השכר הממוצע למשרה במשרדי הממשלה הגיע ל-19,736 שקל בשנת 2023, עלייה של כ-9.5% בהשוואה לשנת 2022 - כך עולה מדוח הממונה על השכר במשרד האוצר שפורסם היום (ג'). מדובר בעלייה חדה משמעותית ביחס לעליית השכר הממוצע במשק, שעמד בסוף 2023 על 12,860 שקל לאחר עלייה שנתית של 6.1%.
● שוק העבודה הדוק ברמה היסטורית: האבטלה בשפל, והמשרות הפנויות רבות
● הצוללת | מייסד למונייד בטוח: אלה המקצועות שיישארו חסינים ומה כדאי לצעירים ללמוד
● הפסיקה הדרמטית של בית הדין לעבודה שיכולה לשנות את עולם הוועדים
הנתונים מצביעים על המשך התרחבות הפערים בין שכר עובדי הממשלה לשכר במגזר הפרטי. השכר הממוצע במשרדי הממשלה גבוה בכ-53% מהשכר הממוצע במשק - פער שהעמיק משמעותית בהשוואה ל-2022, אז עמד השכר הממוצע במשרדי הממשלה על 18,029 שקל, לעומת 12,116 שקל בכלל המשק (פער של כ-49%).
אולם ממוצע השכר הגבוה בקרב עובדי הממשלה מטעה. מאחורי הנתון היבש מסתתרת תמונה מורכבת של כ-34,700 אלף עובדים במגוון רחב של תפקידים, רמות השכלה וכישורים. מבנה השכר במגזר הציבורי, המבוסס על ותק והסכמים קיבוציים היסטוריים, ופחות על נחיצות העובדים וביצועיהם, יוצר עיוותי שכר שמקשים על גיוס כוח-אדם איכותי לשירות המדינה.
פערים בולטים בשכר במקצועות המבוקשים במגזר הפרטי
הפער בולט במיוחד במקצועות שיש להם ביקוש גבוה במגזר הפרטי. כך למשל, מהנדסים מתחילים בשירות המדינה משתכרים החל מכ-10,600 שקל בחודש, בעוד שבחברות טכנולוגיה או תשתיות במגזר הפרטי השכר ההתחלתי גבוה בעשרות ואף מאות אחוזים.
תמונה דומה נרשמת גם בקרב משפטנים, כלכלנים ואנשי טכנולוגיה. בעוד שהשכר הממוצע של עובדי מחקר בממשלה עומד על כ-33,400 שקל, הנתון הזה מוטה כלפי מעלה בגלל שכר גבוה של עובדים ותיקים. עובדים צעירים באותם תפקידים מתחילים בשכר נמוך משמעותית, שאינו תחרותי ביחס למגזר הפרטי. למשל, עו"ד צעיר יתחיל במגזר הממשלתי עם שכר של כ-11-12 אלף שקל, וכלכלן בחוזה אישי יסתפק בקצת יותר מ-12 אלף שקל.
בראש טבלת השכר במשרדי הממשלה עומדים כמה עשרות בעלי תפקידים בכירים "מוקבלי שופטים" - כמו ראשי מערכת הביטחון ובכירים במערכת המשפט - ששכרם נע בין 47 אלף שקל בעשירון התחתון ועד כמעט 89 אלף שקל בעשירון העליון. הפער הגדול נובע מכך שחלקם מוקבלים לשכר שופטי מחוזי וחלקם לשופטי העליון.
אחריהם נמצאים מנכ"לים בחוזים מיוחדים, עם טווח שכר של 43-57 אלף שקל, ויועצים משפטיים בחוזים מיוחדים המשתכרים בין 41 ל-51 אלף שקל. בממוצע, שכר העובדים בדירוגים הבכירים עמד ב-2023 על 39,351 שקל - עלייה נומינלית של 5% לעומת השנה הקודמת.
"השלמה לשכר מינימום"
בכל שנה מפנה הממונה על השכר זרקור לעיוותי שכר שונים במערכת הממשלתית, והשנה מנותח בין היתר מנגנון ההשלמה לשכר מינימום. הדוח חושף כי 25% מעובדי משרדי הממשלה מקבלים תשלום "השלמה לשכר מינימום", על אף שכ-99.9% מהם משתכרים מעל 6,000 שקל. התופעה נובעת ממבנה שכר מורכב שבו חלקים משמעותיים משכר הבסיס מוחרגים מחישוב רכיב ההשלמה.
דוגמה לעיוות זה ניתן למצוא בדירוג המנהלי, שם כ-60% מהעובדים מקבלים השלמה לשכר מינימום, כששכרם הממוצע עומד על כ-14,000 שקל - הרבה מעל שכר המינימום במשק.
בעיה נוספת שעולה מהדוח היא חוסר האחידות בתשלומי הכוננות בין המשרדים השונים. במשרד הבריאות, למשל, התשלום החודשי הממוצע לעובד עבור כוננות מגיע ל-2,893 שקל ומהווה כ-6% מעלות ההעסקה החודשית. לעומת זאת, במשרד התיירות הסכום עומד על 248 שקל בלבד. הפערים הללו, לפי הדוח, נובעים בעיקר משיקולים תקציביים ולא מהבדלים אמיתיים בצורכי המשרדים.
גם בתחום השוויון המגדרי, למרות התקדמות מסוימת, עדיין קיימים פערים. היחס בין שכר הנשים לשכר הגברים במשרדי הממשלה עומד כיום על כ-83.5%. הפערים בולטים במיוחד בדרגים הבכירים, שם שיעור הנשים נמוך משמעותית מחלקן באוכלוסיית העובדים הכללית.
ברבעון האחרון של 2023 השפיעה מלחמת חרבות ברזל על מערך השכר הממשלתי. גיוס נרחב של עובדים למילואים וריבוי היעדרויות השפיעו על רכיבי שכר שונים, כולל תשלומי כוננות ושעות נוספות. הממונה על השכר מציין כי ההשפעות המלאות של המלחמה על מבנה השכר ידרשו ניתוח מעמיק בשנים הקרובות.
במבט קדימה, בעוד תוספות השכר מהסכם המסגרת של 2023 להעלאת שכר עובדי המגזר הציבורי נכנסות לתוקף בפעימות, האוצר הכניס לחוק ההסדרים לתקציב 2025 תוכנית להורדות שכר זמניות במגזר הציבורי. זאת כחלק מתוכנית ההתכנסות התקציבית לנוכח הוצאות הביטחון הגבוהות. התוכנית, שטרם אושרה כמו כל חוק ההסדרים, צפויה להשפיע על שכר עובדי המגזר הציבורי בשנים הקרובות באופן שאמור להקפיא אותו בפועל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
