ההסללה מחיל האוויר והעלויות הגבוהות: מדוע אין כמעט טייסים ערבים בחברות התעופה הישראליות

בעולם שבו מוכרים לנו שוב ושוב את הסיסמה כי "השמים הם הגבול", עבור צעירים ערבים בישראל שם בדיוק נמתח הקו - בשמים, והחלום להפוך לטייסים אזרחיים נותר במקרים רבים מחוץ להישג ידם. למרות היעדרם הרשמי של חסמים ממסדיים, מעט מאוד טייסים ערבים מועסקים כיום בחברות התעופה הישראליות. המכשולים אינם בהכרח גלויים: העלויות הגבוהות, חוסר התמיכה בחברה הערבית והעדפה לא-רשמית לטייסים יוצאי חיל האוויר יוצרים מציאות שבה החלום לעוף גבוה נשאר על הקרקע. אלא שיש לך פתרונות, שניתן ללמוד גם ממדינות אחרות.

מאז שהוא זוכר את עצמו, החלום של תאמר היה להיות טייס בחברת תעופה. "לפני כשלוש שנים נאלצתי לזנוח את חלום הטיס בשל העלויות הגבוהות והיעדר התמיכה, שהיו גורמים משמעותיים בקושי להיכנס לתחום. לתחום הזה נדרש מימון עצמי רב, והיעדר מלגות או סיוע חיצוני יכול להוות מכשול לא פשוט. נוסף על כך, כשאין עידוד ותמיכה מהמעגל החברתי, נוצרת תחושת ייאוש והמשימה הופכת מאתגרת עוד יותר" .

עלאא סקראן, רופא בן 28 מטמרה, סיפר אף הוא על הקשיים: "התחלתי ללמוד לרישיון טיס כבר בגיל 17 אבל נתקלתי בהרבה קשיים, בעיקר בבית הספר ובסביבה הקרובה, לא הייתה תמיכה כלכלית וניכר עידוד ללכת למקצועות 'רגילים'. אצלנו בחברה לא מעודדים ללכת למקצועות ייחודיים כמו טייס, רקדן או צייר".

לדבריו, "במקביל ללימודים נאלצתי לעבוד כדי לממן את ההכשרה היקרה, נוסף לעזרה הגדולה מההורים, וזה בהחלט היה קשה". עלאא מדגיש שחברה הערבית "צריכה לשחרר את עצמה מהאשליות, אנשים צריכים לקום וליישם כל מה שהם חולמים עליו". ואולם, הוא עצמו לא עובד בחברת תעופה. קשה היה למצוא מרואיינים ערבים שעוסקים בתחום. גם בארגון "קו המשווה", שמטרתו לעודד תעסוקה של אקדמאים ערבים ישראלים, אין נתונים בנושא. במשרד התחבורה סירבו להתייחס לסוגיה ולספק נתונים.

נטייה ליוצאי חיל האוויר

גם בלי הנתונים, אין מחלוקת על כך שהיקף הטייסים הערבים לא מייצג את שיעור הערבים באוכלוסייה. הסיבה לכך, לדברי מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים וקברניט בחברת אל על, היא ש"חברות התעופה הישראליות מגייסות לרוב יוצאי חיל האוויר, מה שמטה את הסטטיסטיקה לטובת המגזר היהודי. רואים כעת עלייה בשיעור הדרוזים המשתלבים כטייסים, במיוחד בחברות כמו ארקיע וישראייר", מעיד בר, "אך השינוי עוד איטי".

יואל פלדשו, לשעבר מנכ"ל חברת אל על ומנהל רשות התעופה האזרחית, מסכים ומדגיש כי "אם ננכה את בוגרי חיל האוויר מהסטטיסטיקה, ייתכן שהפערים בין יהודים לערבים יהיו פחות בולטים". לדבריו אין מניעה חוקית מערבים להשתלב בתעופה האזרחית, אך הוא מציין כי "ייתכן שגם מחסום השפה מהווה אתגר עבור חלק מהמועמדים הערבים". הבנה של התרבות המקומית ושל הדרך שבה היא משפיעה על הקבלה וההכשרה יכולה להוות מרכיב חשוב בשילוב מוצלח.

ואולם, בעוד שההכשרה בחיל האוויר ניתנת במסגרת הצבא, רישיון טיס פרטי עולה לפחות 100 אלף שקל - סכום שנמצא מחוץ להישג ידם של צעירים ערבים רבים.

מעבר לים מצאו פתרונות

שילוב של חברת מיעוטים בענף הטיס אינה סוגיה ייחודית לישראל, ובמדינות רבות בעולם ניסו למצוא פתרונות. בארצות הברית, לדוגמה, קיימת הכרה בחשיבות הגיוון בענף התעופה, ופועלות תוכניות כמו The Organization of Black Aerospace Professionals (OBAP) שמטרתן להנגיש את לימודי התעופה לאוכלוסיות מרקעים שונים. תוכניות אלו מספקות לא רק הכשרה אלא גם מלגות, מנטורינג וסדנאות הכנה, שנועדו לפתוח את המסלול לטיס גם לבני מיעוטים. תוכניות אלו משיגות גיוון רחב יותר בענף התעופה תוך הכרה בפערים כלכליים ותרבותיים שצריך לגשר עליהם.

בגרמניה מקדמת חברת הדגל לופטהנזה בשיתוף משרד התעופה הגרמני (BMVI) תוכניות דומות, המתמקדות בהנגשת המקצוע באמצעות תמיכה כספית והצגת מודלים לחיקוי מתוך הקהילות המקומיות. ממשלת גרמניה מפעילה גם פרויקטים שנועדו לשלב צעירים ממיעוטים בחברות המסחריות, בשיתוף החברות הללו. המטרה היא ליצור קהילות מקצועיות רב-תרבותיות, שגם יעודדו דור חדש לבחור במקצועות ייחודיים אלו.

גם בקנדה מוקדמות תוכניות גיוון הכוללות הכשרה מתקדמת, סדנאות בנושאים כמו גישה לחינוך ומימון לימודים, ופעילות קהילתית שמטרתה לעודד השתלבות תעסוקתית בשוק הרחב. הממשלה מעניקה מלגות לסטודנטים מקבוצות מיעוט שמעוניינים בלימודי תעופה, מה שמסייע להפחתת החסמים הכלכליים.

בבריטניה יש שיח ציבורי פעיל על גיוון בתעופה האזרחית, וזה תרם לשינויי מדיניות ולהשקעת משאבים בקידום טייסים מקרב קהילות המיעוטים. חברות בריטיות כמו British Airways ו-EasyJet מציעות תמיכה מקצועית והדרכה למועמדים ממיעוטים, ופתחו תוכניות מנטורינג למטרה זו.

לעומת הפעילות הענפה במדינות הללו, במשרד התחבורה בישראל חתמו את הנושא במילים: "אין שום רגולציה שמונעת רישיון טייס לאחד מהחברה הערבית", ולא הסכימו למסור נתונים בנושא.