רשם המקרקעין התרשל, והנוכל מכר את הנכס. למה זכאים היורשים החוקיים?

אף שבית המשפט קבע כי בדיקות פשוטות היו מונעות את התרמית, הוא פסק כי גם ליורשים החוקיים הייתה אשמה תורמת • מה הוביל לפסיקה?

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet
בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

הכותבים הם ממשרד שוב ושות'

לאחרונה ניתן פסק דין חשוב של כבוד השופט נפתלי שילה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין דן בתביעת נזיקין של קבוצת יורשים נגד מדינת ישראל בגין התרשלות רשם המקרקעין שהובילה לרישום מקרקעין ע"ש נוכל על בסיס צו קיום צוואה מזויף. 

"תאונת מס": הגרוש ישלם לאישה 1.3 מיליון שקל בגלל מיסוי על מכירת בתים בשרון
צוואות בינלאומיות: כך תבטיחו את חלוקת הירושה בנכסים מחוץ לישראל

עובדות המקרה: בעל המקרקעין הוריש במותו את רכושו לאשתו. לאחר שזאת נפטרה גם היא, גילו יורשיה כי הקרקע נרשמה על שם אדם אחר באמצעות צוואה וצו קיום צוואה מזויפים. לאחר שנרשם כבעלים, הנוכל מכר את הנכסים לצדדים שלישיים, שמכרו אותם לצד רביעי, כך שבעת הגשת התביעה על־ידי היורשים החוקיים, הרוכשים החדשים כבר היו מוגנים בתקנת השוק. במצב זה, היורשים עמדו בסיטואציה שבה הם כבר הפסידו את הנכס, ולכן כל שנותר להם הוא לתבוע את רשם המקרקעין בגין רשלנות.

ההחלטה: פסק הדין דן באריכות ברשלנות רשם המקרקעין וקובע כי הוא התרשל בתפקידו. בית המשפט קובע כי הרשם התרשל כשלא אימת את מספר הצו עם אתר הרשם לענייני ירושות. לו בדיקה זו הייתה מתבצעת, רשם המקרקעין היה מגלה כי מספר הצו שייך לאדם אחר, וכי הצו מזויף.

כמו כן, לו הרשם היה פועל לפי הנהלים ומתעקש לקבל צו מקורי, או לפחות מתעמק בתאריך מתן הצו ומשווה אותו לתאריך המאשר היות הצו נאמן למקור, הוא היה מגלה כי תאריך האימות קודם לתאריך מתן הצו.

דא עקא שלאחר קביעה זו ממשיך בית המשפט לדון האם קיימת רשלנות תורמת מצד היורשים, התובעים. במקרה דנן, היורשים, המתגוררים בארה"ב, נמנעו מלרשום את זכויותיהם במשך 18 שנים.

הקרקע הייתה רשומה על שם אביהם המנוח. הנ"ל הוריש את הקרקע לאמם המנוחה ולהם. למרות זאת, רק בחלוף 17 שנים, לאחר מות אמם, אשר הורישה את נכסיה להם, הם פעלו להסדר הזכויות.

תאונה משפטית

במקרה דנן, גם כאשר עלה חשש לתרמית, היורשים לא פעלו כמצופה וכך יצא שהצדדים השלישיים נרשמו כבעלי זכויות במקרקעין לאחר שכבר נודע ליורשים התרמית, אך לא השכילו למנוע את התאונה המשפטית ואת הרישום השגוי.

המשמעות: בית המשפט קובע כי מצופה מיורש לרשום תוך זמן סביר את המקרקעין על שמו לצורך הפחתת הסיכוי למעשי זיוף ותרמית. דרישה זו מקבלת משנה חשיבות במצב שבו מדובר במקרקעין ריקים. קיים חשש שמאן דהוא ינסה לזייף מסמכים, לגזול את המקרקעין ולהעבירם לצדדי ג'. הדבר קל לביצוע כשהמקרקעין ריקים, ואף אחד לא תופס בהם חזקה.

בית המשפט סקר כמה פסקי דין בהם נקבע כי האשם התורם הרובץ למי שהתרשל ברישום זכויותיו עולה לעתים עד כדי 60%. מפסקי הדין עולה כי במקרים שבהם קיימת רשלנות כתוצאה מאי־רישום במשך שנים ארוכות, מציבים בכפות המאזניים את התרשלות היורשים בכף אחת ואת התרשלות רשם המקרקעין בכף השנייה, ובודקים איזו רשלנות היא ברמה גבוהה יותר.

במקרה דנן קבע בית המשפט כי התרשלות הרשם גבוהה יותר. עם זאת, הוא העריך את האשם התורם של היורשים בלא פחות מ־40%.

פסק דין זה הוא תמרור אזהרה. פסק הדין קורא לכל היורשים באשר הם - קחו אחריות על רישום זכויותיכם, שאם לא כן, אתם אלה שתישאו בתוצאות תרמית וזיוף שיקרו בשל כך.

64575-12-21