הכותב הוא שותף וראש מחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשותף פישר (.FBC & Co)
גם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר ו"הרפורמה המשפטית", ישראל היא קרקע פורייה ואיתנה להקמת מיזמים בתחום הטכנולוגיה. הסטטיסטיקה עדיין לטובתנו, וגם אם המותג הישראלי דולל מעט (מספר חברות הסטארט-אפ שהוקמו בארץ בתקופה האחרונה פחת ביחס למספרן בשנת 2021) - ישראל עדיין מובילה בעולם בהוצאות מו"פ לנפש, היא מהמובילות בעולם בהיקף השקעות הון סיכון ביחס לאוכלוסייה, שנייה בעולם בכמות חברות הסייבר ורביעית במספר החברות שנסחרות בנאסד"ק.
● הטעויות בעריכת צוואה שעלולות לסכן את הירושה ולהוביל לסכסוכים
● הסטארט-אפ שתובע 10 מיליון שקל מהמנכ"ל לשעבר
לצד זאת, יש חשיבות רבה לבנות את המיזם באופן נכון כבר משלביו הראשונים. המחשבה שכדאי להתמקד תחילה במוצר ושניתן יהיה לפתור את הבעיות המשפטיות בהמשך הדרך, עשויה להתברר כשגויה ויקרה. לכן, אחרי שהגית רעיון חדש, בחנת את צורכי השוק, את ההיתכנות הטכנולוגית ואת הכדאיות הכלכלית, ולפני שמחליטים להקים חברה ולגייס לה הון, הנה מספר עצות מעשיות לבנייה נכונה של המיזם שיקלו עליך בהמשך הדרך.
עו״ד ערן יניב, פישר (FBC) / צילום: אופיר אייב
1. העיקרון המנחה: נסו לעשות "טעויות מקוריות"
Make Original Mistakes - איכות היזמים הישראלים שפועלים בעשורים האחרונים גבוהה ומשתבחת. זה נכון ליזמים שזהו המיזם הראשון שלהם, ונכון עוד יותר כשמדובר ביזמים חוזרים.
במקביל, התפתח אקלים חיובי של סיוע הדדי בין יזמים, והשילוב הזה מאפשר להתייעץ ולנצל את הידע המצטבר כדי להימנע מטעויות שעשו אחרים. חלק נכבד מהתובנות חוצה תחומים, ועצות רבות רלוונטיות לחברות סייבר ממש כפי שהן נכונות לסטארט-אפ בתחום מדעי החיים.
2. ניקיון ההמצאה וההגנה עליה - No Strings Attached
לפני שאתם משקיעים זמן וכסף בפיתוח הטכנולוגיה, ודאו שההמצאה אינה מוכתמת בזכויות של צדדים שלישיים. דוגמה לכבילות כאלה ניתן למצוא בידע שמקורו במוסד אקדמי או רפואי, בזכויות של מעסיק קודם ולעתים גם בשירות של אחד המייסדים בגוף בטחוני. גופים אלה אימצו תקנונים והנחיות מדיניות בנוגע לקניין רוחני שפותח על-ידי עובדיהם או בשיתוף עימם, והם לא מהססים לאכוף אותם.
עלות הסדרת הבעיה תהיה גדולה משמעותית כשתיאלצו להתמודד איתה ערב עסקת מכירה, או במסגרת בדיקת נאותות לקראת גיוס הון. לכן, ככל שאכן קיימות זכויות של צדדים שלישיים, מומלץ להסדיר את ניקיון הזכויות בהמצאה כבר בסמוך למועד הקמת החברה באמצעות הסכם רישיון, מתן זכויות הוניות או מסמך המסדיר את הוויתור על הזכויות.
הדברים נכונים בעת הקמת החברה ולאורך כל שלבי הפיתוח, עת החברה מתקשרת עם יועצים או עובדים, שעשויים להתיימר להמחות לה זכויות שאינן בהכרח בבעלותם.
דוגמה נוספת היא שימוש לא מושכל בקוד פתוח (Open Source). קוד פתוח הוא כלי חשוב ויעיל, אולם הטמעתו עשוי להשית באופן אוטומטי מגבלות שחשוב להכירן מראש. חרף שמו, לא כל קוד פתוח מאפשר שימוש נטול מגבלות. בחלק מהמקרים, תנאי השימוש אומנם לא יוצרים מחויבויות משפטיות משמעותיות, אולם סוגים אחרים של רישיונות קוד פתוח עשויים לכלול הוראות ויראליות שמחילות את הוראות הקוד הפתוח גם על הקוד שפיתחתם בעצמכם באמצעותו. במקרה כזה, הקוד שסברתם שהוא קניינה הבלעדי של החברה שהקמתם, אינו באמת כזה.
