הממשלה אישרה היום (א') פה אחד את הצעת אי-האמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. זאת לאחר ששרי הממשלה האשימו אותה בהאשמות קשות בנוגע להחלטותיה המקצועיות, בהן התנגדות למהלכי הממשלה, לחקיקה ואף להחלטות הנוגעות לחקירות פליליות.
● אושר סופית החוק שיעצים את כוחה של הקואליציה במינוי נציב השופטים
● היועמ"שית פתחה בחקירת הקשר בין גורמים בלשכת נתניהו לקטאר
הדחה מסוג זה היא אירוע מורכב משפטית הצפוי לקחת זמן ולהגיע לפתחו של בג"ץ אם ייצא לפועל. מה טוען לוין, מה כוללת הפרוצדורה להדחה, ואיך ההדחה עשויה להשפיע על משפטו של ראש הממשלה?
איך עובד הליך ההדחה?
אין חוק שמסדיר מינוי או פיטורי יועמ"שית, והעניין הוסדר בהחלטת ממשלה. הכללים נקבעו בשנת 2000 בדוח ועדת שמגר, שנכתב לאחר פרשת בר און-חברון. תחילת ההליך הוא בישיבת ממשלה שבה אושרה היום הצבעת אי-אמון.
בשלב הבא יש לפנות לוועדת האיתור כדי שתביע את עמדתה. ועדת האיתור כללה את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, העומד בראש הוועדה; עו"ד תמי אולמן, נציגת לשכת עורכי הדין; פרופ' רון שפירא, נציג ההשכלה הגבוהה; ח"כ צבי האוזר; ושר המשפטים לשעבר דן מרידור. עקב פרישתם של האוזר ומרידור, הממשלה תצטרך למנות שר משפטים או יועץ משפטי לממשלה לשעבר אחר וכבר נתקלה בקושי לאתר כזה. חבר נוסף הוא חבר כנסת שייבחר על-ידי ועדת חוקה. אחת האופציות היא כי לוין ינסה למנות את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שכיהן בעבר כשר משפטים, לחבר הוועדה. מינוי זה צפוי להיתקל בעתירות לבג"ץ מאחר ואוחנה שייך לקואליציה הנוכחית.
ליועמ"שית יש זכות טיעון בפני ועדת האיתור. הקושי המרכזי שבו הממשלה עשויה להיתקל הוא שיתוף-פעולה של חברי הוועדה עם המהלך.
בשלב הבא הוועדה תמליץ אם להדיח את היועמ"שית. אך מדובר בהמלצה בלבד, וגם אם ההמלצה תהיה שלילית, הממשלה תוכל להמשיך ולקדם את המהלך בדרך של החלטת ממשלה סופית על ההדחה.
אם אכן המהלך ייצא לפועל, צפויות עתירות לבג"ץ בעניין. אם הוועדה תמליץ על ההדחה - הדבר יסייע לממשלה, בעיקר בבג"ץ. אם הוועדה לא תמליץ - תיסלל הדרך להתערבות בג"ץ.
מהן העילות בגינן ניתן לפטר יועמ"ש?
דוח ועדת שמגר קבע כי ניתן לפטר יועמ"ש בשל ארבע עילות: היעדר כשירות; חקירה פלילית נגד היועמ"ש; אם היועמ"ש פעל באופן שאינו הולם את מעמדו; או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי המונעים שיתוף-פעולה.
מה טוען לוין?
הטענה המרכזית מעל כל הנימוקים של לוין היא האשמה חמורה שהיועמ"שית פועלת מתוך שיקולים פוליטיים בהחלטותיה המקצועיות. לוין תוקף את ההחלטות היועמ"שית על "מניעות משפטית" לגבי מהלכים מסוימים של הממשלה, בהם סוגיית הגיוס, לצד חוקים להם התנגדה בהרב-מיארה.
הוא טוען גם נגד החלטותיה של בהרב-מיארה הנוגעות להעמדה לדין - למשל אכיפת חסימות כבישים במסגרת המחאה נגד המהפכה המשפטית, וקריאות לסרבנות. לטענתו, גם אי-הגנתה על הממשלה לגבי ההחלטה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית - היא עילה להדחתה.
במכתב חריף ששלחה בהרב-מיארה לשרים הבוקר, היא כתבה כי הצעת אי-האמון "לא מבקשת לקדם אמון, אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם". בהרב־מיארה ציינה כי הצעת ההחלטה להדיחה, "הופכת את היוצרות. מקרים בהם הממשלה ביקשה לפעול באופן לא חוקי, גם תוך פגיעה בציבור, מוצגים כ'חילוקי דעות' המהווים עילת פיטורים, והיעד ברור: הפיכת מוסד היועצת המשפטית לממשלה לכזה הנדרש להחריש מול פעולות לא חוקיות, או אף לתת להן יד, אחרת תיווצר עילה לסיום הכהונה".
איך משפטו הפלילי של נתניהו עשוי להיות מושפע מהמהלך?
היועצת המשפטית לממשלה עומדת בראש התביעה. את ההחלטות המכריעות במשפט מקבלת בהרב-מיארה. המרכזית בהן - האם לערוך הסדר טיעון עם נתניהו. אם בהרב-מיארה תפוטר, הממשלה צפויה למנות במקומה יועץ אחר, מהלך שעשוי להשפיע על המשך המשפט - בין בביטולו או בעריכת הסדר טיעון מקל.
מאחר שלבהרב-מיארה יש השפעה מכרעת על המשפט, נתניהו מצוי בניגוד עניינים ולכן נאסר עליו לעסוק במערכת המשפט בגלל התיקים הפליליים המתנהלים נגדו. לכן גם לא השתתף בישיבת הממשלה היום. ההסכם אוסר עליו לעסוק בעניינים הקשורים לבהרב-מיארה. ניגוד הענייני עשוי להשפיע גם על בג"ץ בבואו להכריע בעתירות הצפויות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.