התגובה הסינית, הפאניקה האמריקאית: כל המספרים מאחורי הדרמה בשווקים

שבוע המסחר בעולם נפתח באותה צורה שבה הסתיים השבוע הקודם - מפולת של ממש בכל המדדים. באסיה סימני הקריסה אפיינו בעיקר את הבורסה בהונג קונג, שצנחה ב-12% בהובלת המניות הסיניות. גם הניקיי היפני נחתך בחדות ואיבד 7.7% מערכו והגיע לשפל של 18 חודשים. בדרום קוריאה, מדד הקוספי ירד בקרוב ל-5.6% ובאוסטרליה הבורסה ננעלה בירידות של מעל 4%.

● לא רק המכסים: זה התרחיש שממנו באמת חוששים בשווקים
● "פאניקה": מניות הבנקים באירופה צוללות וביבשת מודאגים מתסריט האימים
● לתפוס סכין נופלת? מה ההיסטוריה מלמדת על ההשלכות של "שוק דובי"

הסיפור לא נגמר שם. החוזים על וול סטריט מצביעים על המשך מגמת הקריסה, שהחלה בסוף השבוע. לאחר שאיבדה הבורסה האמריקאית מעל 5 טריליון דולר ביומיים, החוזים מצביעים על ירידה של 3.2% ב-S&P 500 וכ-3.5% בנאסד"ק. מדובר ברצף ירידות דרמטי במבט היסטורי.

ביום רביעי תוכנית המכסים של הנשיא דונלד טראמפ תגיע לדד ליין המשמעותי, אבל בינתיים הנשיא לא מראה סימני נסיגה. במהלך סוף השבוע אמר טראמפ כי המשקיעים יצטרכו להתמודד וכי הוא לא יעשה עסקה עם סין עד שהגירעון המסחרי של ארה"ב יטופל.

בסין מצדם הגיבו הבוקר כי "איומים ולחץ אינם הדרך הנכונה להתמודד עם סין". כך אמר דובר משרד החוץ הסיני כאשר נשאל על "המכסים ההדדיים" של טראמפ. המכסים הם "בריונות חד-צדדית ופרוטקציוניסטית טיפוסית," אמר והוסיף כי בשם ההדדיות, הם משרתים רק את האינטרסים של ארה"ב עצמה על חשבון מדינות אחרות.

גם באירופה המסחר נפתח בצלילה, כשבמוקד מניות הבנקים. דויטשה בנק הגרמני איבד בבוקר כ-10% מערכו ומשלים ירידה של 23% בתוך שבוע. כעת הירידות בבנק נחלשו מעט לרמה של 6%. מדד היורו-הסטוקס 600 נפל בכ-6% בפתיחה, וכעת יורד בכ-5.5% וכל הבורסות והסקטורים סובלים מהפסדים כבדים. בשבוע שעבר, מדד היורו-סטוקס 600 רשם ירידה של 8.4%, מה שמסמן את השבוע הגרוע ביותר שלו בחמש שנים. בעשור האחרון, הסטוקס 600 הציע ביצועים גרועים יותר רק בתחילת מגפת הקורונה ב-2020. מדד הקאק הצרפתי והפוטסי הבריטי נופלים גם הם ביותר מ-5%.

נפגע נוסף מהטלטלה הוא מטבע הביטקוין, שעד לפתיחת השבוע הפגין יציבות מפתיעה יחסית. הבוקר המטבע נפל ונכון לעכשיו הוא נסחר ברמה של 75 אלף דולר למטבע, כ-30% פחות מהשיא שרשם בינואר. גם יתר מטבעות הקריפטו צוללים בחדות - האת'ריום והסולנה מאבדים 10%.

גם מחיר הנפט יורד בחדות על רקע החשש הגדול מכניסה למיתון עולמי. מחירה של חבית ברנט עומד כעת על 63 דולר, בעוד נפט אמריקאי (WTI) נסחר בפחות מ-60 דולר. הזהב לעומת זאת נסחר כעת ללא שינוי, ברמה של כ-3,000 דולר לאונקייה.

המשקיעים בורחים לאגרות חוב ממשלתיות

הדרמה הגדולה מורגשת גם בשוק אגרות החוב, ובעיקר באלו של ממשלת ארה"ב המהוות נכס בטוח בתקופה של משברים. בשל הביקוש הגדול, התשואה לאגרת ל-10 שנים ירדה מתחת ל-4% - הנמוכה ביותר מאז אוקטובר. מוקדם יותר השנה קפצה התשואה לרמה של 4.8%, על רקע התקוות שהצעדים של טראמפ יטיבו עם שוק המניות ויתדלקו במידה מסוימת את האינפלציה. תשואת אגרות החוב לשנתיים ירדה גם היא בחדות, והתשואה עליה עומדת כעת על 3.47%.

המשקיעים בשוק האג"ח מייחלים להתערבות של הבנק הפדרלי באמצעות הורדה מאסיבית של הריבית. על פי חוזי האג"ח, הם מצפים להורדת ריבית של לפחות נקודת אחוז עד סוף השנה. כלומר, 4-5 הפחתתות של 0.25% כל אחת. יו"ר הפד פאוול משדר בינתיים שיש לו תוכניות אחרות. בנאום שנשא ביום שישי הבהיר כי הפד מחכה לראות את ההתפתחויות לפני ינקוט צעד משמעותי.

הטלטלה פוגעת גם בשקל

בפתיחת שבוע המסחר, הדולר האמריקאי מתחזק בחדות אל מול השקל. נכון לשעה זו, שער הדולר עומד על 3.79 שקלים - הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר. אלא שאז הכבידו על השקל גורמים אחרים, בעיקר גיאו-פוליטיים, על רקע הלחימה העצימה אז בלבנון. כעת הסיבה המרכזית היא הטלטלה בשווקים והירידות החדות בוול סטריט בפרט.

באופן מסורתי, יש קשר בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר-שקל. כשהשווקים בעולם עולים גם החשיפה למט"ח עולה. כשמוסדיים לא רוצים להגדיל חשיפה הם מוכרים מט"ח, וכך גם להיפך - כשהשווקים יורדים והגופים צריכים להגדיל ביטחונות (חלק מהחשיפה היא באמצעות חוזים עתידיים), הם רוכשים דולרים וכך גורמים לעליית שער הדולר מול השקל.

גם הבורסה בת"א יורדת זה היום השני ברציפות. מדד ת"א 35 נופל בכ-2.1%, מדד ת"א 90 מאבד כ-1.9%. מדד הבנקים יורד כעת בקרוב ל-3%.

מיתון הפך לשם המשחק

בנק ההשקעות גולדמן זאקס הצטרף לשורת גופים פיננסים אחרים והעלה את ההסתברות למיתון בארה"ב במהלך 12 החודשים הקרובים ב-12 החודשים הקרובים. זאת, על רקע מלחמת הסחר. בתחזית הקודמת, העריכו כלכלני הבנק כי ההסתברות עומדת על 35%. בסוף השבוע, העריכו בג'י.פי מורגן כי ההסתברות למיתון בארה"ב ובעולם עומדת על 60%.