היועמ"שית לנתניהו: מינוי זיני לראש השב"כ - "החלטה פסולה ובלתי־חוקית"

"החלטה פסולה ובלתי חוקית" - כך מגדירה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, את מינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ.

במכתב ששיגרה היועמ"שית הערב (ב') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואשר אליו נלווית חוות דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-מנהלי, נקבע כי לנוכח פסיקת בג"ץ, נתניהו מצוי בניגוד עניינים המונע את עיסוקו, "במישרין או בעקיפין", במינוי ראש השב"כ הבא.

לימון כתב: "ראש הממשלה היה נגוע בניגוד עניינים חמור בהתייחס למינויו של ראש השב"כ החדש, ופעל בניגוד להכרעתו של בית המשפט העליון ותוך הפרה מודעת של הנחיות משפטיות מחייבות. כתוצאה מכך, החלטתו לקדם את מינויו של האלוף זיני - פסולה ובלתי־חוקית".

על סמך חוות הדעת, נקבע כי החלטת נתניהו למנות את זיני "מעכבת את השלמת ההליך שלא לצורך ופוגעת בהשגת המטרה החשובה", לימון הדגיש, כי מינוי ראש שב"כ חדש נדרש לקראת פרישתו של רונן בר מהתפקיד. בר הודיע באחרונה, כי הוא צפוי לסיים את כהונתו ב-15 ביוני.

במוקד הפגמים שעליהם מצביעה היועמ"שית במינוי זיני, ניצבים ניגודי העניינים של נתניהו, כפי שנקבעו על ידי בג"ץ, לנוכח מעורבות השב"כ בחקירת ההדלפה של המסמכים המסווגים ובפרשת קטאר-גייט. משכך, לימון קובע, כי נתניהו לא יוכל לעסוק במינוי ראש השב"כ הבא "עד לסיום החקירות האמורות".

"ספק אם ניתן יהיה למנות את זיני"

חוות הדעת מציעה מנגנון חלופי למינוי ראש השב"כ הבא, וזאת במטרה לאפשר את איוש התפקיד ולנטרל את ניגודי העניינים של רה"מ. "במצב דברים זה, וכדי לאפשר את הרציפות התפקודית של השב"כ באופן המיטבי ומינוי ראש שב"כ בעת הזו, הפתרון המשפטי הוא העברת הסמכות לידי שר אחר, אשר יביא מועמד בפני הממשלה, שהיא הגורם הממנה", כותב לימון.

עם זאת, המשנה ליועמ"שית מצביע על "חשש כבד כי אותו שר שיוסמך ישמש כ'ידו הארוכה' של ראש הממשלה לעניין זה". החשש נובע, מסביר לימון, מהפגמים "כבדי המשקל" שנפלו בהליך הפיטורים של בר ובהליך המינוי של זיני.

משכך, לימון קובע כי "ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את האלוף זיני". המנגנון שמציע לימון מתבסס על כך שהייעוץ המשפטי לממשלה יגבש עמדה לגבי "עצם שקילת מועמדותו של זיני במצב הדברים", תוך בחינת ניגודי העניינים של נתניהו, ורק לאחר מכן יראיין השר שימונה לקבל את החלטת המינוי את המרואיינים לתפקיד. אותו שר יידרש, לפי לימון, להכריע באופן אישי לגבי זהות המועמדים לתפקיד, ויהיה עליו לפעול ללא מעורבותו של נתניהו.

עוד מציע לימון, כי הראיונות לתפקיד "יתועדו באופו מדויק על ידי גורם משפטי", וכי התהליך ילווה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה. כאשר השר יחליט על המועמד, ההחלטה תובא לאישור הממשלה בהתבסס על נימוקים - ולאחר מכן תועבר לאישור הוועדה המייעצת למינויים בכירים. ועדה זו תבחן את הנימוקים למינוי ואת תיעוד הראיונות של המועמדים.

לימון מסביר, כי הצורך במנגנון נובע מכך ש"יהיה מקום לקיים את הליך המינוי מראשיתו ולהחיל עליו כללים קפדניים". זאת, לדבריו, במטרה להבטיח כי ההליך "לא 'יזוהם' בשיקולים זרים".