החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
1מנכ"ל אינטל דחה הצעה לבחון מחדש את פעילות החברה בישראל
באסיפה הכללית הראשונה של אינטל מאז כניסתו של ליפ-בו טאן לתפקיד המנכ"ל, דחתה הנהלת החברה הצעה מצד בעלי מניות שקראה לבחון מחדש את פעילותה בישראל, הצעה שעלתה על רקע שיקולים גאו-פוליטיים.
● בהשקעה של חצי מיליארד שקל: החברה שתקים את מחשב-העל הלאומי
● שנה וחצי לאחר הקמתה: הקרן של יוצאי לאומי פרטנרס בדרך להצפת ערך ראשונה
ההצעה, שנחשפה בדיווח של רויטרס, הייתה אחת מתוך שלוש הצעות שנדחו, והייתה עשויה לחייב את החברה לערוך דיון פנימי רשמי בנוגע להמשך ההשקעה והנוכחות שלה בישראל, שבה פועלים כמה ממתקני הפיתוח והייצור המרכזיים של אינטל מחוץ לארה"ב, כולל המפעל בקריית גת שמעסיק אלפי עובדים.
באותה אסיפה אישרו בעלי המניות את חידוש תוכנית הקצאת המניות לעובדים - במטרה לגייס ולשמר עובדים בתחרות מול חברות מתחרות - וכן את חבילת התגמול של המנכ"ל החדש, הכוללת מענק מנייתי בגובה 42 מיליון דולר, בכפוף לעמידה ביעדים עסקיים.
בהנהלה הבהירו כי אין בכוונתם לשנות את תוכנית הפעולה האסטרטגית, שמתמקדת בשיקום מעמד החברה בשוק השבבים, בהובלת תחום הבינה המלאכותית ובייעול הניהולי.
טאן, שנכנס לתפקיד לאחר פיטוריו של פט גלסינגר, מוביל מהלך רה-ארגון נרחב בחברה, במטרה להתמודד עם האטה בצמיחה, ירידה בהכנסות ותחרות גוברת מצד אנבידיה, AMD ו-TSMC. כעת, דחיית ההצעה נתפסת כאיתות ברור לכך שאינטל אינה מתכוונת לפתוח מחדש את נושא הפעילות בישראל בשלב זה, זאת כאמור חרף הלחצים מצד חלק מהמשקיעים.
2חברת הסייבר הישראלית חושפת - אלפי סוכנים צפון-קוריאנים ניסו להתקבל לעבוד בחברה
בחברת הסייבר הישראלית סנטינל וואן נחשפו למאות ניסיונות חדירה מצד סוכנים צפון-קוריאנים שהתחזו למועמדים אמריקאים למשרות מרחוק בתחום ה-IT והסייבר.
לפי נתוני החברה, התקבלו למעלה מ-1,000 פניות עבודה שהן חלק ממבצע מאורגן של משטר צפון קוריאה, שנועד להחדיר את אנשיו לחברות טכנולוגיה במערב. לפחות 360 מהפניות הגיעו מפרופילים מזויפים שנבנו על בסיס זהויות גנובות. חלק מהמועמדים ניסו להתקבל גם לתפקידי מודיעין רגישים בתוך החברה.
מדובר בקמפיין גלובלי רחב-היקף, שמנוהל על-ידי המדינה הצפון-קוריאנית וממומן במטרה להזרים הכנסות במטבע זר לתוכנית הגרעין שלה, כך בין היתר לפי אתר פוליטיקו. מבצע זה נחשף גם על-ידי ה-FBI, משרד האוצר האמריקאי ומחלקת המדינה, שפרסמו אזהרות רשמיות בנוגע להיקפו ולתחכומו.
עוד על-פי דיווח ב-Politico, סוכנים צפון-קוריאנים משתמשים כאמור בזהויות אמריקאיות גנובות, לעתים בשילוב דיפ-פייקים בזמן אמת, כדי לעבור ראיונות עבודה בחברות טכנולוגיה. לאחר הקבלה לעבודה, הם מבקשים לשלוח את מחשבי החברה לכתובות בארה"ב שמשמשות כ"חוות מחשבים" המופעלות על-ידי אזרחים מקומיים.
כל סוכן כזה עשוי להכניס לצפון קוריאה מאות אלפי דולרים בשנה - סכומים שמממנים, כך על-פי הערכות ממשלת ארה"ב, את תוכנית הגרעין של צפון קוריאה.
ה-FBI דיווח כי עד כה זוהו מאות חברות אמריקאיות שבהן הועסקו סוכנים צפון-קוריאנים, לעתים במקביל בכמה תפקידים שונים. במקרים מסוימים, לפי הדיווחים, אותם סוכנים שתולים נותרו פעילים גם לאחר שפוטרו - תוך שימוש בגישה שנותרה פתוחה או בהשתלת קוד זדוני לפני העזיבה.
