"רוסיה משיגה את מה שהיא רוצה": כך שיחות השלום עלו על שרטון

לאחר שנשיא אוקראינה מתח ביקורת על תוכנית השלום שהוצעה ע"י טראמפ, גורמים רשמיים בארה"ב מאיימים שוב לעזוב את המו"מ • רוב האנליסטים טוענים כי תנאי העסקה הנוכחיים טובים בהרבה עבור רוסיה מאשר עבור אוקראינה

דונלד טראמפ לצד וולודימיר זלנסקי בפגישה בבית הלבן שהתפוצצה בסוף פברואר / צילום: ap, Mystyslav Chernov
דונלד טראמפ לצד וולודימיר זלנסקי בפגישה בבית הלבן שהתפוצצה בסוף פברואר / צילום: ap, Mystyslav Chernov

המגעים בלונדון לסיום המלחמה באוקראינה תקועים, ותסכולו של הנשיא טראמפ הולך וגובר. הוא מאשים את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בכך שאינו מקבל את תוכנית השלום האמריקאית.

כותרות העיתונים בעולם | הקואליציה בספרד עשויה להתפרק על רקע עסקה עם חברה ישראלית
הנשק החדש שגרמניה נותנת לאוקראינה: טילים סובייטיים
הבית (הלבן) תמיד זוכה? איך יסתיים ההימור של טראמפ על מלחמת סחר

פגישה ביום רביעי שהתקיימה בלונדון, והוגדרה כרגע מכריע בשיחות, נכשלה לאחר ששר החוץ מרקו רוביו והשליח המיוחד של ארה"ב סטיב ויטקוף ביטלו בפתאומיות את התוכניות להשתתף. הם עשו זאת בעקבות דחייתו של זלנסקי את ההצעה האמריקאית להסכם שלום, לפיה וושינגטון תכיר באופן חוקי בריבונות הרוסית על חצי האי קרים, אותו כבשה רוסיה בשנת 2014.

טראמפ מתח ביקורת על זלנסקי על הדברים שאמר, והצביע על כך שאוקראינה עצמה לא התבקשה להכיר בקרים כרוסית. "אמירות משלהבות כמו של זלנסקי הן אלה המקשות כל כך להגיע להסכמים על סיום המלחמה הזו", כתב נשיא ארה"ב ברשתות החברתיות, והוסיף כי על המנהיג האוקראיני לבחור כעת בשלום, או להסתכן באובדנה של כל ארצו בתוך שלוש שנים.

בערב יום רביעי, זלנסקי אמר בהודעת מדיה חברתית כי אוקראינה תפעל בהתאם לחוקתה, והביע תקווה להבנה ולתמיכה מבעלי ברית.

"הרגשות סערו היום. אבל טוב שחמש מדינות נפגשו כדי לקרב את השלום", הוא כתב. "הצד האמריקאי שיתף את החזון שלו. אוקראינה ואירופים אחרים הציגו את עמדותיהם. ואנחנו מקווים שעבודה משותפת כזו היא זו שתוביל לשלום בר־קיימא".

מאה ימים כמעט חלפו מתחילת הקדנציה השנייה של טראמפ, והסכם שלום מתברר כחמקמק. ארה"ב הציגה בשבוע שעבר מסגרת למשא־ומתן לאוקראינה ולנציגים אירופיים בפריז, והזהירה כי ארה"ב עלולה לעזוב את הדיונים אם לא תושג עסקה בתוך ימים. אך אוקראינה רואה את ההסכם הפוטנציאלי כנוטה לטובת רוסיה, מה שמוביל לקוצר רוח גובר בממשל טראמפ.

גורמים רשמיים אוקראיניים אמרו שהם מודאגים מכך שטראמפ, שאמר שאינו אוהב את זלנסקי, עלול להאשים את קייב בקריסת השיחות ולסרב לספק סיוע צבאי נוסף. הם הזכירו לעמיתיהם בארה"ב שאוקראינה הסכימה להפסיק להילחם למשך 30 יום, בעוד שרוסיה לא הסכימה.

"הדרך לשלום אינה קלה, אך אוקראינה הייתה ונותרה מחויבת למאמצי שלום", אמר יועצו של זלנסקי, אנדריי ירמק, ביום רביעי, לאחר שהגיע ללונדון.

"אם ארה"ב תוותר ותעזוב, הרוסים יראו בכך ניצחון"

ההכרה בכך שכל הצדדים נותרו רחוקים זה מזה בנושאים מרכזיים עומדת בניגוד לטענתו של טראמפ כי הוא יכול לתווך הסכם בתוך 24 שעות. הוא אמר לעוזריו כי המשא־ומתן קשה יותר מכפי שהוא קיווה, אמרו גורמים אמריקאים, והפנה את רוב כעסו כלפי זלנסקי על כך שלא הסכים בקלות להצעה האמריקאית האחרונה.

מסגרת הסכם השלום שהוצגה בשבוע שעבר הייתה מאפשרת לרוסיה לשמור על רוב השטח שכבשה בעשור האחרון של המלחמה עם אוקראינה, בתמורה להקפאת הסכסוך בגבולות הנוכחיים. ארה"ב תכיר באופן חוקי בסיפוח קרים על־ידי רוסיה ב-2014, ואוקראינה תיאלץ לוותר על השאיפות להצטרף לארגון האמנה הצפון-אטלנטית.