3. הגן על המצאתך
התייעץ עם עורך פטנטים בשאלה האם ההמצאה היא ברת-רישום כפטנט. גם אם התשובה חיובית, בחן האם נכון וכדאי לרשום את הפטנט בשים לב, בין היתר, לתקופת ה"הגנה 2" הבלעדית בהתאם לדינים הרלוונטיים ולחשיבות פורטפוליו הפטנטים בתחום הפעילות של החברה.
כך או אחרת - הגנו על קניינכם הרוחני באמצעות הסכמי סודיות, והקפידו להחתים את כל ה"שחקנים" שתרמו להמצאה על הסכמי המחאת ידע מתאימים.
בהמשך, חשוב לבחון באופן רציף היבטים נוספים הקשורים במוצר ובתחום הפעילות, ובהם נושאי פרטיות וטכנולוגיות מידע, ציות לאסדרה ולחקיקה הרלוונטית בנושאי יצוא, הגנת סייבר, שימוש בטכנולוגיות דואליות ובאמצעי הצפנה, מגבלות על הלבנת הון, מקורות מימון, חקיקה בנושא העסקת עובדים ועוד.
4. בחירת הצוות והסדרת מערכת היחסים בין היזמים
הקיפו את עצמכם בטובים ביותר, גם אם המחיר גבוה יותר מהאלטרנטיבה. זו כנראה אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בהקמת המיזם.
"הטובים ביותר" אינם בהכרח החברים הטובים ביותר, אלא הצוות האיכותי ביותר: זה שמשלים את יכולותיך, אלה שלא יאבדו את הברק בעיניים ויתמידו גם כשעדכון הגרסה של המוצר יקרוס, או כשעוד משקיע יסרב בנימוס להצעת ההשקעה. בחרו באלה שיודעים לעבוד בצוות ולהוביל צוותים. בנוסף, יש לשקול ברצינות להתקשר בהסכם מייסדים.
חוסר הנעימות והיעדר הפורמליות עלולים להוות אבן-נגף בעתיד. מעבר לחלוקת ההון בחברה, חשוב להסדיר את העברת הידע לחברה ואת תחומי פעילותה, את חלוקת התפקידים בין היזמים ואת היקף פעילותם בחברה, את אופן קבלת ההחלטות והממשל התאגידי בחברה, ולצדם הסדרים לסיום ההתקשרות, אי-תחרות, מנגנוני היפרדות ומנגנון יישוב סכסוכים.
מתווה קבלת החלטות בהסכמה של כל המייסדים עשוי להישמע חברי ומעט רומנטי, אבל הוא עלול להוביל למבוי סתום (Dead Lock) שיקשה על התנהלות החברה ועל גיוסי הון נוספים.
5. היזהר מתסמונת "היזם שנשכח" (Syndrome Founder Forgotten)
יזמים רבים מתייעצים עם מכרים ועם חברים-של-חברים על אודות המיזם. לעתים, עצה שנתפסת בעיניך כעצה חברית לגבי ארכיטקטורת המוצר או אפיונו, נתפסת באופן שונה על-ידי הגורם המייעץ, שעשוי לראות את עצמו כשותף במיזם הזכאי לאחוזים בו.
ודאו שיש תיאום ציפיות בינכם ובין אותם גורמים, במיוחד כאשר התקיימו מספר פגישות אשר במסגרתן נכנסתם לעובי הקורה של הרעיון ואופן יישומו. במידת הצורך, אל תהססו להסדיר בכתב את הזכויות או היעדרן.
6. מבנה הבעלות בחברה וחלוקת ההון
חלוקת ההון הראשונית בחברה היא משמעותית ובעלת חשיבות רבה לעתידה. יחד עם זאת, במועד הקמת המיזם קשה לעתים לצפות את אופן התפתחותו ואת תרומתו של כל אחד מהיזמים להצלחתו.
זכרו שחלוקת ההון היא דוגמה למשחק סכום אפס: הענקת שיעור גבוה מדי בהון לגורם מסוים, תבוא על חשבון שחקנים אחרים בחברה (יזמים, עובדים או משקיעים אחרים). לכן, מומלץ לשקול התקשרות בהסכמי הבשלה חוזרת (Reverse Vesting) כבר במועד הקמת המיזם.
התנאים שבהתקיימם תקום הזכות ל"רכישה חוזרת" של המניות משתנים ממקרה למקרה, והם כוללים, בין היתר, את האופן בו מוגדרים האירועים שמקנים לחברה, או ליזמים האחרים, את זכות הרכישה, שיעור המניות הכפופות לרכישה חוזרת ותקופת הזמן שבמהלכה הזכות עומדת בתוקפה.
