בספטמבר 2011, לפני יותר מ־13 שנים, זכתה חברת נצבא במכרז לקרקע בשטח כשישה דונם במתחם דרום הקריה בתל אביב. נצבא שילמה אז על השטח כ־30.6 מיליון שקל, בתוספת כ־24.2 מיליון שקל הוצאות פיתוח. אף אחד לא יכול היה לנחש אז כי יותר מ־13 שנה לאחר הזכייה, הפרויקט עדיין יהיה בסטטוס "הקמה".
את המגדל תכנן משרד האדריכלים יסקי מור סיון.
● הבניין ההיסטורי של תל אביב ועסקת הנדל"ן שהסבה הפסדים כבדים
● מהפכה ביורוקרטית: התקנות שיחסכו מאות מיליוני שקלים למגזר העסקי
לאורך השנים נתקל הפרויקט בכמה וכמה בעיות אשר הובילו להפסקת העבודות בו. בין היתר התגלעה מחלוקת בין נצבא לבין החברה שנבחרה להקים את הפרויקט בפועל, חברת אלקטרה בנייה. על פי פרסומים, פעמיים הופסקו העבודות בפרויקט בשל מחלוקת זו, והובילו בעקבות כך לעיכוב בהשלמתן.
אבל לא רק סכסוכי עבודה גרמו לעיכובים: הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" ולטענת נצבא אפילו פרויקט הקמת הרכבת הקלה - כל אלו עיכבו במידה מסוימת את התקדמות הפרויקט. התוצאה: מגדל מלון שרונה, שגם יותר מעשור אחרי רכישת הקרקע אמור להיות אחד המלונות הגדולים בישראל, עדיין נבנה, והקמתו נמשכת ונמתחת.
אגב, פרסומים שונים העלו את האפשרות שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ירכוש את הפרויקט, עוד לפני שפרצה המלחמה, אך נראה כי המהלך ירד מהפרק נכון לעכשיו.
עשר שנים לאחר ההיתר: מתי יסתיים הסיפור?
פרויקט מלון שרונה מתוכנן לכלול כ־800 חדרי מלון ב־47 קומות. נקבעו לו 40 אלף מ"ר שטחים עיקריים למלונאות ושימושים נלווים, ועוד 2,000 מ"ר של שטחי מסחר. נוסף על כך, יכולה החברה לבנות עד 20 אלף מ"ר של שטחי שירות מעל לקרקע, ועוד כ־39 אלף מ"ר של שטחי שירות מתחת לקרקע. בספטמבר 2014, שלוש שנים לאחר הזכייה במכרז רשות מקרקעי ישראל, קיבלה החברה את היתר הבנייה וב־2015 החלה לבנות את הפרויקט.
את השטחים התת־קרקעיים הקימה חברת דניה סיבוס, ואת החלק שמעל לקרקע מקימה חברת אלקטרה בנייה. החברה בנתה את רוב הגרעין (החלק הפנימי של המגדל), אולם אז נעצרה העבודה. לאחר מכן המשיכה, ובתחילת המלחמה נעצרה שוב. אז למעשה רוב הענף והמשק הישראלי עצרו מלכת. זמן קצר לאחר מכן הבנייה חודשה.
העדכון הרשמי האחרון לגבי הפרויקט נכלל בדוח המסכם ל־2023 של החברה־האם של נצבא, איירפורט סיטי, שפורסם בסוף מרץ 2024. בדוח נכתב כי "נכון למועד הדוח חמש קומות המרתף וחמש קומות המסד, הכוללות את השטחים הציבוריים של המלון לרבות שטחים מסחריים בהיקף מצומצם, יצוקות. נוסף על כך, 'גרעין' המבנה יצוק עד קומה 36".
עוד מוסיפה איירפורט סיטי כי "עבודות הקמת שלד המבנה נעצרו לתקופה של כשבועיים בתחילת המלחמה, ומאז הן נמשכות בהיקף עובדים מצומצם יותר".