המסמך בן שני העמודים אינו מציג הצהרה מפורשת בנוגע לתמיכה עתידית של צבא ארה"ב באוקראינה במקרה שרוסיה תפלוש שוב, אומרים גורמים רשמיים, אך משאיר את האפשרות שכוחות אירופיים אחרים יוכלו לתמוך בקייב. המסמך אינו מפרט מגבלות על גודל הכוחות המזוינים של אוקראינה, אף שרוסיה רצתה בכך.

הדיונים של השבוע בלונדון הוגדרו כרגע מכריע, וכהזדמנות כמעט אחרונה לאוקראינה לקבל תנאים שנכפו על־ידי ארה"ב.

אך האוקראינים דחו מגוון של נושאים. הם אמרו שהם רוצים הפסקת אש לפני שידונו בעסקה סופית, דחו את המסירה החוקית של קרים לרוסיה, וטענו כי ההסכם פשוט יאפשר לרוסיה לפלוש מחדש במועד מאוחר יותר, אלא אם ארה"ב תתחייב לעזור להגן על אוקראינה, אפילו בעקיפין.

"לא נחתום על הסכם שיעניק לרוסיה בסיס חזק יותר שיאפשר לה להתארגן מחדש ולחזור באלימות גדולה יותר", אמרה ביום רביעי סגנית ראש ממשלת אוקראינה, יוליה סבירידנקו, לאחר שפרטי ההצעה דלפו.

רוב האנליסטים טוענים כי התנאים הנוכחיים הם עסקה טובה בהרבה עבור רוסיה מאשר עבור אוקראינה. "בלי שום לחץ אמיתי, הרוסים לא זזים מעמדתם ומנסים להרוויח זמן, והם משיגים את מה שהם רוצים: תסכול רב כל כך של האמריקאים מהמשא־ומתן, עד שנראה שהם רק רוצים שאוקראינה תגיד כן ותקבל את הדרישות המקסימליסטיות של רוסיה", אמרה אלינה פוליאקובה, נשיאה ומנכ"לית של המרכז לניתוח מדיניות אירופית, צוות חשיבה בוושינגטון. "אם ארה"ב תוותר ותעזוב, הרוסים יראו בכך ניצחון".

עוד לפני השיחות של יום רביעי, אמרו הצרפתים והגרמנים שלא ישלחו את שרי החוץ שלהם לפגישה, מה שהוביל לשאלות בתוך ממשל טראמפ האם השיחה עלתה לרמה של רוביו. נוסף על כך, השיחות בין אוקראינה לרוסיה לא התקדמו במידה מספקת לאחר פגישה בפריז בשבוע שעבר, אמרו בכירים בארה"ב ואירופה, שכן מידת נכונותה של רוסיה לנהל משא־ומתן רציני אינה ברורה עדיין.

השליח לאוקראינה קית' קלוג היה הבכיר האמריקאי בשיחות. הוא נפגש עם גורמים אוקראיניים ועם שר ההגנה של בריטניה, ג'ון הילי.

טראמפ וזלנסקי ייפגשו השבוע?

ביום שישי, וויטקוף אמור לבקר במוסקבה, כדי להמשיך בשיחות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במה שתהיה פגישתם הרביעית. גם טראמפ וגם זלנסקי צפויים לנסוע לרומא להלוויה של האפיפיור פרנציסקוס ועשויים להיפגש שם.

לאחר שעזב את הכינוס בפריז, העלה רוביו בתחילה את הציפיות מן השיחות בלונדון, וציין שהמטרה היא להשיג עסקה תוך מספר ימים, לא שבועות. אך בריאיון לאתר The Free Press שפורסם ביום רביעי, אמר רוביו שהצדדים נותרו בשני צדי המתרס ושאינו צופה שהעסקה תושלם עד סוף השבוע.

"ייתכן שהם רחוקים מדי זה מזה, אבל אני מקווה שלא", הוא אמר. "אך בסופו של דבר, זה לא תלוי בנו. זה תלוי ברוסיה וזה תלוי באוקראינה. הם צריכים לקבל את ההחלטה שהם מוכנים לנוע זה לקראת זה, ואנחנו צריכים להתחיל לראות התקדמות".

מבחינת אוקראינה, הסכם השלום המוצע הוא שיפור ביחס למה שגורמים מטעם טראמפ הציעו מוקדם יותר השנה, אמר ג'ונתן אייל, מנהל שותף במכון Royal United Services Institute, צוות חשיבה בריטי. ההצעה האמריקאית אינה מציעה להגביל את גודל הצבא האוקראיני או לאסור על בעלי ברית להציע סיוע צבאי לקייב, שתי דרישות של הקרמלין. מאחר שכך, העסקה שעל הפרק, אף שהיא חיובית מאוד לרוסיה, "איננה נטישה מוחלטת של אוקראינה", אמר.

לתמיכה הצבאית שארה"ב יכולה להציע - לא רק לאוקראינה, אלא גם לבעלות בריתה האירופיות - יש משקל משמעותי. גורמים בריטיים וצרפתיים עובדים על תוכנית ליצירת כוח קואליציוני שיוכל להיות מוצב בתוך אוקראינה לאחר הפסקת האש, כדי להרתיע אף יותר את רוסיה מלפלוש מחדש. עם זאת, הם יכניסו לשם את הכוחות רק אם ארה"ב תתחייב להציע סיוע לוגיסטי ואווירי, במקרה שבו רוסיה תתחיל את המלחמה מחדש. עד כה, ארה"ב לא הציעה עזרה כזו. טראמפ טען כי עסקת מינרלים תכניס את ההשקעות של ארה"ב לתוך אוקראינה וכך תשמש ערובה ביטחונית דה-פקטו.