מנכ"ל אלביט: "ההזדמנויות בחו"ל רק עכשיו מתחילות לבוא לידי ביטוי"

החברה בניהולו של בצלאל מכליס מציגה עוד שיא בצבר ההזמנות, ונהנית לדבריו מסנטימנט חיובי ברחבי העולם • גם הצהרות נשיא ארה"ב על סיום המלחמות לא מטרידות אותו: "השקעות בביטחון נועדו לייצר הרתעה והגנה, ובאירופה נערכים להתמודד עם איום פוטנציאלי"

בצלאל מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט מערכות / צילום: אסף שילה ישראל סאן
בצלאל מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט מערכות / צילום: אסף שילה ישראל סאן

על רקע המתיחות הגיאופוליטית והביטחונית מסביב לעולם, התעשיות הביטחוניות הישראליות ממשיכות לשבור שיאים מרבעון לרבעון. מי שבולטת בצמרת היא אלביט , שסיימה את הרבעון הראשון של 2025 עם שיא בצבר ההזמנות, בהיקף של 23.1 מיליארד דולר - עלייה של חצי מיליארד דולר תוך רבעון אחד בלבד.

לאומי סוגר רבעון עם רווח של 2.4 מיליארד שקל ויחלק דיבידנד ענק
מעתיקה מישראל? קוריאה הצפונית חשפה טנק עם דמיון חריג למערכת של אלביט

הכנסות החברה צמחו ב־22% בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד, והסתכמו בכ־1.9 מיליארד דולר. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP) גדל ב־45% ל־107 מיליון דולר.

בצלאל מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מזה 12 שנה, אומר כי תמהיל ההכנסות הגיאוגרפי משקף את העובדה שמלחמות או מתיחויות בעולם אכן מועילות לה. ההכנסות מצפון אמריקה זינקו ב־20.1% ל־393 מיליון דולר, מאירופה ב־18.7% ל־457 מיליון דולר ומאסיה־פסיפיק ב־11.8% ל־343 מיליון דולר.

מלחמת רוסיה־אוקראינה עודדה את מדינות אירופה להגדיל את תקציבי הביטחון ואת מדינות נאט"ו, בין אם הן אירופאיות ובין אם לאו, להגיע ליעד הברית של תקציב ביטחון שמהווה 2% מהתוצר. לפי נתוני נאט"ו, ב־2024 יותר מהוכפל מספר המדינות שעומדות ביעד: מ־10 ל־23. בד בבד, בצל האיום הסיני במזרח הרחוק, אלביט נהנית מביקושים גוברים גם מאסיה - כשרק לאחרונה ניכר בהודו, דווקא בהסלמה מול פקיסטן, עד כמה המל"טים מתוצרת החברה הישראלית תופסים מקום מרכזי בשדה הקרב גם שם.

פריסה שמגנה ממכסים

בימים שבהם מלחמות והסלמות מתרחשות במרכז אסיה, במזרח התיכון ובאירופה, לאלביט יש יתרון: פעילות נרחבת של חברות־בנות שגם מגינה עליה מפני פגיעות בשל הטלות מכסים בין מדינות. בין השאר, החברה היא בעלת השליטה באלביט US שבארה"ב, גאוספקטרום שבקנדה, אלביט UK שבבריטניה, ESE שבאיחוד האמירויות, אלביט הודו ואלביט אוסטרליה. מעבר להיות מוצריה מוכחים בשדה הקרב, במיוחד בישראל, הפעילות באמצעות חברות בנות זרות גם מגבירה את האינטרס של המדינות לרכוש ממנה ־ בזכות הייצור המקומי ועידוד תעסוקה מקומית.

"מזכ"ל נאט"ו הכריז לפני כמה ימים על הגדלת יעד ההוצאה על הביטחון מהתמ"ג מ־2% ל־5%", מציין מכליס. "כל אחוז זה עוד 200 מיליארד דולר בשנה. הפוזיציה שלנו, הכוללת חברות בנות מקומיות באירופה, מאפשרת לנו ליהנות מהגידול המשמעותי הזה, כי האירופים רוצים להוציא כמה שיותר מהסכום בבית". אותו יעד שמוביל מזכ"ל נאט"ו כיום וראש ממשלת הולנד לשעבר מארק רוטה מיועד ל־2032, כשמכליס מזכיר כיצד בקדנציה הראשונה שלו -טראמפ דרש מחברות הברית להגדיל את תקציב הביטחון ל־2%.

"סיום עידן המלחמות"?

יחד עם זאת, ובניגוד מוחלט להצהרות שלו בעבר, נשיא ארה"ב מדבר כעת על "סיום עידן המלחמות". נשיא אלביט מטיל ספק בהערכה הזו. "קודם כל, אני מייחל לכך שהמלחמות יסתיימו, בטח בישראל, ושהחטופים שלנו יחזרו", אומר מכליס. "ההתעצמות בתחום הביטחון תמשיך לגדול ולהיות משמעותית, ורק עכשיו ראינו את הכרזת מזכ"ל נאט"ו, שבוודאי יודע על המצב באוקראינה. השקעות בביטחון נועדו לייצר הרתעה והגנה, ובאירופה מתעצמים כדי לייצר פתרון אורגני, ולהתמודד עם איום פוטנציאלי רוסי עתידי. כמובן שכולם מקווים שלא יהיה כזה, וככל שתהיה יותר הרתעה, כך הסיכוי שהוא יימנע גבוה יותר".

