הטעויות והפערים בחוברת שהפיץ שר האוצר

ל"מקור ראשון" ו"בשבע", העיתונים הנפוצים בקרב הציונות הדתית, צורפה חוברת בשם "כלכלת ישראל בתקופת המלחמה" מטעם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מטרת החוברת היא לצייר את ישראל כ"עוף חול כלכלי" ולהראות איך למרות הבעיות - סמוטריץ' מנהל היטב את הכלכלה. למרות שיש במה להתגאות, החוברת הכילה גם אמירות לא נכונות עובדתית, וכאלה שחסרות את הקונטקסט הראוי.

●  המשרוקית מארחת | שטייניץ טען שיירוט הלייזר יעקוף את האטמוספירה. האם זה אפשרי?  

הפיצול בין המשרדים לא נפתר

סמוטריץ' מתגאה בכך ש"מתוכננת התייעלות על ידי איחוד מנגנונים ותחומים המפוזרים כיום בין משרדי ממשלה שונים, למשל ריכוז כל פעילות התעסוקה הממשלתית במשרד אחד". הכוונה לפיצול שנמשך עוד מהקמת הממשלה, בין משרד הכלכלה, משרד העבודה ומשרדים נוספים, שאחראים על השמה ותעסוקה במשק.

רק שבפועל זה טרם קרה. בעוד שחלק מהפעילויות אכן אוחדו תחת משרד העבודה, החלק החשוב ביותר נשאר מפוצל: הכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים. תוכנית זו התחילה כיישום מסקנות "ועדת 2030" בראשות פרופ' צבי אקשטיין, שהעיקרית בהן הייתה הצורך בהכשרות מקצועיות איכותיות: "התשואה להכשרה מקצועית בהיקף משמעותי במונחי שכר ברוטו לפרט אינה נמוכה מהתשואה להשכלה אקדמית".

כולם תמכו ברעיון, ומשרד הכלכלה קיבל את ביצוע התוכנית, אך הגופים המקצועיים האחראים על התעסוקה המשיכו לשבת במשרד העבודה. זה הביא לאפקטיביות מוגבלת והיענות קטנה. בחוק ההסדרים, משרד האוצר שאף לאחד את כל התוכניות תחת משרד אחד. איזה? האוצר לא התחייב, וכתב "XXX" כשם המשרד, בהנחה שהדבר ייפתר פוליטית. כך, ההכשרות בשיתוף מעסיקים נשארו במשרד הכלכלה, לעומת שאר התוכניות שנאספו למשרד העבודה, והפיצול נשאר.

המשקיעים יותר פסימיים מחברות הדירוג

נושא נוסף בחוברת הוא "האמת על השינויים בדירוג האשראי". סמוטריץ' מאשים את חברות הדירוג ב"התערבות בוטה בשיקולים מדיניים וביטחוניים, תוך התעלמות מהחוסן הכלכלי המרשים של המשק הישראלי" ושהן "מושפעות מאג'נדות פוליטיות ומלחצים בינלאומיים".

לדבריו, יש אינדיקציה טובה יותר: המשקיעים. "דירוג האשראי הוא מכשיר פיננסי שנולד בעידן כלכלי אחר, כאשר השווקים היו פחות משוכללים והמידע היה מוגבל", הוא אומר. "העובדה היא שהמשקיעים הזרים, שמכירים את השוק הישראלי מקרוב, ממשיכים להשקיע בישראל ולהביע אמון ביכולת ההתאוששות של המשק".

אלא שלא בטוח שהמשקיעים מאמינים בכלכלת ישראל הרבה יותר מחברות הדירוג, שכן פרמיית הסיכון שמייצרים המשקיעים לישראל תואמת למדי את דירוגי האשראי. למעשה, בתקופות מסוימות, המשקיעים היו פסימיים בהרבה מחברות הדירוג: ביוני 2024, פרמיית הסיכון של ישראל, המוגדרת כמרווח בתשואה בין אג"ח של ממשלת ארה"ב לאג"ח של ממשלת ישראל בדולרים, עמדה על 1.75% - פרמייה גבוהה משל מדינות עם דירוג נמוך מהישראלי, כמו מקסיקו, הונגריה ופרו. כלומר, המשקיעים חשבו אז שחברות הדירוג לא פסימיות מספיק.

בחודשים שלאחר מכן, וביתר שאת בעקבות הפסקת האש שיצרה עסקת החטופים, עלתה האופטימיות הן בשווקים והן בחברות הדירוג. כעת, פרמיית הסיכון של ישראל עומדת על 1.32%, וב-S&P פרסמו מכתב אופטימי משהו: "בשבועות הקרובים, נבחן האם יישום ההסכם יכול להוביל להפסקת אש יציבה ולצמצם את הסיכון לעימותים צבאיים ממושכים או מוגברים, אשר נכון לעכשיו באים לידי ביטוי בתחזית השלילית של דירוגי האשראי הריבוניים שלנו על ישראל".

מטעם השר סמוטריץ' נמסר בתגובה: "לגבי התייעלות משרדי הממשלה, שר האוצר נחוש לאחד אגפים ותחומי פעילות. בחלק מן המקרים האיחוד נכלל בהסדרים המובאים עם התקציב כדוגמת אבטחת קריות ממשלה, מעבר לענן ועוד; ובחלק אחר מדובר בתהליכים המשכיים שהשר נחוש לקדם כדוגמת עולמות ה-AI, עולמות התעסוקה, שירותי הגבייה הממשלתית ועוד. באופן טבעי מדובר בתהליכים מורכבים שדורשים הסכמות עם משרדי הממשלה, הסתדרות ועוד.

"לגבי סוכנויות הדירוג, כבר שנים שהן עוקבות אחרי המגמות בשוק ולא משפיעות עליהן. עובדתית הורדות הדירוג לא ייקרו בפורמיל את עלות גיוס החוב הממשלתי לאורך המלחמה. העובדות הן שמשקיעים רציונליים שמנותקים משיקולים פוליטיים בוחנים מספרים ומגיעים למסקנה לפיה כלכלת ישראל חזקה, ויכולת החזר החוב של ישראל אינה מוטלת בספק. סוכנויות הדירוג נשענו בהחלטותיהן על טיעונים פוליטיים כדוגמת הרפורמה המשפטית ועל טיעונים גאו-פוליטיים, עד כדי יומרה להכתיב למדינת ישראל את סיום המלחמה בכניעה לאויביה בכל החזיתות".