כעת, סנטינל וואן היא אחת מהחברות הראשונות שחושפת את היקף התופעה. עוד לדברי החברה, בעקבות ריבוי המקרים היא פיתחה מערכי זיהוי וסינון פנימיים לאיתור מועמדים חשודים כבר בשלב מוקדם של הגיוס.
3בגלל מאסק? טראמפ פיטר את ראש רשות זכויות היוצרים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פיטר בסוף השבוע את שירה פרלמאטר, העומדת בראש רשות זכויות היוצרים הפדרלית, במהלך שעורר תגובות זועמות מצד מחוקקים דמוקרטים.
פרלמאטר מונתה לתפקיד על-ידי ספרנית הקונגרס קרלה היידן, שמונתה בעצמה לכהונה בת עשר שנים - כהונה שאושרה על-ידי הסנאט - בשנת 2016. רק יומיים לפני פיטוריה של פרלמאטר, הדיח טראמפ גם את היידן עצמה - זאת ללא נימוק רשמי.
לפי גורמים בקונגרס, הרקע לפיטוריה של פרלמאטר הוא סירובה לאשר גישה חופשית למאגרי תוכן מוגן לצורכי אימון של מודלים מבוססי בינה מלאכותית - מהלך שקידם בין היתר אילון מאסק.
פרלמאטר הובילה גם פרסום של דוח מקיף מטעם רשות זכויות היוצרים שעסק בקשרים המורכבים בין AI לזכויות יוצרים, והצביע על חשש לפגיעה ביוצרים ובבעלותם על יצירותיהם בעידן של שימוש נרחב בתוכן קיים לצורכי פיתוח טכנולוגי - כמו למשל אימון המודלים.
ג'ו מורל, חבר קונגרס דמוקרטי שממונה על הפיקוח הפרלמנטרי על ספריית הקונגרס והרשות לזכויות יוצרים, טען כי "מדובר ברמיסת הסמכות החוקתית של הקונגרס, ובמהלך שעלול להכניס תעשייה בשווי טריליוני דולרים לאי-ודאות רגולטורית".
מהבית הלבן לא נמסרה תגובה, כך לפי אתר פוליטיקו.
4הקפאה זמנית בפרויקט הבינה המלאכותית של סופטבנק ו-OpenAI
שלושה חודשים לאחר שסופטבנק ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריזו על פרויקט סטארגייט (Stargate) השאפתני - השקעה של 100 מיליארד דולר בהקמת תשתיות בינה מלאכותית בארה"ב, כעת ההבטחות הגדולות נבלמות, זאת בין היתר בשל קשיים במציאת מקורות מימון, כך לפי בלומברג.
לפי הדיווח, השיחות המוקדמות עם שורת בנקים וגופי השקעה מוסדיים, בהם ג'יי.פי מורגן, אפולו וברוקפילד, טרם הבשילו להסכמים, זאת בין היתר בשל חששות מעלויות הקמה שרק יתעצמו, כמו גם האטה בצמיחת שירותי הענן, אי-ודאות סביב רגולציה אמריקאית חדשה בנושא מכסים, אי-ודאות שעלולה לייקר את בניית מרכזי הנתונים בעד 15% ,ואם כל זה לא מספיק - ישנה גם התחרות מצד מודלים זולים יותר שמפתחות חברות סיניות.
במקביל, רק בשבוע שעבר אמר אלטמן לקונגרס האמריקאי כי ביקר באתר ההקמה הראשון של הפרויקט בטקסס - פרויקט שכאמור מתועד להפוך למתחם ההכשרה הגדול בעולם למודלים של בינה מלאכותית. עם זאת, סופטבנק, שאחראית על גיוס המימון, טרם הצליחה לבנות מתווה פיננסי סדור לגיוס ההון הדרוש.
במקביל, גם בתוך OpenAI שוררת אי-ודאות - רק לאחרונה ניסה אלטמן להוביל שינוי מבני שיהפוך את החברה לגוף רווחי, אך נתקל בביקורת ציבורית והתנגדות מצד שותפים, כולל מיקרוסופט - המשקיעה הגדולה ביותר בחברה.
כעת, ולאור שורת האתגרים - נדמה כי הפרויקט יתקדם, אם בכלל, בקצב מתון מהצפוי.
מושג השבוע: Public Benefit Corporation
מבנה תאגידי שמאזן בין רצון לרווח לבין מטרה חברתית מוגדרת. בניגוד לתאגידים רגילים שמתמקדים רק ברווחי בעלי המניות, חברות PBC מחויבות גם לטובת החברה, העובדים והסביבה. על החברה לקבוע במסמכי הייסוד את המטרה החברתית שלה - למשל: צמצום פליטות פחמן, שיפור גישה לחינוך או הוגנות בשכר. בנוסף היא נדרשת לפרסם דוח שנתי על הישגיה החברתיים לצד הביצועים הכספיים. חברות דוגמת אנתרופיק, מי שמפתחת את הצ'אט החכם קלוד, מוגדרות כחברות PBC.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.