אישי: נשוי + 3, גר בתל אביב
מקצועי: מנהל הפעילות של חברת הביומד אינסייטק בישראל
ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי בתל אביב לאמא יועצת חינוכית ואבא מהנדס אלקטרוניקה ומנהל מפעל בתדיראן. במשך כמה שנים היינו בשליחות בארה"ב כי הוא עבד שם על פיתוח טכנולוגיות לתקשורת צבאית. כשהגעתי לגיל תיכון חזרנו לישראל. בלימודים נטיתי למדעים וטכנולוגיה, כך שההמשך הישיר היה עתודה אקדמית בטכניון.
● פורטפוליו | היא התנדבה בבורסה כבר בחטיבת הביניים. בסוף היא עבדה שם 20 שנה
● פורטפוליו | חמישה חברים מהיחידה הקימו חברת ענק. את מה שהגיע לאחר מכן איש לא צפה
● פורטפוליו | השותף שמנהל מאות עורכי דין: "זה מקום עם הרבה אמוציות"
צבא ולימודים: השלמתי תואר ראשון בהנדסה אווירונאוטית בארבע שנים, והתגייסתי לחיל האוויר כמנהל פרויקטים מול התעשיות הביטחוניות. במסגרת השירות גם יצאתי ללימודי תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. לאחר תשע שנים בצבא השתחררתי בדרגת רב סרן. לימים גם עשיתי דוקטורט במדעי המחשב.
אינסייטק: השתחררתי ב-1999, תקופת שיא הדוט.קום. בהייטק הישראלי בלטו שמות כמו קומברס ו־ECI, אבל אותי משכה דווקא אינסייטק, שייסד קובי ורטמן והייתה אז חברת סטארט־אפ קטנה. הייתי העובד ה־20 ומשהו, הצטרפתי כמהנדס תוכנה שאחראי על ממשק משתמש.
הטכנולוגיה: אינסייטק קמה במטרה להפוך ניתוחים פולשניים ללא פולשניים, תוך הימנעות מהרס הרקמה הבריאה. במונחי חיל האוויר זה כמו הפצצת בניין אחד באופן ממוקד במקום הפצצת שכונה שלמה. הפתרון הטכנולוגי היה צריבת רקמות באמצעות אולטרה־סאונד. ב-2004 קיבלנו אישור FDA ראשון לטיפול בגידולים ברחם, בהמשך פיתחנו פתרונות לסרטן עצמות וסרטן הפרוסטטה. בכל תחום הגענו למכשיר עובד ואישור FDA. אינסייטק מעסיקה 420 עובדים, 220 מהם בישראל.
הדרך למוח: ב-2001 הוצבתי בראש צוות קטן, כמעט מחתרתי, שבדק פתרון טכנולוגי לא פולשני בטיפולי מוח. זה נחשב כמעט בלתי אפשרי בשל הקושי להעביר אולטרסאונד דרך הגולגולת. ב-2005 ביצענו לראשונה בעולם בדיקת היתכנות בשלושה חולים עם גידולים במוח, בניסוי קליני בארה"ב. משם והלאה התמקדתי בעיקר בפרויקט המוח, וב-2012 מוניתי לסמנכ"ל פיתוח.
90 דקות: עברנו תהליך ארוך והדרגתי שבו ויתרנו על שאר הטיפולים. כל העובדים בחברה ממוקדים היום בפרויקט המוח, האפליקציה המסחרית היחידה של החברה כיום. ב-2016 קיבלנו אישור FDA לטיפולי מוח בחולים שסובלים מרעד והפרעות תנועה. עד היום טיפלנו בכ-22 אלף חולים והמספרים גדלים במהירות, בכ-35% מדי שנה. אנחנו פותרים את הרעד בטיפול אחד, שנמשך כשעה וחצי. בשנה שעברה טיפלנו בכ-7,000 חולים. לסובלים מרעד ראשוני זה בסל הבריאות, לחולי פרקינסון זה עולה כ־50 אלף שקל במסלול הפרטי.
הוויתור: התחומים האחרים אמנם ייצרו לנו הכנסות, אבל לא הצלחנו לנצח בהם את הטיפולים הקיימים מבחינה מסחרית, אף שהיתרונות לחולים בטיפול שלנו היו ברורים. עלויות המכשור שלנו גרמו לרוב עולם הרפואה להישאר עם החלופות הקונבנציונליות. ההשפעה על החולה פחות דוחפת את השוק, עד כמה שאכזרי להגיד את זה.
מנכ"ל אמריקאי: ב-2015 אינסייטק החליטה למקד את מאמציה המסחריים בארה"ב ומינתה מנכ"ל אמריקאי. אני מוניתי למנהל הפעילות בישראל, עם אחריות לתחומי המו"פ והייצור. הפעילות המסחרית ומטה החברה פועלים כיום מארה"ב. אני מדווח למנכ"ל האמריקאי ונמצא איתו בקשר יומיומי.
25 שנה של הפסדים: היה ברור לכולם שייקח שנים והרבה כסף להפוך את החזון למציאות עסקית. ב-2023 נרשמה לנו הערת עסק חי (אינסייטק הפסידה יותר מ-100 מיליון דולר ב-2023 לבדה ונותרה עם הון עצמי שלילי של 78 מיליון דולר וחשש שלא תצליח לממן את פעילותה בהמשך - ד"א), אך היא הוסרה לאחר גיוס 150 מיליון שקל ביוני 2024, בהובלת קרן פידליטי ומשקיעים נוספים.
הטכנולוגיה כל הזמן ניצחה, ולכן גם הפסדנו כל־כך הרבה. אבל אנחנו כבר לא שם, הפסקנו עם זה, וכיום אנחנו ממוקדים מאוד במעבר לרווחיות.
גלגל ההצלה: המשקיעים החדשים והוותיקים שלנו רואים באינסייטק השקעה ארוכת טווח, שתשנה בסופו של דבר את עולם הרפואה. לא סתם מזרימים כל־כך הרבה כסף לחברה שמפסידה 25 שנה בעיצומה של מלחמה והפצצות על מרכז הפיתוח והמטה (במתחם ההייטק בטירת כרמל - ד"א).
מבט לעתיד: לא חשבתי שזו תהיה הקריירה שלי, אבל זה כן עונה על ארבעה דברים שחיפשתי: מורכבות טכנולוגית פורצת דרך, אימפקט משמעותי על עולם הרפואה, סיוע לחולים וסביבת עבודה ישראלית, או לפחות גרעין ישראלי, שנשאר עד היום. אני היום בן 57, האם אראה את המהפכה של אינסייטק מתרחשת? אני חושב שכן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
