקום; גם התאחדות הסטודנטים המקומית פרסמה הצהרה המגנה באופן חד־משמעי את חמאס.

ברנדייס אימצה תוכנית למלחמה באנטישמיות ועורכת שיעורים בנושא. חלק מזה הוא הודות למנהיגות שהפגין נשיא האוניברסיטה, רונלד לייבוביץ', שיצא בתוכנית שמטרתה להילחם באנטישמיות בקמפוסים אחרים ומוביל באופן אישי קו של תמיכה במדינת ישראל. בשבועות הראשונים ללחימה הוא הזמין את נשיא המכללה האקדמית ספיר בשדרות למסע דילוגים בקרב קמפוסים יוקרתיים במדינה על מנת לשתף את הסיפור של תושבי האזור.

מתחתן, מדורגות תחת הציון B ("טוב"), ציון גבוה יחסית, אוניברסיטאות הנמצאות בשולי האקדמיה, אך כאלה המגלות ערנות גבוהה לתופעת האנטישמיות, רבות מהן במדינת פלורידה: אוניברסיטת פלורידה, אוניברסיטת מרכז פלורידה באורלנדו, אוניברסיטה הבינלאומית ואוניברסיטת מיאמי. עוד מדורגים קמפוסים במדינות "אדומות" כגון דיוק בצפון קרוליינה, אוניברסיטת טקסס ואוניברסיטת וושינגטון במיזורי. בדירוג הגבוה ממוקמות גם אוניברסיטאות רבות במדינת ניו יורק כגון בינגהאמפטון, CUNY בברוקלין, איתקה והופסטרה וכן אמהרסט במסצ'וסטס ושתי אוניברסיטאות במרילנד - טאונסון ואוניברסיטת מרילנד.

לא רוצים להסתכן

אוניברסיטת ברנדייס נוסדה בבוסטון שישה חודשים בלבד לאחר מדינת ישראל, כדי לספק אפשרות ללימודים גבוהים לבני קהילה היהודית, אשר כמו מיעוטים אחרים בארה"ב הופלו לרעה על ידי אוניברסיטאות העילית. "כרטיס הביקור שלה הוא הקמתה על ידי הקהילה היהודית, וכך היא מכונה באופן לא רשמי", אומר לגלובס פרופ' שי פלדמן, ראש הקתדרה ללימודי ישראל במרכז קראון ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ברנדייס. "אין שום דבר שהופך אותה לכזו - אין איזו אמנה שקובעת רוב יהודי בקמפוס או הנהלה יהודית. להיפך, היא פתוחה לכלל הקהילות שמעוניינות להירשם אליה ובגלל השם הטוב שנוצר לה היא פופולרית בקרב סטודנטים מסין, שבשנה החולפת הגיעו למספר שיא, גבוה בהרבה מזה של היהודים".

לדבריו, בחירה בברנדייס עבור יהודים רבים היא בחירה הגיונית, זאת למרות דירוגה הנמוך יחסית ברשימת הקמפוסים. "למצטיינים מברנדייס יש סיכוי גבוה להתקבל לבתי הספר הטובים ביותר למנהל עסקים", הוא אומר, ומוסיף: "גם היום, 76 שנה לאחר הקמתה, כמו מדינת ישראל מתחבטת ברנדייס בשאלה מה הופך אותה ליהודית. ככל הנראה, זה נובע מניתוח של האנטישמיות - והשנה זו הייתה שנה של סגירת מעגל. כמו לפני 80־90 שנה, כך גם היום הניתוח של האנטישמיות נובע ממעמד של היהודים כמיעוט, ומהיותה של ברנדייס יהודית מכך שיש בה קבוצה גדולה של יהודים".

בנוסף, הוא מספר כי ברנדייס סירבה לכל הצעת מימון ממדינות ערביות. לאחרונה היא גם האריכה את התאריך האחרון המאפשר בקשת העברה מאוניברסיטה, זאת על מנת לאפשר לקבוצה גדולה של יהודים לעזוב את הקמפוסים שלהם אם הם מרגישים לא בטוחים, ולעבור לברנדייס.

קמפוס נוסף שמושך אליו סטודנטים יהודים הוא "ישיבה יוניברסיטי", הממוקם בלב מנהטן ונחשב באופן מסורתי למכון האקדמי של הקהילה היהודית. לגלובס נודע כי בקמפוס מנסים למשוך סטודנטים רבים יותר בעקבות עליית האנטישמיות במדינה, ואף הודו בפני הורי תלמידים שהרישום לתוכניות המצטיינים גדל השנה ב־12.5%. "הם מוצפים בפניות", אומרת אם לבן 17 שפנתה למכון האקדמי. "אף אחד לא רוצה לסכן את עצמו חברתית ו'להיתקע' באוניברסיטה אחרת בניו יורק שכבר יצרה חיכוך עם היהודים", היא מוסיפה.

"מיעוט נרדף"

שולי גלילי, שותפה מייסדת בקרן ההון סיכון אפווסט (Upwest) שמתגוררת בפאלו אלטו, מספרת כי המחאה האנטי־ישראלית בקמפוסים היא אמנם לא דבר חדש, אך החל מה-7 באוקטובר היא תופסת תאוצה, זאת בין השאר בזכות היד החופשית שנותנים לה אנשי הסגל והנהלות האוניברסיטאות. "ההורים עוקבים אחרי מה שקורה ומנסים להבין עד כמה כל זה משפיע על הילדים שלהם, ואם זה מייצר אצלם חרדות וחשש מחוויות של שנאה. אני מכירה סטודנטים שנפגעו מאירועים כאלה - יש כאלה ששינו את שמם באפליקציית אובר מחשש לבטיחות שלהם".