מי שעשויה להתייצב בצמרת המדינות הצומחות בשיעור העלייה בתקציבי הביטחון היא גרמניה, תחת הקנצלר פרידריך מרץ. זאת, בעזרת שינוי מנגנון החוב הלאומי והקמת קרן חוץ־תקציבית בשווי של יותר מטריליון אירו. הסכום מיועד להתחמשות, כמו גם לתשתיות ולהשקעות בדיגיטציה ואנרגיה. גרמניה דגלה בשנים האחרונות בתקציב מאוזן, אבל הממשלה הנוכחית מפנימה כי היא מוכרחה להזרים מאות מיליארדי אירו בעשור הקרוב לצרכי הצבא והתשתיות שלה. נשיא אלביט צופה גידול משמעותי בפעילות החברה בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה, לצד המשך גידול בארה"ב, שם לדבריו הדגש הוא על תחומי האוויר והים, וכמובן באסיה־פסיפיק.

הכוונה של הקנצלר מרץ היא לממן כל הוצאה ביטחונית של גרמניה מעבר ל־1% מהתמ"ג במסגרת שינוי חוק בלמי החוב, ללא הגבלה. לפי התוכנית, ההוצאה הגרמנית צפויה להתקרב ל־2.5% תוצר בשנים הקרובות - והמשמעות היא תוספת של 60 מיליארד אירו בשנה לאורך עשור.

תגייס 2,000 עובדים

בצל הימשכות מלחמת חרבות ברזל, ישראל תופסת מקום מרכזי יותר בהכנסותיה של אלביט. לאחר שברבעון הראשון 2024 ובשנה שעברה כולה ישראל תפסה נתח של 29.1% מההכנסות, ברבעון הראשון של 2025 חלה קפיצה ל־34.7% (609 מיליון דולר). בתקופה זו, בלטה עסקה משמעותית עם משרד הביטחון בסך כמיליארד שקל לייצור אלפי חימושי אוויר כבדים והקמת מפעל לאומי חדש לחומרי גלם.

מכליס מעריך שבראייה ארוכת טווח, שיעור ההכנסות מישראל לא ימשיך לגדול משמעותית: "ישראל מקבלת עדיפות באספקה (בגלל המלחמה, ש.ח.ו), אבל היא לא תמשיך להיות מרכיב גבוה יותר באחוזים כי החברה גדלה מאוד, וההזדמנויות בחו"ל רק עכשיו מתחילות לבוא לידי ביטוי". לגבי ישראל עצמה, הוא צופה כי גם ההשקעה בצה"ל תמשיך להיות גדולה בראייה של שנים קדימה: "יש השקעות גדולות במערכת הביטחון, החלטות של צה"ל להקים עוד יחידות, וטיפול במלאים".

המלחמה גם משפיעה על לחצים מדיניים ופוליטיים פנים־מדינתיים שעלולים לפגוע בחברות ישראליות. מהלך כזה השתקף מהחלטת ממשלת ספרד בראשות פדרו סאנצ'ס לפני כחודש, אז בוטלה באופן סופי עסקה לרכישת כדורים בסך 6.6 מיליון אירו (כ־7.53 מיליון דולר) מתע"ש, בעקבות לחץ פוליטי בתוך ממשלתו של סאנצ'ס. הצעד של מדריד נבע מלחץ שהפעילה מפלגת השמאל "סומאר", בהובלת שרת העבודה וסגנית ראש ממשלה יולנדה דיאס. מכליס מגדיר את האירוע "רק רעש", ולא מגמה שהוא רואה במקומות שונים באירופה ובעולם. לדבריו, "אני לא מרגיש סנטימנט שלילי, אלא להפך. תמיכה גדולה מאוד מהממסד הביטחוני, ורצון גדול להתעצם בפתרונות שהם מוכחים מבצעית - מה שאין להרבה חברות באירופה יכולת להציע".

הביקושים הגוברים שצפויים עוד להימשך שנים קדימה, מביאים את אלביט להפנות תשומת לב גוברת להרחבת קיבולת הייצור, כולל במפעל החדש ברמת בקע בנגב ובקווים חדשים במספר תחומים. "אפשר לראות שהיקף הגידול בצבר שלנו תואם את היקף הגידול במכירות, וזה מראה על צמיחה יציבה ובריאה", מציין מכליס. עבור המשימות שלה, החברה צומחת במספר העובדים: בסוף 2024 היא העסיקה 19,712 עובדים (13,930 מהם בישראל), ומכליס מצהיר כי היא תגייס השנה כ־2,000 עובדים. אלביט נהנית "מאסטרטגיה של פורטפוליו רחב, שהולך ומתרחב עם הרבה מוצרים שנכנסים לשטח, יחד עם פריסה גיאוגרפית רחבה והזדמנויות משמעותיות", סיכם נשיא ומנכ"ל אלביט.