באשר למועד סיום העבודות להקמת פרויקט מלון שרונה, אין פרטים בדוחות איירפורט סיטי, וגם בחברת נצבא עצמה לא מספקים מידע בנושא.
באיירפורט סיטי התייחסו בדוחות גם לנושא המחלוקת עם אלקטרה בנייה, וציינו כי הנושא הגיע עד לבוררות - במקביל להמשך העבודות בשטח על ידי אלקטרה עצמה: "הקבלן המבצע ישלים את עבודות הקמת השלד בהתאם להסכמים שנחתמו בשעתו בין הצדדים. המחלוקות בין הצדדים הועברו להכרעת בורר מוסכם שמונה על ידי הצדדים", נכתב בדוח.
על פי הדוחות הכספיים האחרונים של איירפורט סיטי נראה כי היא ממשיכה להשקיע כספים בפרויקט על אף שהוא מתקדם בעצלתיים: ב־2022 השקיעה החברה - כך עולה מסיווג "נדל"ן להשקעה" בדוח - 47 מיליון שקל בפרויקט, וב־2023 השקיעה כ־44 מיליון שקל במלון שרונה, בפרויקט "הלאום" בירושלים ובמלון הנסיכה באילת.
מתחילת 2024 ועד לסוף הרבעון השלישי של אותה שנה היא השקיעה עוד 55 מיליון שקל במלון שרונה ובפרויקט "הלאום" (לגבי שני הנתונים האחרונים אין פירוט לגבי היקף ההשקעה בכל פרויקט בנפרד).
האם ניתן להטיל עוד סנקציות על החברה?
ההתנהלות התמוהה של נצבא סביב הקמת הפרויקט מעלה את השאלה: כמה זמן יכולה חברה "לגרור" עבודות להקמת פרויקט כלשהו, ומתי ניתן להטיל עליה סנקציות בגין התנהלות שכזו?
ב־2020 נקנסה החברה על ידי רמ"י בסכום של 14 מיליון שקל - קנס לא מבוטל ביחס לסכום הזכייה שלה במכרז - וזאת משום שלא השלימה את העבודות בתוך 60 חודשים (חמש שנים) מיום אישור העסקה, כפי שמחייב חוזה החכירה.
אגב, במשך זמן רב נטען כי נצבא אינה להוטה לקדם את הפרויקט במתכונתו הנוכחית משום שהיא מנסה לקדם שינויים בתוכנית שיוסיפו לו זכויות בנייה רבות נוספות, ובהתאם - יכניסו לקופתה עוד מאות מיליוני שקלים.
נראה שהחברה ויתרה לאורך הדרך על המהלך: "בתחילת שנת 2022 החברה החלה לקדם תב"ע בסמכות ועדה מחוזית לתוספת של כ־100 חדרי סוויטה ולהגבהת הבניין ל־75 קומות", נכתב בדוח המסכם של איירפורט סיטי ל־2023. "בתקופת הדוח החליטה החברה שלא לקדם את התב"ע, והמשך הקמת המלון ייעשה על פי התב"ע התקפה".
מרמ"י נמסר כי "נכון לעת הזו, השלמת הבנייה במגרש מתקדמת ורמ"י עוקבת אחר שלבי הביצוע בהתאם לנהליה. רמ"י פועלת, ותמשיך לפעול, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטות ההנהלה והוראות חוזה החכירה, לרבות ביחס לתשלומים אם יידרשו".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בנוגע לעיכובים ולאפשרות הטלת סנקציות על החברה: "לכל היתר בנייה יש תוקף בהתאם לחוק ולתקנות. בפרויקט המדובר ישנם כמה היתרי בנייה שנמסרו, ויש להם תוקף חוקי.
"אם תתבצע בנייה באתר בנייה ללא היתר בנייה בתוקף, מפקחי העירייה יאכפו את החוק ויפסיקו את העבודה. לעירייה, או לכל גוף אחר, אין כל אפשרות חוקית לזרז בנייה באתרי בנייה, אלא רק למתֵן מטרדים אם יש חריגות מהוראות ההיתר ומחוקי העזר העירוניים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