לדבריה, האירועים בקמפוסים במהלך השנה החולפת הביאו הורים רבים לחדול מתרומות למוסדות האיכותיים, ובקרב הסטודנטים הוא הביא לשני דפוסי התנהגות: מצד אחד יש את אלו שהתקרבו לארגונים יהודיים, לפעילות למען ישראל ולהשתתפות בהפגנות בעד ישראל, ומצד שני יש את אלה שירדו למחתרת. "לשנות שמות באפליקציות, לחשוב איך אני לא מתבלטת ואיך אני מורידה פרופיל כדי שהדבר לא יפגע במעמד שלי, באפשרות שלי למצוא עבודה או למצוא חן בעיני אנשים - זה מחזיר אותנו למעמד של מיעוט נרדף שכל הזמן שוקל היכן הוא יכול להרגיש בטוח".

שניים מילדיה של גלילי למדו השנה באוניברסיטאות בארה"ב. האחד, בקמפוס בבולדר קולורדו, והשנייה בסנטה ברברה בקליפורניה. לפני מספר חודשים, לאחר נסיון של סמסטר אחד באוניברסיטת תל אביב, היא החליטה לעבור סופית לישראל. "מה שהשפיע עליה יותר מהמחאות בקמפוסים, אלה התכנים שהעלו חבריה ללימודים ברשתות החברתיות", אומרת גלילי.

ואכן, אוניברסיטת תל אביב, רייכמן והטכניון זוכות לעלייה ברישום מצדם של ילדים של ישראלים החיים בחו"ל, ובמידה מעטה יותר של יהודים מארה"ב. בטכניון, למשל, מדווחים על "עשרות" פניות שהגיעו בעקבות קול קורא לחוקרים וסטודנטים להגיש בקשה להירשם לתקופה מוגבלת או ארוכת טווח. בקיץ הבא תיפתח בטכניון תוכנית חדשה שתאפשר לסטודנטים שאינם דוברי עברית ללמוד את השנה הראשונה לתואר באנגלית, בד בבד עם לימודי עברית.

ועם זאת, טוענת גלילי, המציאות היא מורכבת יותר, ואין פסילה על הסף של מוסדות איכות. "עדיין היא השאיפה היא להגיע לבתי הספר הטובים ביותר וההורים מבינים שהקושי שחווים היהודים הוא תלוי פקולטה או פרופסור ומנסים להבין באמצעות קבוצות פייסבוק או וואטסאפ לאן כדאי להגיע. קבוצת 'הורים נגד אנטישמיות' בארה"ב הגיעה במהירות ל־60 אלף משתתפים בחודשים האחרונים בלבד".

אולג איבאנוב, סגן ראש הקונגרס היהודי האמריקאי בסן פרנסיסקו, מספר כי ישנם גם כמה סיפורי הצלחה במניעת הסכמה שבשתיקה בקמפוסים למעשי האלימות נגד היהודים. לאחר כניעה של נשיאות אוניברסיטת סונומה סטייט לדרישות המפגינים, יצר הארגון היהודי קשר עם חבר הנאמנים ועם נשיאות אוניברסיטאות קליפורניה, ולאחר מכן בוטלו ההסכמים עם המוחים ונשיא האוניברסיטה פרש לגמלאות. אולם לדבריו "המאמץ למנוע הישנות של מחאות כפי שראינו בשנה שעברה איננו מתקיים רק בקמפוסים, אלא גם מול רשויות נוספות, ברמת הרשות המקומית, המדינה והממשל הפדרלי", הוא אומר לגלובס. בין השאר, מדובר במאמץ לוודא שקיים כוח משימה בקמפוס לטיפול בתלונות על אנטישמיות, קורסים והכשרות בנושא אנטישמיות ודאגה לכך שאפלייה נגד יהודים תיכלל במסגרת חוקי השוויון וההכלה כלפי שאר המיעוטים.

אחד הכלים המרכזיים המאומצים כיום בקרב יותר ויותר בתי מחוקקים במדינות ארצות הברית הוא הגדרה עדכנית של האנטישמיות שנוסחה על ידי הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA). מדינת קליפורניה, למשל, אחת המדינות בעלות שיעור האנטישמיות הגבוה ביותר, שנראית במוקדים פרוגרסיביים כמו מפרץ סן פרנסיסקו, אימצה את ההגדרות הללו והכניסה את לימוד "יהדות המזרח התיכון" לשיעורי החברה. "גם אוניברסיטאות העילית נקטו סנקציות כלפי הסטודנטים המוחים שחצו את הקו האדום, ורבים מהם סולקו. רבים מהמוסדות מנסים לטפל בנושא כך שהדבר עשוי לשפר את הביטחון של היהודים בסביבה הלימודית שלהם בשנה הבאה. עם זאת, אנחנו לא מצפים שכל הבעיות האלה ייפתרו עד שהסמסטר הבא יתחיל".