קיומם של הסדרים אלה חשובים על-מנת להתמודד עם מציאות משתנה (בין מרצון ובין שלא) ועל-מנת ליצור הלימה בין שיעור ההחזקה בהון ובין זהות הגורמים שתורמים לחברה לאורך זמן.
חשוב גם לבחון השלכות מס בהתקשרות בהסכמים אלה, בין היתר בשים לב למקום תושבותם של היזמים לצורכי מס ולחובה לבצע פעולות משפטיות על-מנת להקטין את החשיפה המסוימת (דוגמת "בחירת" b83 במקרים המתאימים לפי הדין האמריקאי).
7. הבחנה בין Sweet Equity לבין Sweat Equity
בשלבים הראשונים, לרוב אין בידי חברת הזנק את ההון הדרוש לתשלום שכר גבוה לעובדיה וליועציה. משכך, יזמים רבים משתמשים ב"מטבע" אחר - אופציות ומכשירים הוניים. גם כאן חשוב לנסח בזהירות את הסכם ההתקשרות, על-מנת להימנע מסכסוכים שעניינם היקף הזכויות ותנאי הזכאות לאותם מכשירים.
כך למשל, מומלץ להימנע מהענקת אופציות אחוזיות ככל שהסכם הענקתן אינו מגדיר בבירור את המועד בו מחושב השיעור האמור; לקבוע אמות-מידה ברורות ומובנות - כימות לזכאות למכשירים הוניים ובהן תנאי הבשלתם; ולקבוע השלכות סיום ההתקשרות ואירועים אחרים על הזכאות לתגמול.
לצד זאת, חשוב לבחון מראש את העמידה בדרישות הדין הרלוונטיות, על-מנת שהניצעים יוכלו ליהנות משיעורי מס מופחתים, בישראל ובחו"ל, ובמידת הצורך לאמץ תוכניות תגמול שמקיימות את הדרישות הללו.
8. מתי להתאגד והיכן?
חרף המתח המובנה בין בחינת ההיתכנות של המיזם לבין ההוצאות הכרוכות בייסוד החברה, השתדלו לא להמתין זמן רב מדי לפני ההתאגדות. שיהוי כזה עלול ליצור סוגיות מיסוי וסוגיות נוספות בין היזמים.
גם בבחירת מקום ההתאגדות יש שיקולים רבים ובכללם השוק שבו עתידה החברה לפעול, מקום מושבם הצפוי של היזמים ונושאי המשרה האחרים בחברה, השלכות מיקום ההתאגדות על יכולת החברה לגייס הון ועוד.
לצד נושאים אלה, חשוב לבחון גם את זהות החברה בקבוצה שתהיה הבעלים של הקניין הרוחני, כאשר חברת-האם מוקמת בחו"ל, וחברת-הבת שלה בישראל (ובכללם שיקולים מיסויים, ישראלים וזרים, זכאות למימון ממשלתי ועוד).
9. זהות המשקיעים
השווי שלפיו מוכנים המשקיעים להשקיע בחברה הוא נתון חשוב, אך לא חזות הכול. כשם שהמשקיעים עורכים בדיקות נאותות לגבי הצוות, הטכנולוגיה והשוק בו החברה מתכננת לפעול - חשוב שגם היזמים יעשו דיו דיליג'נס (Due Diligence) על המשקיעים.
בדקו מי מהמשקיעים הוא בעל ניסיון בתחום הפעילות שלכם, דברו עם יזמים אחרים בהם השקיעו אותם "אנג'לים" או אותן קרנות, דונו עם המשקיעים על אופק המיזם ועל צורכי המימון העתידיים שלו, ושאלו את עצמכם האם מנגנון הממשל התאגידי המוצע, לאחר ההשקעה, תואם את ציפיותיכם ואת צורכי החברה.
לזהות המשקיעים וליכולת לעבוד עמם במשותף יש חשיבות רבה להתפתחות החברה. שינוי בתמהיל המשקיעים לאחר ההשקעה - אינו דבר שנעשה בקלות.
לסיכום: כן, כדאי למסמך את ההבנות. הסברה שהתעלמות מבעיות משפטיות תגרום להן להיעלם מאליהן, עשויה להתברר כנפסדת; הסכמות לא ברורות בין השותפים השונים להקמת המיזם (שותפים רצוניים ושותפים שאינם מבחירה) עלולות להוביל לסכסוכים שכדאי וניתן למנוע. זאת, בשורת צעדים שאינם מורכבים וגם אינם מאוד יקרים. על-מנת להימנע מטעויות, חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע מנוסים ומומחים בתחומם ועם יזמים שצעדו באותן דרכים ונתקלו בדילמות דומות שניתן ללמוד מהן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
