האם סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים נמצא בידי הוועדה כולה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: קארין אלהרר
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: ספי עובדיה ויניר קוזין
ציטוט: "תראו צריך להבין. היו"ר ועדה הוא אכן יריב לוין. הוא קובע את התאריך. הוא מוציא את הזימון. מי יקבע את סדר היום בוועדה? זה צריך להיות הרוב בוועדה. כך קבוע בחוק. כך קבוע בחוק".
תאריך: 3.12.24
ציון: נכון, אבל

אחרי יותר משנה בלי נשיאת בית משפט עליון, יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, שר המשפטים יריב לוין, זוכה להאשמות רבות על שימוש לרעה בסמכותו בשל סירובו לקיים הצבעה על נשיא חדש. ח"כ קארין אלהרר, חברת הוועדה, הבטיחה שבקרוב הוועדה תמנה נשיא בניגוד לרצונו של לוין, והסבירה כיצד הדבר אפשרי: "צריך להבין, היו"ר ועדה הוא אכן יריב לוין. הוא קובע את התאריך. הוא מוציא את הזימון. מי יקבע את סדר היום בוועדה? זה צריך להיות הוועדה. כך כתוב בחוק. כך כתוב בחוק ". בדקנו האם אכן החוק קובע שסדר היום של הוועדה לבחירת שופטים נקבע על ידי רוב החברים.

נעמוד תחילה על השתלשלות העניינים. באוקטובר 2023 נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות יצאה לגמלאות. אבל עד עכשיו, לאחר 14 חודשים, שר המשפטים יריב לוין טרם זימן את הועדה למינוי נשיא בית משפט עליון חדש. מאז, לראשונה בישראל, יש ממלא מקום לתפקיד הנשיא - תחילה היה זה השופט עוזי פוגלמן, והחל מאוקטובר האחרון (לאחר פרישתו של פוגלמן), מכהן בתפקיד השופט יצחק עמית.

נגד ההחלטה של לוין שלא לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון הוגשו עתירות לבג"ץ מטעם התנועה לאיכות השלטון. בג"ץ פסק בספטמבר כפה אחד שעל שר המשפטים לממש את חובתו ולפרסם רשימה תוך 14 ימים. אך הוא פעל בדרך שעדיין קוטעת את הועדה בזה שפרסם רשימה של כל שופטי בית המשפט העליון - אפילו אלו שלא ביקשו את התפקיד - הגורם לעוד יותר סכסוכים פנימיים בעניין. עשרת השופטים שלא ביקשו להעמיד את עצמם לתפקיד הסירו את מועמדותם מיוזמתם, כך שרק יצחק עמית ויוסף אלרון נשארו להצבעה. בחמישי ה12.12 דברים התפתחו עוד יותר בכך שהוועדה הצביעה על סדר יום שלה - שאסור שמומחים מבחוץ להיכנס לישיבה. אך השר לוין כיו"ר הוועדה החליט שהוא אחראי על סדר היום ונתן למומחיו להיכנס אשר גרם לחברי הוועדה לצאת באמצע ישיבה. מכך, בג"ץ התייחס שוב לשר ומכריעו שעליו למנות נשיא בית משפט עליון עד ה16.1.25.

אבל הטענה של אלהרר מאירה את הנושא מזווית קצת אחרת: האם לפי החוק, מי שמוסמך לקבוע את סדר היום הוא בכלל לא יו"ר הוועדה, אלא הוועדה כולה? ההוראה החוקית שעוסקת בסדרי עבודת הוועדה נמצאת ב סעיף 7 ל חוק בתי המשפט תשמ"ד 1984. בסעיף קטן א' כתוב: "ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הוועדה" - ובסעיף קטן ד' מצוין ש"הוועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה".

איך צריך לפרש את הסעיף הזה? בנאום שנשא לפני מספר ימים מ"מ הנשיא השופט יצחק עמית, הוא טען כי "לפי סעיף 7(ד) לחוק, לא היו"ר קובע את סדרי הדיון של הוועדה, אלא כל הוועדה". יועמ"ש בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, התייחס לכך בהרחבה לפני מספר חודשים. לפי חוות הדעת שכתב ושהתפרסמה בישראל היום, "אין בנמצא הוראה חוקית שנוגעת לקביעת סדר היום או החתימה עליו". אומנם "באופן מעשי, סדר היום לכינוס הוועדה נחתם בידי שר המשפטים", אך לדברי לייזר "בהיעדר הוראת דין כי הדבר נמצא בסמכותו הבלעדית של השר... סמכות זו אינה מסמיכה את שר המשפטים לקבוע את סדרי עבודת הוועדה, שייקבעו על ידה".

ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר: "סעיף 7 לחוק בתי המשפט לא נוקב במפורש בזהות הגורם שקובע את סדר היום של הוועדה. מבחינה פרקטית, שר המשפטים - היושב בראש הוועדה - מפיץ את סדר היום. ואולם, החוק מטיל על הוועדה - ולא על שר המשפטים - את הסמכות לקבוע את סדרי דיוניה ועבודתה, לכן, על פי נוסחו של החוק, יכולה הוועדה לקבוע את סדר יומה (בהחלטת רוב)".

ד"ר חנן מנדל מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו מציע הסתכלות מעט שונה על סעיף 7(ד) לחוק בתי המשפט - שכאמור קובע ש"הוועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה". לשיטתו, מילת המפתח כאן היא "שאר": "סעיף קטן א' מעניק רק לשר המשפטים סמכות לזמן ולכנס את הוועדה לצורך מינוי שופטים", הוא אומר, "וסעיף קטן ד' אומר לנו בפשטות ששאר ענייני הוועדה מוסדרים על ידי חבריה". לכן, לפי פרשנותו של ד"ר מנדל, "השר הוא היחיד שיכול לכנס את הוועדה לצורך מינוי שופטים ולהציע את הנושאים שידונו, אך כאשר חבריה מכונסים, השרביט עובר לכל חברי הוועדה לצורך קביעת סדרי הדיון וההכרעה מתבצעת על פי רוב".

חברת הוועדה למינוי שופטים, חה״כ קארין אלהרר הגיבה: השר לוין פועל בניגוד לחוק, מסרב למנות נשיא לעליון רק כי אין רוב למועמד שלו, וכשבית המשפט מורה לו בפשטות לציית לחוק, הוא עובר לסחיטה באיומים. כל הסיפורים על ניסיונות להגיע להסכמות הם סיפוריי מעשיות. סעיף 7(ד) מותיר בפירוש לחברי הוועדה להצביע על סדר יומה, אם השר לוין לא יתכבד לפעול למימוש פסק הדין שהוטל עליו, הוועדה תשתמש בסמכותה כי במדינת ישראל ישמר שלטון החוק. 

לסיכום, אומנם הפרשנות המקובלת אכן תומכת בעמדה שסמכות קביעת סדר היום של הוועדה לבחירת שופטים נתונה לכלל הוועדה, אבל זה לא מופיע במפורש בחוק והדין הקיים עמום ביחס לסוגיה זו. לכן הציון לדבריה של אלהרר הוא: "כן, אבל".