פרשת הצוללות: ביהמ"ש קבע כי הודאות מיקי גנור במשטרה קבילות

ההודאות שמסר במשטרה איש העסקים מיקי גנור, הנאשם המרכזי בפרשת הצוללות, קבילות וניתנו כולן "מרצונו הטוב והחופשי, מבלי שננקטו נגדו אמצעים פסולים" - כך קבעה היום (ד') שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, טלי חיימוביץ'. בכך, דחתה השופטת את בקשת גנור לפסול את ההודאות שמסר, וזאת אחרי שבוטל הסכם עד המדינה שנחתם איתו בפרשה.

● עמירם גיל, פרשנות | חמש שנים לפסק הדין שאיפשר לנתניהו לנהל מדינה ומשפט במקביל
● הלכת אפרופים תבוטל? זו ההצעה האחרונה שהציג רוטמן
● בעקבות חשיפת גלובס: יזם הנדל"ן שכבר מסובך בעבירות מרמה נעצר

גנור, שייצג בישראל את התאגיד טיסנקרופ, עומד במרכז הפרשה המכונה גם "תיק 3000". הפרשה, בגינה הוגשו כתבי אישום נגד גנור ונאשמים נוספים, ואף פורסמו המלצות ביניים חמורות בעניינה על־ידי ועדת חקירה ממלכתית, עוסקת בעסקאות שבוצעו, לכאורה, תוך הטיית מכרזים לצורך רכש של כלי שיט, ובהם צוללות וספינות, ממספנות בגרמניה לחיל הים. העלות הכוללת של העסקאות מתקרבת ל-2 מיליארד אירו.

ב-2017, חתם גנור על הסכם עד מדינה בפרשה, ואמור היה לרצות שנת מאסר ולשלם קנס בגובה 10 מיליון שקל. במסגרת ההסכם, גנור מסר הודאות בהן הפליל את עצמו ואחרים. בין אלה היו, ככל הידוע, מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במילואים, אליעזר (צ'ייני) מרום, בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד דוד שמרון, ראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר יוסף, ודוד שרן, לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה.

עם זאת, ב-2019, חזר בו גנור מהגרסה שסיפק והכחיש כי הכספים שהעביר היו כספי שוחד. בתגובה, הודיעה הפרקליטות על ביטול הסכם עד המדינה, וב-2021 הגישה נגד גנור ומעורבים נוספים בפרשה כתב אישום בעבירות שכללו, בין היתר, שוחד, הלבנת הון ועבירות מס. התיקים נגד מרום ושמרון נסגרו, והתיק נגד השר לשעבר, מודי זנדברג, הסתיים ב-2022, בהסדר טיעון. כעת, עומדים לדין בפרשה גנור, בר יוסף ושרן.

בעקבות חידוש המשפט נגדו, עתר גנור לפסול את ההודאות שמסר במשטרה. הוא טען, כי אלה נגבו ממנו באמצעות פיתוי, מניעת שינה, איומים על בני משפחתו ומצגי שווא מצד נציגי המדינה לגבי היקף עבירות המס שבהן נחשד. לגבי בקשת הפסילה של ההודאות התקיים הליך משפטי נפרד, המכונה "משפט זוטא" - וזה הסתיים היום, כאמור, בדחיית בקשתו של גנור.

עוד קודם לכן, נדחו טענות סניגוריו של גנור, שביקשו לפסול תוצרי חקירות שהיו קשורים לחשדות נגד מעורבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשה. בנוסף, נדחתה בשלב מוקדם יותר בקשת הסניגורים לזמן לעדות את בכירי הפרקליטות, ובהם מי ששימשה אז כמשנה לפרקליט המדינה, ליאת בן ארי.

ביהמ"ש: לא ננקטו אמצעים פסולים נגד גנור

בהחלטתה כעת לדחות את בקשת הפסילה של גנור, קבעה השופטת חיימוביץ' כי לא מצאה שבמהלך החקירה ננקטו נגד גנור אמצעים פסולים. "צפיתי בקטעים רבים מתוך חקירות הנאשם (גנור - ע"ג) וקראתי את כל התמלילים", כתבה השופטת. "היחס אל הנאשם מטעם החוקרים היה יחס מכבד, נינוח וידידותי. כאבי הגב מהם סבל עלו בחקירות, והחוקרים עשו כמיטב יכולתם על מנת להקל עליו".

השופטת חיימוביץ' הוסיפה ותיארה כיצד "החוקרים אפשרו לנאשם לעמוד ולהתהלך בחדר החקירות כרצונו ולמסור את דבריו בעמידה. איש לא התעלם ממנו כשהתלונן על כאבים, איש לא הכריח אותו לשבת כשרצה לעמוד. הציעו לו הפסקות והוא אף קיבל אותן. איש לא הרים עליו קול, איש לא איים עליו או הפחיד אותו באופן יוצא־דופן". גם לטיעוני גנור בדבר איומים על בני משפחתו "אין זכר בתיעוד החקירות", כתבה.

גורם נוסף ששכנע את בית המשפט לדחות את בקשת גנור, הייתה העדות שמסר אחד מעורכי הדין שייצג אותו במשא ומתן על הסכם עד המדינה, עו"ד אילן סופר. סופר ייצג את גנור במו"מ לצד עו"ד אלי זהר, שנפטר מאז.

בעדותו, הכחיש סופר את טענות סניגוריו של גנור, ואישר כי גנור לא התבקש להפליל את נתניהו כתנאי לחתימת הסכם עד מדינה. סופר אף הבהיר, כי העונש שאמור היה גנור לקבל במסגרת ההסכם לא התייחס לעבירות מס שביצע, לכאורה, אלא לעבירות השחיתות בפרשת הצוללות.

השופטת חיימוביץ' קבעה לבסוף כי כל הודאותיו של גנור יהיו קבילות כראיה.