תגובה קצרה אחרי 3 שעות: מה חושב טראמפ על המתקפה?

קשה בשלב הזה לתת סימנים ברורים בתגובת ארה״ב על התקפת ישראל באיראן. אבל הנה נקודות-פתיחה:

כמעט שלוש שעות היו דרושות לנשיא טראמפ לפני שהגיב, בשיחת טלפון עם מגיש ברשת פוקס. האם צריך לייחס חשיבות לאורך השתיקה? סוף סוף טראמפ אינו מן השתקנים. אצבעו מרחפת ללא הרף על המקלדת. אולי השתיקה נועדה להקל עליו להרחיק את עצמו ממהלכי ישראל, בחזקת לא-ידעתי-לא-שמעתי.

● באיראן מבינים שהם מוכרחים להגיב, אך עשויים להימנע משבירת כל הכלים
● חיקוי ירוד וזול: זה הכטב"מ העיקרי שאיראן שיגרה לישראל

תגובת הנשיא הייתה תערובת של ענייניות עסקית ושל לגלוג. ״מקוה שנחזור אל שולחן המשא-ומתן״, הוא אמר, והוסיף, כנראה ללא צער, ״יש מספר אנשים במנהיגות האיראנית שלא יחזרו״. מותר לשער שהמלים האלה לא נעמו לאוזני האיראנים.

טראמפ הניח למזכיר המדינה מרקו רוביו להגיב תגובה בשרית יותר. רוביו יצא מגדרו להטעים, שהתקפת ישראל היא 'חד-צדדית'. האמת היא שהביטוי זה באנגלית הוא קצת בעייתי. המונח unilateral יכול להיות מתורגם גם 'שרירותית'. ארץ המואשמת שהיא נוקטת צעדים באופן 'אונילטראלי' היא לא פעם ארץ המתכחשת לנורמות של התנהגות בין לאומית, ומתנערת ממסגרת של שיתוף פעולה עם ידידותיה. אין זאת אומרת שלזה התכוון רוביו, אבל הוא היה יכול להשתמש באיפיון בעייתי פחות לתיאור ההתקפה.

מה עומד מאחורי תגובתה של ארה"ב?

מדוע רוביו הזדרז להתנקות מכל חשד שארה״ב היתה בסוד ההתקפה, או נתנה לה את ידה? יש לזה יותר מסיבה אחת, אבל סיבה אפשרית אחת, שמוטב לתת עליה את הדעת, היא צרכיו הפנימיים של הנשיא. טראמפ העמיד במרכז מערכת הבחירות שלו את הגינוי החוזר למדיניותם ה'הרפתקנית' של כל קודמיו, דמוקרטים ורפובליקאים, שיצאו ל'מלחמות נצחיות', בייחוד במזרח התיכון. הוא אמר לבוחריו, והם הריעו בהתלהבות, שהוא ורק הוא יוכל למנוע 'מלחמת עולם שלישית'.

במהלך השפלתו של נשיא אוקראינה זלנסקי בפברואר הוא נזף בו, שבמעשיו הוא מעורר את הסכנה של 'מלחמת העולם שלישית'. תפיסת העולם של טראמפ ושל תנועתו טבועה בחותם בדלני. יהיה מעניין לראות את התגובות מן הימין הטראמפיסטי במדיה החברתית בשעות הבאות. לא בטוח שהן יהיו נלהבות.

יושב ראש בית הנבחרים (לא 'יושב ראש הקונגרס', כפי שקוראים לו בערוץ 12), הרפובליקן מייק ג'ונסון, נשאר נאמן לידידותו כלפי ישראל. ״ישראל צודקת - ויש לה הזכות להגן על עצמה״, הוא אמר במדיה החברתית.

ישראל נכנסת למלחמה הזו, כאשר מעמדה בדעת הקהל האמריקאית רופף יותר ממה שהיה אולי מאז ומעולם. ביטוי מיידי לחולשה הזו בא מצד שני סנאטורים דמוקרטיים בולטים.

הדמוקרט הבכיר ביותר בוועדת השירותים המזוינים (ביטחון) של הסנאט האמריקאי, ג'ק ריד. הוא הסיר את הכפפות: ״החלטתה המאיימת של ישראל לתקוף את איראן היא הסלמה פוחזת, העלולה להצית התלקחות אזורית. ההתקפות האלה מאיימות לא רק על חיי אזרחים חפים מפשע, אלא על יציבותו של כל המזרח התיכון״. ספק אם הוא משקף דעה כללית במפלגה הדמוקרטית, אבל בכירותו בענייני חוץ וביטחון מצריכה הקשבה מיוחדת.

דמוקרט נוסף, השייך לאגף השמאלי של מפלגתו, כריס מרפי, פרסם הכרזה קשה במיוחד: ״התקפת ישראל על איראן מיועדת בבירור להעלות על שרטון את המשא-ומתן שממשל טראמפ מנהל עם איראן, ומעוררת את הסכנה של מלחמה אזורית שתהיה הרת-אסון בשביל אמריקה״.